סולים ימאדייב

סוּלים יָמאדַייברוסית: Сулим Бекмирзаевич Ямадаев;‏ 21 ביוני 1973 - 23 באוגוסט 2010) הוא מורד צ'צ'ני לשעבר, מפקד במלחמת צ'צ'ניה הראשונה שהחליף, בזמן התפרצות מלחמת צ'צ'ניה השנייה, בשנת 1999, את נאמנותו ועבר לצד הרוסי יחד עם אחיו: ג'אבריל ימאדייב, בדרודי ימאדייב, איסה ימאדייב ורוסלן ימאדייב. הוא המפקד בפועל של היחידה המיוחדת ווסטוק המשתייכת לגה-אר-או. עד לשנת 2008, הוא פיקד באופן רשמי על המיליציה הפרו-רוסית הגדולה, מחוץ לשליטת הנשיא הצ'צ'ני, רמזן קדירוב[1].

סולים ימאדייב
Сулим Ямадаев
אין תמונה חופשית
לידה 21 ביוני 1973
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 23 באוגוסט 2010 (בגיל 37)
דובאי, איחוד האמירויות הערביות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה, רוסיה (משנת 1999)
השכלה אקדמיית פרונזה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 במרץ 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה

מפקד יחידת ווסטוק (גה-אר-או)
השתתפות במלחמות/קרבות
מלחמת צ'צ'ניה הראשונה
מלחמת צ'צ'ניה השנייה

פלישת רוסיה לגאורגיה
השקפה דתית סוני איסלאמי
פרסים והוקרה
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • מדליית הגבורה הצבאית
  • מדליה להצטיינות בשירות הצבאי
  • מדליית "200 שנה למשרד הבטחון"
  • מדליה לחיזוק אחוות הנשק
  • מדליה להצטיינות בשירות הצבאי
  • Medal "For Courage"
  • גיבור הפדרציה הרוסית
  • Medal "For Distinction in Military Service", 2nd class
  • מסדר לזכר אחמד קדירוב
  • מדליית העוז
  • עיטור הגבורה
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עד 2009 היה ימאדייב מבוקש על ידי השלטונות הרוסיים בגין רצח, ”חטיפת אנשים ופשעים חמורים אחרים“. אף על פי כן, הוא שימש כמפקד בפלישה הרוסית לגאורגיה בשנת 2008[2]. ב-2009 סוכני גה-אר-או ירו בו בקטר והוא נפטר בשנת 2010.

חייועריכה

ימאדייב למד מנהל עסקים במוסקבה לפני שחזר לצ'צ'ניה. הוא הגשים את חלומו להפוך ללוחם והוא החליט להגיע לאפגניסטן ולעבור שם אימונים. השקפתו הפוליטית קשורה עם חמולת בֶּנוֹי (Беной) של שבט הטייפ (Тейп)[3], שיש לה טענות נושנות על העיר גודרמס. תחת שלטונו של אסלאן מסחאדוב, הוא מונה למפקד שדה ופיקד על פלוגת של היחידות המיוחדות שהביסו, בשנת 1998, מיליציה אסלאמית רדיקלית בגודרמס.

במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה הוא מונה למפקד הספצנאז של הגה-אר-או, היחידה המיוחדת ווסטוק ("מזרח"), שמנתה כ-600 איש, תחת אחיו ג'אבריל ימאדייב, שנהרג בהפצצה ב-2003. הוא פעל בצורה קרובה עם הגנרל הרוסי אלכסיי מסלוב[4] הוא קיבל את אות ההוקרה גיבור הפדרציה הרוסית, אות ההוקרה הגבוה ביותר בפדרציה הרוסית[5]. יחד עם חיילי היחידה החצי-צבאית שלו, המוכרים כ"ימאדייבים", וידועים כמי שנוטים לפשע ולחימה פרועה שלוחות רסן. ימאדייב התעמת לעיתים קרובות עם רמזן קדירוב וסייד-מאגומד קאקייב, האחראי על שלטונות הצבא בצ'צ'ניה. בדרודי ואיסה ימאדייב, אחיו הצעירים של סולים מונו למפקדי יחידות והוענקו להם דרגות בהתאם.

