סטניזלאו קניצרו
סְטַנִיזְלַאוֹ קַנִיצַרוֹ (באיטלקית: Stanislao Cannizzaro; 13 ביולי 1826 – 10 במאי 1910) היה כימאי איטלקי. גילה תגובת דיספרופרציונציה חשובה בכימיה אורגנית, תגובת קניצרו, הקרויה על שמו.
.jpg) | |
| לידה |
13 ביולי 1826 פלרמו, ממלכת שתי הסיציליות  |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1910 (בגיל 83) רומא, ממלכת איטליה |
| ענף מדעי |
כימיה |
| מקום מגורים | איטליה |
| מקום לימודים |
מוזיאון ריינה סופיה |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
עמנואל פטרנו |
| פרסים והוקרה |
|
| הערות | מגלה תגובת קניצרו |
| תרומות עיקריות | |
| כימיה אורגנית | |
  | |
חייו עריכה
קניצרו נולד בפלרמו שבסיציליה, לאב שהיה אחראי על המשטרה[1]. בשנת 1841 הוא נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה המקומית בפלרמו, אולם בעקבות הכרתו עם הכימאי רפאל פיריא (Raffaele Piria) הוא פנה ללימודי כימיה[2]. בשנת 1845 הוא היה לעוזרו של פיריא בבית הספר הראשון ללימודי כימיה באיטליה שנפתח בפיזה[3]. בעת חופשת מולדת ביולי 1847 הוא התוודע למהפכה המתוכננת נגד פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות, והחליט להישאר בסיציליה ולהשתתף במהפכת 1848 בסיציליה[4]. במהפכה שפרצה בינואר 1848 הוא שירת כקצין ארטילריה במסינה, ובמרץ 1848 היה לחבר הפרלמנט הסיציליאני. לאחר נפילת מסינה עבר קניצרו לטאורמינה לאסוף כוחות למנוע את התקדמות הכוחות המלוכניים[4]. בעקבות דיכוי המהפכה, ברח קניצרו למרסיי שבצרפת ובשנת 1849 הגיע לפריז, בה פגש את אוגיסט קאור (Auguste André Thomas Cahours) שסידר לו עבודה במעבדה הכימית של מישל שוורוי, עם פרנסואה קלואה (François Stanislas Cloez). באותה תקופה האזין קניצרו להרצאותיו של הנרי רנו (Henri Victor Regnault), שהשפיעו עליו במידה רבה בכל מהלך חייו המקצועיים[2].
בשנת 1851, קניצרו קיבל מינוי כפרופסור לכימיה פיזיקלית בבית המכללה הארצית של אלסנדריה (צפון איטליה). בסתיו של 1855, החל לכהן כפרופסור לכימיה באוניברסיטת ג'נובה.
בשנת 1858 התפרסם מאמרו "Sunto di un corso di filosofia chimica" ("תקציר של קורס בפילוסופיה כימית")[5] שבו יישב את הסתירה בין חוק אבוגדרו כפי שהוצג על ידי אמדאו אבוגדרו, שלקח את משקל מולקולת המימן כיחידה האטומית, לבין ממצאיהם של כימאים אחרים, בהם אלקסי פטי ופייר דולונג, שמצאו שתרכובות שונות שבדקו אינן כוללות מספר שלם של משקל מולקולת המימן. סתירה זאת הטרידה את הכימאים במשך עשרות שנים. במאמרו, קניצרו הראה שניתן ליישב את הסתירות אם לוקחים כמשקל האטומי של מימן את מחצית המשקל של מולקולת המימן. מאמרו הוצג בכנס של כימאים בקרלסרוהה בשנת 1860 והדהים את הקהילה הכימית. יוליוס מאייר אמר על מאמרו: "הוא הסיר את הערפל מעיני, הספקות דהו ושלווה באה על מקומה"[6]. גם דמיטרי מנדלייב השתמש בעבודתו של קניצרו לבניית הטבלה המחזורית שלו.
אחרי שג'וזפה גריבלדי כבש את סיציליה, שב קניצרו למולדתו והתמנה בשנת 1861 להיות פרופסור לכימיה אי-אורגנית ואורגנית באוניברסיטת פלרמו. בחלק מתקופתו בפלרמו הוא כיהן כרקטור האוניברסיטה. במקביל לעבודתו המדעית הוא כיהן במועצת העיר ובעת מגפת הכולירה בשנת 1867 היה לממונה על בריאות הציבור[4].
בשנת 1871 מונה לשמש כפרופסור לכימיה באוניברסיטת רומא, מהאוניברסיטאות הגדולות, העתיקות והחשובות באוניברסיטאות אירופה באותה תקופה. באותה שנה הוא גם מונה לסנאטור בסנאט האיטלקי[7]. בשנת 1872 הוא נבחר לשאת את ההרצאה לזכר מייקל פאראדיי בלונדון ובשנת 1873 נתמנה לחבר של כבוד בחברה הכימית הגרמנית[2].
על הישגיו בתחום של הכימיה האורגנית והכימיה התאורטית, הוענקה לפרופ' קניצרו מדליית קופלי על ידי החברה המלכותית לכימיה של אנגליה בשנת 1891.
קניצרו נפטר בשנת 1910, והוא בן 83.
עבודתו המדעית עריכה
בשנת 1851, בעקבות מחקרים שעשה בפריס, פרסם קניצרו עם קלואז מאמר על סינטוז ציאנואמידים בתגובה של אמוניה על כלוריד ציאנוגן בתמיסה מחומצנת.
בשנת 1853 גילה קניצרו כי אלדהידים ארומטיים הנמצאים בסביבה בסיסית, מסוגלים להגיב ביניהם לקבלת כוהל וחומצה קרבוקסילית. תגלית זו, קרויה על שמו – תגובת קניצרו.
קניצרו התפרסם גם הודות למחקריו ועבודותיו בחקר הגזים והתכונות המשקליות שלהם. הוא הוכיח את צדקות השערותיו של אבוגדרו והראה כיצד המשקלים האטומיים של תרכובות שונות בעלי הרכב אטומים זהה, אינה משתנה גם כאשר תרכובת אחת נדיפה והשנייה לא. בנוסף הראה כיצד המשקלים האטומיים של יסודות של תרכובות אשר צפיפות האדים שלהן אינה ידועה, ניתנת לקביעה על סמך בדיקת החום הסגולי של התרכובת.
בפלרמו חקר קניצרו במשך עשר שנים תרכובות ארומטיות, והמשיך לעבוד על מחקרים בנושא אמינים.
קישורים חיצוניים עריכה
- סטניזלאו קניצרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Stanislao Cannizzaro, Scinece history institute
- ^ 1 2 3 Harry C. Jones, Stanislao Cannizzaro in American Chemical Journal, XLIV, No. 4, October 1910, page 384
- ^ Cannizzaro, Stanislao, אתר Treccani, באיטלקית
- ^ 1 2 3 Cannizzaro, Stanislao, Unification (2011), אתר Treccani, באיטלקית
- ^ Sketch of a course of chemical philosophy, תרגום לאנגלית של המאמר, שהודפס בשנת 1911 בשיקגו
- ^ בגרמנית: "Es fiel Mir Wie Schuppen von den augen, die Zweifel schwanden, und das gefuhl ruhigster sicherheit trat an ihre stelle"
- ^ Cannizzaro, Stanislao, 1911 Encyclopædia Britannica