סקסונים טרנסילבנים

(הופנה מהדף סאשי)

הסקסונים הטרנסילבניםגרמנית: "זיבנבירגר זאקסן" Siebenbürger Sachsen; בהונגרית: ביחיד "סאס" ברבים "סאסוק", "ארדיי סאסוק" - Erdélyi Szászok, ברומנית - ביחיד: "סאס", ברבים: "סאש (י)" Saşi), הם קבוצה אתנית גרמנית החיה בעיקר בטרנסילבניה, מאז המאות ה-1213. אף על פי שמוצאם לא היה ממש מחבל סקסוניה בימי הביניים נקראו בתעודות לטיניות והונגריות "סקסונים", אחד השמות שבהם כונו הגרמנים בפי עמים אחרים. במהלך הזמן הם עצמם אימצו את השם הזה. קיימים גם "סקסונים" מגלי הגירה במאות 12–13, באזורים שכנים בצפון הונגריה, וכן בסלובקיה, במחוז מרמורש ובדרום בוקובינה. אוכלוסייה זו מכונה "סקסונים ציפסרים", או בקיצור "ציפסרים".

שילוט דו לשוני ברומנית ובגרמנית בסיביו
קתדרלה לותרנית בסיביו

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בעידן השלטון הקומוניסטי ואחרי נפילתו במחצית השנייה של המאה ה-20 פחתה אוכלוסייה זו בעקבות הגירה המונית למולדת ההיסטורית - גרמניה, שם היא ממשיכה לשמור על מורשתה.

התיישבות ה"סקסונים" במזרח וצפון-מזרח טרנסילבניה החלה באמצע המאה ה-12 ביוזמתו של מלך הונגריה גזה השני. מלכתחילה נועדו המתיישבים הגרמנים להגן על גבול הממלכה ההונגרית. בין המתיישבים עד סוף המאה ה-13 נמנו גרמנים, ולונים, פלמים ומעט צרפתים. חלק נכבד מהם היו חברי המסדר הטבטוני. שטח הטריטוריה בה ישבו המתיישבים הגרמנים בדרום טרנסילבניה היה כ־30,000 קילומטרים רבועים. ב-1224 העניק המלך ההונגרי אנדראש השני לסקסונים הטרנסילבנים כתב זכויות בו ניתנה להם אוטונומיה מנהלית, טריטוריאלית ודתית.

הקיסרית מריה תרזה גירשה ממולדתם אלפי אוסטרים פרוטסטנטים, שסירבו לשוב לחיק הכנסייה הרומית-קתולית; המגורשים (כ-2670 במספר) יושבו בין השנים 1752–1757 בטרנסילבניה.

שנים לאחר התיישבותם והתבססותם באזור צברו הסקסונים כוח רב למדי; עדות לכך ניתן לראות בכהונתו של סמואל ברוקנטל כמושל טרנסילבניה. הערים הסקסוניות הראשיות היו קרונשטאדט, הידועה ברומנית כבראשוב והרמנשטאדט, הידועה כיום בשמה הרומני: סיביו.

מספטמבר 1944, בשלהי מלחמת העולם השנייה, החלה הגירה לאוסטריה של רבבות רומנים דוברי גרמנית, כולל אלפי סקסונים טרנסילבנים; ב-1998 חיו באוסטריה כ-12,000 סקסונים טרנסילבניים[1].

על פי אגדה של הסקסונים הטרנסילבניים מקורם בילדים, שהלכו אחרי החלילן מהמלין, נכנסו למערה ולאחר הליכה ממושכת מתחת לאדמה, יצאו באזור בראשוב, שם הקימו את היישוב הראשון[2].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרופסור ניקולאה דורה, "הרומנים והאוסטרים" חלק שני במדור היסטוריה, של "רביסטה דיאספורה.רו" מס' 16 מספטמבר 2013
  2. ^ Legenda venirii saşilor în Transilvania (ברומנית)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא קבוצות אתניות ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.