ב-14 באפריל 2008, התלקח אחד העימותים הגדולים של סיעות צ'צ'ניות, בין הכוחות הנאמנים לימאדייב לבין נאמני קדירוב. העימות התלקח כאשר שתי שיירות ממוגנות, אחת מכל קבוצה, התנגשו בגודרמס. על פי הדיווח נהרגו בהתנגשות 18 איש[1]. בעקבות זאת התלקח עימות מר בין נאמני ימאדייב לבין כוחות קדירוב. בסופו של דבר גבר קדירוב על ימאדייב, וימאדייב הודח מתפקידו והוכרז כפושע מבוקש בצ'צ'ניה. ב-6 באוגוסט 2008, הוכנסו ימאדייב וחלק מאנשי הקומנדו שלו לרשימת המבוקשים הפדרלית של רוסיה[6]. לדברי אחיו, רוסלן ימאדייב, המשמש כנציג הדומה לענייני צ'צ'ניה, מתגורר סולים לכאורה במוסקבה ואינו מסתתר[7]. אח אחר של ימאדייב, בדרודי, הוכנס לרשימת המבוקשים הפדרלית קודם לכן בשנת 2008. על פי האנליסט המוסקובי, פאבל פלגנהאור, עריכת מצוד אחר יריבי קדירוב, היא חשובה לביסוס מעמדו של קדירוב, ו”כעת ברור כי ימאדייב בטל ומבוטל וקדירוב שולט בצ'צ'ניה“[8]. ימים אחדים לאחר שהוכרז כמבוקש לכאורה ברוסיה, דיווח העיתון הרוסי המקוון, Gazeta.ru, כי ימדאייב לקח חלק בפעולות הצבאיות בפאתי העיר צחינוואלי, במהלך פלישת רוסיה לגאורגיה[2]. הכתב הצבאי של נוביה גזטה, ליווה את ימאדייב ויתרת נאמניו בגאורגיה[9]. מאוחר יותר בשוך הקרבות, ב-22 באוגוסט 2008, דיווחה RIA נובוסטי כי ימאדייב הודח רשמית מתפקידו כמפקד יחידת הווסטוק בצ'צ'ניה[10]. באותו יום נפסקו החיפושים אחר ימאדייב, כאשר הסיבה הרשמית לכך הייתה כי כוחות ביטחון הפנים של צ'צ'ניה גילו את מקום הימצאו. בכל מקרה, בשנת 2009 סוכני גה-אר-או התנקשו בחייו. אגב, שניים מאנשי יחידת החיסול הרוסית נלכדו בידי הרשויות בקטאר[11].

