סופר נני

"סופר נני" היא תוכנית מציאות ישראלית ששודרה בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת בין 2007 ל-2013. את התוכנית הנחתה מיכל דליות, ובה היא מסייעת למשפחות המתקשות להתמודד עם גידול הילדים וניהול חיי המשפחה. התוכנית הייתה מבוססת על תוכנית הריאליטי "Supernanny" (אנ') של ערוץ 4 הבריטי. התוכנית זכתה למדרוג (רייטינג) גבוה[1], אך נמתחה עליה ביקורת רבה על חשיפת הילדים ברגעים מביכים, ניצול המצב המשפחתי לחשיפה טלוויזיונית, הפרת זכותם של ילדים לפרטיות, ועל כך שלא ניתנה לילדים הזכות לסרב להשתתף בה, וזו הופקדה אך ורק בידי הוריהם[2][3].

סופר נני
Supernanny
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סוגה תוכנית מציאות
בימוי ליאור שפר (עונות 2-5)
מנחים מיכל דליות
ארץ מקור ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 5
מספר פרקים 32
הפקה
חברת הפקה גיל
עורכים מיכל דליות
שידור
רשת שידור ערוץ 4, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
רשת ABC, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
רשת שידור בישראל ערוץ 2 שידורי קשת
תקופת שידור בישראל 7 ביוני 200729 ביולי 2013
קישורים חיצוניים
http://www.mako.co.il/home-family-supernanny
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסדרה המקוריתעריכה

הסדרה המקורית עלתה לשידור בערוץ 4 הבריטי ביולי 2004 בכיכובה של ג'ו פרוסט, שעבדה כ-30 שנה כאומנת (באנגלית:Nanny). בעונה הראשונה צפו בכל פרק כ-5 מיליון צופים בממוצע. בעקבות הצלחת הסדרה הפורמט נמכר ל-25 מדינות ברחבי העולם שהפיקו גרסאות מקומיות, ובסך הכל שודרה ב-47 מדינות[4]. ג'ו פרוסט עברה לככב בגרסה האמריקאית ששדורה החל מינואר 2005 ברשת ABC עד שנת 2011. במקביל הופקו עוד 5 עונות קצרות בכיכובה עבור ערוץ 4 הבריטי (עם 3 עד 6 פרקים לעונה). בעקבות הסדרה כתבה פרוסט ספר הדרכה לטיפול בילדים שזינק למקום הראשון ברשימת רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס"[5].

הפקה ושידור בישראלעריכה

באוגוסט 2006 החלו צילומי התוכנית בישראל, בכיכובה של מיכל דליות, מנהלת בית הספר להורים של מכון אדלר[6], והפרק הראשון שודר ב-15 בנובמבר[7].

בעונת 2011 עלתה גרסה של התוכנית בה מיכל דליות לא נכנסה לבית המשפחות, אלא הזמינה הורים גרושים לשבת על ספה אחת בקליניקה, ומנחה אותם איך לטפל בילדים[8].

באוקטובר 2017, שודרה תוכנית מיוחדת בשם ה"משימה המיוחדת של סופר נני", שבה הדריכה מיכל דליות הורים איך להרחיק את הילדים מחשיפה גבוהה למסכים (משחקי מחשב, וצפייה בטלוויזיה)[9].

ביקורות ותלונותעריכה

באפריל 2008 יזם חבר הכנסת אריה אלדד דיון בוועדת הכנסת לזכויות הילד על הסדרה. אלדד ביקש לאסור את שידורה. במכתב ששלח כתב: "בימים בהם נלחמות רשתות הטלוויזיה על כל פיסת רייטינג, נראה כי נפרצו כל הגבולות והמטרה מקדשת את האמצעים. נראה לי כי השימוש בקטינים חסרי ישע, במטרה לחנך את הוריהם ולתת לצופים עצות, נבונות ככל שיהיו, הוא מעשה בלתי מוסרי"[10].

באוגוסט 2010, ד"ר בועז רפפורט, מומחה לרפואת ילדים, התלונן נגד התוכנית על מקרה בו נלקח ילד משולחן ארוחת הערב בעקבות התנהגות קיצונית לבני משפחתו, ועל מקרה נוסף בו איים ילד באלימות על אביו. בתגובה מסרה שידורי קשת כי לילד שנמנעה ממנו ארוחה לא נגרם נזק בריאותי[11].

באוקטובר 2010, נערך שוב דיון בוועדת הכנסת לזכויות הילד, בדיון הודיע יושב ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו אילן אבישר שהוא מתנגד לאופן השימוש בילדים בסדרה[12]. בעקבות הביקורת על "סופר נני", הרשות השנייה יזמה אמנה שתאסור על ילדים והורים להשתתף תוכניות מציאות ללא בחינה של גורמי מקצוע[13].

בספטמבר 2012, פתחה הרשות השנייה בהליך בירור לשידורי קשת, בשל חשיפת קטין שהושפל בפרק של "סופר נני", לאחר שצופים התלוננו על חשיפתו המלאה של בן 10 אשר חווה את מה שמגישת התוכנית הגדירה "השפלה"[14].

קישורים חיצונייםעריכה

ביקורות

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לי-אור אברבך, ‏"סופר נני" בראש הטבלה עם 29.5% רייטינג, באתר גלובס, 6 ביוני 2010
    רועי ברק, ‏רייטינג: 25.4% צפייה לפרק פתיחת העונה של "סופר נני", באתר גלובס, 25 ביוני 2012
  2. ^ גלי פיאלקוב, עכבר העיר, האם לאפשר לילדים להשתתף בתכניות ריאליטי?, באתר הארץ, 28 בינואר 2011
  3. ^ יהונתן ליס, ועדת זכויות הילד נגד חשיפת ילדים ב"סופר נני", באתר הארץ, 1 ביולי 2010
  4. ^ איתי גל, "תנו לילדים יותר זמן"! ראיון בלעדי עם ה'סופר נני', באתר ynet, 9 באפריל 2006
  5. ^ רותי זוארץ, ‏נני יש רק אחת, באתר גלובס, 11 ביוני 2007
  6. ^ גלית לוי, נא להכיר: סופר נני תוצרת הארץ, באתר ynet, 15 בנובמבר 2006
  7. ^ רותי זוארץ, ‏מישהי מטפלת בך, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2006
  8. ^ "תמיד נישאר אבא ואמא": סופר נני רוצה סיפוקים מיידיים, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
  9. ^   אריאנה מלמד, סופר נני, נכשלת. מאוחר מדי, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2017
  10. ^ יעל גאוני, ‏פגיעה בילדים או תוכנית חינוכית? הכנסת תדון בתוכניות "סופר נני" ו"אלופים של החיים", באתר גלובס, 7 באפריל 2008
  11. ^ גילי איזיקוביץ, הרשות השנייה: "סופר נני - תוכנית לטיפול אינסטנט בבני אדם", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2010
  12. ^ לי-אור אברבך, ‏אילן אבישר מתנגד לאופן השימוש בילדים בסדרה "סופר נני", באתר גלובס, 31 באוקטובר 2010
  13. ^ יהונתן ליס, החשש: תוכניות הריאליטי מסוגה של "סופר נני" פוגעות בילדים, באתר הארץ, 30 ביוני 2010
  14. ^ לי-אור אברבך, ‏הרשות השנייה: הפרה נגד קשת על השפלת ילד ב"סופר נני", באתר גלובס, 19 בספטמבר 2012