סידי ורונסקי

עובדת סוציאלית ישראלית

סידי (שרה) וְרוֹנסקיגרמנית: Siddy 'Sidonie' Wronsky;‏ 20 ביולי 1883, ברלין8 בדצמבר 1947, ירושלים) הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית בגרמניה וביישוב. חיבוריה הרבים שימשו השראה למתודת העבודה בלשכות הרווחה ביישוב וכן לתוכנית הלימודים של בית הספר הראשון להכשרת עובדות סוציאליות, שאותו הקימה וניהלה בירושלים.

סידי ורונסקי
Siddy Wronsky
סידי ורונסקי בשנת 1936
סידי ורונסקי בשנת 1936
לידה 20 ביולי 1883
גרמניהגרמניה ברלין, גרמניה
פטירה 8 בדצמבר 1947 (בגיל 64)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
שם לידה סידי נויפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר הזיתים
מקום מגורים שכונת רחביה, ירושלים
כינויים נוספים שרה
פעילות בולטת עובדת סוציאלית, פעילה חברתית
ידועה בשל ייסוד וניהול בית הספר הראשון לעבודה סוציאלית ביישוב העברי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העזרה כוללת כל מה שפועל על החומר העדין והרגיש ביותר של החברה – האדם גופו. כל עזרה – תהא זו נוצרת על ידי החוקים או החלטות חופשיות, על ידי מתנות או עבודה, על ידי הציבור או הפרט, מתוך כוח אהבת הזולת ומתוך צדק חברתי - כל עזרה מכרעת היא בחיי היחיד והחברה.

סידי ורונסקי בתוך צביה חיות, 1957, 'לזכר סידי ורונסקי', סעד, 6, עמ' 163

חייה בגרמניה עריכה

סידי ורונסקי (נולדה בשם נויפלד; Neufeld) הייתה השנייה מבין שבעת ילדיה של משפחה יהודית מתבוללת שהדגישה חינוך כערך עליון. אביה, מקס משה נויפלד (Max Moses Neufeld;‏ 1850–1931), היה יליד גרמניה ועסק במסחר, ואמה, טקלה קליינמן (Thekla Kleinmann), היגרה מפולין.

בשנת 1903 החלה ורונסקי את דרכה כמורה לחינוך מיוחד, ורק בהמשך למדה היגיינה רוחנית (אנ') ועברה לתחום העבודה הסוציאלית. במשך מספר שנים לימדה ילדים בעלי מוגבלויות, ולאחר מכן החלה להיות מעורבת בארגונים העוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות.

בין 1908 ל-1933 ניהלה את הארכיון המרכזי לענייני רווחה (Archiv für Wohlfahrtspflege[1]), אשר איתר ותיאם בין מוסדות הרווחה השונים בגרמניה ומחוצה לה והייתה חברת וועד באיגוד הגרמני לשירותי רווחה ציבוריים ופרטיים (Deutscher Verein für öffentliche und private Fürsorge[2]), שני ארגונים מרכזיים במערכת הרווחה בגרמניה גם בימינו. כמו כן לקחה חלק פעיל בלשכת הרווחה המרכזית ליהודים בגרמניה (Zentralwohlfahrtsstelle der Juden in Deutschland - ZWST[3]), הייתה עורכת ראשית בכתב העת הראשי לנושאי רווחה בגרמניה (Deutsche Zeitschrift für Wohlfahrtspflege) וכתב העת היהודי המקביל (Jüdische Wohlfahrtspflege und Sozialpolitik), והשתייכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה (SPD).