פשעים המיוחסים לימאדייבעריכה

  • ביצוע מבצע בורוזדינובסקאיה, ביוני 2005, על ידי יחידת ווסטוק. במסגרת המבצע פשטו צ'צ'נים, מיחידת ווסטוק והמשטרה הצ'צ'נית, על אווארים קווקזים בגבול צ'צ'ניה-דאגסטן והביאו להרג ולנטישה מסיבית שלהם לתוככי דאגסטן. רק לאחד מהמפקדים שהשתתפו נגזר מאסר על תנאי[12]. ימאדייב, מפקד הווסטוק באותם ימים, הודה באשמת חייליו, אולם טען כי המבצע בוצע ללא ידיעתו[13].
  • ישנם דיווחים כי ימאדייב היה מעורב בסחיטת כספים ממפעל לעיבוד בשר בשם סמסון בסנקט פטרבורג, שמיליציה צ'צ'נית פשטה עליהם[14]. במאמר האחרון בחייה אותו פרסמה אנה פוליטקובסקיה היא טענה כי על פי נתוני משרד התובע הכללי הייתה "כנופיית" ימאדייב מעורבת בחטיפה לפני הלגליזציה שלה[15].
  • בשנת 2007 התלווה לימאדייב צלם רוסי במשימה במחוז ודנסקי (Веде́нский райо́н) שברפובליקה הצ'צ'נית. צילומיו חושפים את שיטות החקירה האכזריות של חשודים וקרובי-משפחתם[16].
  • הימאדייבים הואשמו גם בזוועה של כריתת ראשי הקורבנות, התעללות מינית, עינויים והוצאה להורג של אסירים. במאי 2008, חשף אחד מאנשי יחידת ווסטוק, את מיקום אתר הקבורה של אלה שהוצאו משירות פעיל במפעל לדשן ביוכימי ליד גודרמס, שמתוכם שוחזרו שבע גופות רקובות. ביום למחרת חשף האיש את מיקום קבורתו של קצין הווסטוק, וחרסולט זאקאייב, שנורה בשנת 2003, בגין החשד כי רצח את ג'אבריל ימאדייב[17].
  • באוגוסט 2008, הוכרז רשמית כי סולים ימאדייב מבוקש בגין חטיפה בשנת 1998, ורצח איש העסקים אוסמן באצייב, תושב הכפר ג'אלקה שבמחוז גודרמס. לטענת התביעה תבע ימאדייב כופר בסך 100,000 דולר עבור שחרור באצייב. באפריל 2000, הוא סיפר לאחיו של באצייב את מקום קבורתו. גופתו זוהתה לפי השיניים[4].
  • על פי ארגון זכויות האדם הרוסי, ממוריאל (Мемориал), קיימים עדויות של עדי ראייה כי במהלך הלחימה בגאורגיה, באוגוסט 2008, לוחמים מיחידת הווסטוק עינו שבויי מלחמה, אולם אין עדויות לכך שיחידה צ'צ'נית לקחה חלק בפוגרום שנעשה בגאורגים בנפת גורי, וכל החומר המפליל את ימאדייב שייך לעבר[11].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 רויטרס, ההנחה כי 18 נהרגו בקרב יריות, 15.4.2008, הרלד טריביון, (באנגלית)
  2. ^ 1 2 סקירה יומית של השירותים החשאיים באירואסיה, 14.8.2008, ‏www.axisglobe.com, (באנגלית)
  3. ^ טייפ (тайп) - שבט צ'צ'ני אשר נקמת דם היא אחת מקודי התרבות החשובים בה.
  4. ^ 1 2 גיבור צ'צ'ני היום רוצח, 7.8.2008, "קומרסנט", (באנגלית)
  5. ^ מרק פרנצ'טי, Rival on run after standoff with Chechen president,‏ 27.4.2008, ט"יימס אונליין", (באנגלית)
  6. ^ מפקד השדה הצ'צ'ני לשעבר הוכנס לרשימת המבוקשים הרוסית, 6.8.2008, "RIA נובוסטי", (באנגלית)
  7. ^ Warrant Out for Yamadayev,‏ 8.8.2008, הטיימס המוסקובי, (באנגלית)
  8. ^ ג'יימס קילנר ורויטרס, המצוד הרוסי אחר תומכי יריבי המנהיג הצ'צ'ני, 7.8.2008, (באנגלית)
  9. ^ לא להרים את הראש. תחת אש כזו לא הייתי עדיין, 14.8.2008, "נובוסטי גזטה", (ברוסית)
  10. ^ מפקד בטליון ווסטוק בצ'צ'ניה הודח רשמית, 22.8.2008, RIA נובוסטי, (באנגלית)
  11. ^ 1 2 צ'צ'ניה: החיפושים אחר סולים ימאדייב, מפקד בטליון "ווסטוק", בוטל, 22.8.2008, "קווקז-אוזל"
  12. ^ ג'יין-כריסטוף פאוץ', רוסיה: פקידים רשמיים אומרים כי צ'צ'נים פרו-רוסים מעורבים בפשיטה קטלנית על כפרים אווארים, 29.7.205, "גלובל סקיוריטי", (באנגלית)
  13. ^ פסק הדין על בורוזדינובסקייה עבר לצ'צ'ניה, 27.10.2005, "קווקז ממו", (באנגלית)
  14. ^ ליז פולר, אנליזה: משרד ההגנה הרוסי השהה את השליטה על הבטליון הצ'צ'צ'ני השנוי במחלוקת, 25.4.2008, "קווקז", (באנגלית)
  15. ^ אנה פוליטקובסקיה, הסכם עונשי, 13.10.2006, "אינטרלוקלס", (באנגלית)
  16. ^ תמונות הצלם דימה בליאקוב
  17. ^ מנסור מורטוב, תהלוכת גוויות לפני קרב מכריע, גרוזני, 12.5.2008, "פראג ווצ'דוג", (באנגלית)