סטובי

אתר ארכאולוגי במקדוניה

סטוֹבִּימקדונית: Стоби; ביוונית עתיקה: Στόβοι; בלטינית: Stobi) במקדוניה הצפונית המודרנית היא אתר עתיקות של עיר היסטורית, שתחילתה בתקופת יוון העתיקה וסופה בחורבן במאה השישית. סטובי נמצאת במרחק כ-80 ק"מ מדרום לסקופיה, סמוך לעיירה גראדסקו ולכביש E-75. מרכזיוּתה בעת העתיקה מוסברת במיקומהּ בנקודת מפתח – במפגש הנהרות אַקסיוּס (וארדאר) ואֶריגוֹן (צרנה), על הציר המקשר בין אגן הדנובה לים האגאי ומתחבר אל ויה אגנטיה.

סטובי
Στόβοι
מידות
גובה מעל פני הים 131 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תקופות התקופה הקלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה מקדוניה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°33′06″N 21°58′30″E / 41.55173889°N 21.97497222°E / 41.55173889; 21.97497222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סטובי; בית הטבילה בכנסיית הבישוף, המאה החמישית

היסטוריה עריכה

סטובי הייתה בירת ממלכת פֵּאוֹניָה (Paeonia) הקדומה, נכבשה על ידי המקדונים בסוף המאה השלישית לפני הספירה ועברה לידי הרומאים עם הניצחון על פרסאוס, מלך מוקדון. בימי הקיסר אספסיאנוס קיבלה מעמד של מוניקיפיום ונהנתה מהזכות לטבוע מטבעות משלה. במסגרת הרפורמות המנהליות של דיוקלטיאנוס נקבעה סטובי כבירת הפרובינקיה 'מקדוניה סַלוּטַריס' (לימים 'פרובינקיה סֶקוּנדָה'). בתקופה הביזנטית הייתה מושב בישוף ונבנו בה כנסיות גדולות ומהודרות. העיר סטובי, שנפגעה בפשיטת האוסטרוגותים ב-479 וברעידת האדמה של 518, חרבה בפלישות האווארים והסלאבים במאה השישית ונעזבה.

עתיקות סטובי נסקרו לראשונה באמצע המאה התשע עשרה. חפירות נרחבות הנערכות באתר סטובי, בעיקר מאז שנות השבעים של המאה העשרים, חשפו את לב העיר לתקופותיה – רחובות ומערכות מים, מקדשים, בתי מרחץ, תיאטרון, בתי אמידים וכנסיות וכן קטעים מחומותיה. בין היתר נתגלו בה שרידי בית כנסת יהודי מהמאות השלישית והרביעית לספירה. מאז 2008 פועלת באתר מינהלה קבועה ומופעל מרכז הדרכה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סטובי בוויקישיתוף