המוניטין שלה הלך לפניה, והיא ייצגה את ארגוני הרווחה השונים בהם הייתה מעורבת בכנסים בינלאומיים והתמנתה לחברת סגל בבית הספר הראשון לעבודה סוציאלית בגרמניה[4] שהקימה אליס סלומון בברלין, בסמינר הפדגוגי של אנה פון גירקֶה (גר') וכן באקדמיה הגרמנית לפדגוגיה ועבודה סוציאלית של נשים (Deutsche Akademie für soziale und pädagogische Frauenarbeit (גר') ). מוסד זה נועד להכשיר נשים ברמה אוניברסיטאית, מאחר שבאותה עת נשים בגרמניה עדיין התקשו להשתלב באקדמיה. בעקבות המפגש שלה עם פליטים יהודים ממזרח אירופה שנמלטו לגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, התקרבה ורונסקי לשורשיה היהודיים, גילתה זיקה עזה לרעיונות ציוניים וראתה בעבודה הסוציאלית אמצעי מובהק לקיומה הממשי, הרוחני והתרבותי של החברה היהודית.

היא החלה לפעול למען יהודים באמצעות מרכזים קהילתיים (Volksheim) ומפעלי עזרה לילדים (Jüdische Kinderhilfe)[5], כאשר אחדים מהם עברו בהמשך לארץ ישראל, כגון בית היתומים 'אהבה' וכפר הנוער בן שמן.

בין השנים 1927–1930 תרמה ללקסיקון היהודי (Jüdisches Lexikon) והצטרפה לנציגות הגרמנית של ויצו – התאחדות נשים ציוניות בגרמניה (Bund zionistischer Frauen Deutschlands[6]). בנוסף, פעלה בוועד המכהן של ליגת הנשים היהודיות בגרמניה (Jüdische Frauenbund; (אנ')) יחד עם ברתה פפנהיים[7] וכן בפעילות נוספת למען זכויות נשים[8].

פעילותה ביישוב העברי עריכה

 
הרצאה שנשאה סידי ורונסקי בשנת 1932 על עבודה סוציאלית וטפול במשפחה, באדיבות אוסף האפמרה - הספרייה הלאומית

בשנת 1932 הגיעה ורונסקי לביקור ביישוב היהודי בארץ ישראל, שם נשאה הרצאות על דרכי הטיפול בעבודה סוציאלית. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 נאלצה לעזוב את תפקידי המפתח אליהם הגיעה ועלתה לארץ ישראל בעידודה ובהזמנתה של הנרייטה סאלד. בארץ ייסדה בשנת 1934 את הספרייה המרכזית ובית הספר הראשון לעבודה סוציאלית בירושלים.

בנוסף, הייתה דמות מרכזית במחלקה לעבודה סוציאלית של הוועד הלאומי בהיותה יושבת ראש המרכז לסידור חוץ ביתי והמחלקה הסוציאלית-פדגוגית, ובמקביל יזמה את הקמת ארגון העובדות הסוציאליות. לקראת ועדת פיל הכינה תוכנית מפורטת לשירות סוציאלי ממלכתי מטעם הוועד הלאומי אשר נקראה 'הטיפול בעם בחברה היהודית'[9].

פעילותה כללה גם קידום חקיקה סוציאלית למען זקנים, אימהות, נוער וילדים, וניסיון להעלאת מעמד המקצוע בעיני חברת היישוב, באמירתה הידועה כי 'הציבור מפקיד בידי השירות הסוציאלי והעובד הסוציאלי את הנכס הכי חשוב שלו, את "האדם"'[9]. סידי ורונסקי האמינה בכל ליבה כי העבודה הסוציאלית, או כפי שייחלה שתקרא – 'טיפול בעם'[10], היא מרכיב מהותי בבניין הבית הלאומי היהודי, כפי שניכר בחיבוריה הרבים כגון הרעיון הסוציאלי בכתבי הרצל, דרכי הריפוי הסוציאלי בארץ ישראל וטיפול סוציאלי יהודי. היא מיסדה את המתודה והתפיסה הערכית והמקצועית שלה באמצעות כתיבה, הוראה ופיקוח, תוך טביעת ז'רגון מקצועי חדש: 'כשאנחנו רוצות להצליח בעבודתנו... להחדיר אותה לחוגים רחבים, עלינו לעבד מילון מקצועי שצריך לנסח את המושגים בצורה מדויקת כפי שהם מתאימים לתוכנית של עבודה מודרנית'[11]. מתוך כך ניתן להגדיר את משנתה כמכוננת עבור העבודה הסוציאלית באותן שנים, וייתכן שגם בימינו.

מבחר מכתביה עריכה

  • 1912 Die Beschaffung von Geldmitteln für Wolfahrtszwecke vom jüdischen Standpunkt aus : Vortrag gehalten in der Vertreter-Versammlung für jüdische Wohlfahrtspflege in Berlin (בגרמנית)
  • Leitfaden für die Wohlfahrtspflege 1921 (בגרמנית)
  • Gegenwartsaufgaben der jüdischen Wohlfahrtspflege 1924 (בגרמנית)
  • Wohlfahrtspflege' in Handwörterbuch der Wohlfahrtspflege 1924' (בגרמנית)
  • Quellenbuch zur Geschichte der Wohlfahrtspflege 1925 (בגרמנית)
  • Soziale Therapie: Ausgewählte Akten aus der Fürsorge-Arbeit 1926 (יחד עם אליס סלומון)
  • Zur Soziologie der jüdischen Frauenbewegung 1927 (בגרמנית)
  • Methoden der Fürsorge 1929 (בגרמנית)
  • Sozialtherapie und Psychotherapie 1932 (יחד עם ארתור קרונפלד Arthur Kronfeld)
  • Social Work and the Jewish Community Idea in Palestine 1936 (באנגלית)
  • 1935 דרכי הריפוי הסוציאלי בארץ ישראל, ארכיון ציוני מרכזי
  • 1943 השירות הסוציאלי: עקרונות הצדקה, הוצאת בית הספר לשירות סוציאלי, ירושלים
  • 1944 הרעיון הסוציאלי בכתבי הרצל, הוצאת בית הספר לשירות סוציאלי, ירושלים
  • המוסר במקצוע העבודה הסוציאלית, ארכיון ציוני מרכזי
  • שיטות של חקירות סוציאליות על יסוד סוציאולוגי, ארכיון ציוני מרכזי
  • 1939 יחיאל ב"צ כץ, ילדים עזובים (הקדמה מאת סידי ורונסקי), הוצאת 'למען ילדינו', תל אביב
  • 1941 תורת הנוער בתנ"ך (פתח דבר מאת סידי ורונסקי), הוצאת בית הספר לשירות סוציאלי, ירושלים
  • 1944 צביה גליק-חיות, עיוורון ועיוורים בעולם ובארצנו : על יסוד חקירה בבית חנוך עיוורים לבני ישראל בירושלים (מבוא מאת סידי ורונסקי), הוצאת בית הספר לשירות סוציאלי, ירושלים
  • (שנה לא ידועה) חול וכוכבים.

לקריאה נוספת עריכה

  • John Gal and Stefan Köngeter, 2016. 'Exploring the Transnational Translation of Ideas: German Social Work Education in Palestine in the 1930s and 1940s', Transnational Social Review, 6, 3, pp. 262-279
  • עיינה הלפרן, 2017. 'ההיסטוריה הלא מוכרת של העבודה הסוציאלית בישראל: סידי ורונסקי ורעיון התרפיה הסוציאלית', מידעו"ס: ביטאון העובדים הסוציאליים, 4: 31-20.
  • עיינה הלפרן, 2017. 'עובדות סוציאליות ביישוב העברי: נשים ומסורות נשכחות'. בתוך: ג'וני גל ורוני הולר (עורכים), לא צדקה אלא צדק: פרקים היסטוריים בעבודה סוציאלית בישראל, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון.
  • עיינה הלפרן, 2018. עובדות סוציאליות ביישוב העברי המנדטורי: חשיפת מקומן של נשים ומסורות נשכחות בהיסטוריית המקצוע. חיבור לקבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים / Ayana Halpern, in press. Social Work Pioneers in Mandatory Palestine: Exposing forgotten Traditions by Forgotten Women. PhD dissertation, The Hebrew University
  • Ayana Halpern, 2018. 'Between Universal and National Social Therapy: Professional Interventions of Jewish Social Workers in Mandatory Palestine' European Journal of Social Work.
  • Peter Reinicke, 1998. 'Sidonie Wronsky'. In: Hugo Maier (Hrgs.), Who is who der Sozialen Arbeit. Frieburg: Lambertus: S. 642- 645
  • Peter Reinicke, 2008. 'Siddy Wronsky – Ein Leben für die Sozialarbeit', Soziale Arbeit, Juli, 57, S. 242-243
  • Adriane Feustel und Anja Thieme, 2008. Die Jüdischen Dozentinnen und Dozenten, Alice Salomon Archive der ASFH Berlin
  • Susanne Zeller, 1998. 'Nicht Almosen, sondern Gerechtigkeit. Jüdische Ethik und ihre historischen Wurzeln für die Professionalisierung in der Sozialen Arbeit', "Neue Praxis" Zeitschrift für Sozialarbeit, Sozialpädagogik und Sozialpolitik, 28, 6, S. 540-556
  • Wolfgang C. Müller, 2014. 'Siddy Wronsky (1883-1948)', TUP - Theorie und Praxis der Sozialen Arbeit, 65, 2, S. 155-157
  • Manfred Berger, 2000. 'Wer war… Siddy Wronsky?', Sozialmagazine, 6, S. 6-8
  • Franz Konrad, 2009. 'Siddy Wronsky und Alice Salomon: Soziale Arbeit im Spannungsfeld von Jüdischer Ethik und Zionismus', in: Adriane Feustel, Inge Hansen-Schaberg und Gabriele Knapp (Hg.), Die Vertreibung des Sozialen, Alice Salomon Archive, Berlin, S. 71-85
  • Gertrud Heitz-Rami, 1988. 'Siddy Wronsky, Pionierin sozialer Arbeit', Bulletin des Leo-Baeck-Instituts, 80, S. 19 - 36
  • Gertrud Heitz-Rami, 1993. 'Siddy Wronsky (1883-1947): Zionistin und Vorkämpferin für das Wohltfahrtswesen', in: Julius Carlebach (Hrsg.), Zur Geschichte der jüdischen Frau in Deutschland, Metropol, Berlin, S.183-202.
  • Joachim Wieler, 1993. 'Siddy Wronsky', In: Dick, Jutta und Sassenberg, Marina (Hg.), Jewish Women in the 19th and 20th centuries, Reinbek, Rowohlt, S. 406 - 407
  • Sabine Hering und Sandra Schönauer, 2006. Jüdische Wohlfahrt im Spiegel von Biographien, Frankfurt am Main, Fachhochschulverlag

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סידי ורונסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ German central institute for social issues(הקישור אינו פעיל)
  2. ^ Deutscher Verein für öffentliche und private Fürsorge
  3. ^ Zentralwohlfahrtsstelle der Juden in Deutschland
  4. ^ Alice Salomon Hochschule Berlin
  5. ^ Sharon Gillerman, German into Jews, Stanford UniversityPress, 2009
  6. ^ Bund zionistischer Frauen Deutschlands
  7. ^ Marion A. Kaplan, The Jewish Feminist Movement in Germany: The Campaigns of the Jüdischer Frauenbund, 1904-1938, Greenwood Publishing Group, 1979
  8. ^ Young-Sun Hong, Welfare, Modernity, and the Weimar State, Princeton University Press, 1998, עמ' 150-153
  9. ^ 1 2 מרים איצקוביץ, 1969, 'לזכרה של סידי ורונסקי', סעד יג, 1, עמ' 20-21
  10. ^ צביה חיות, 'לזכר סידי ורונסקי', סעד 6, עמ' 161-163
  11. ^ סידי ורונסקי, דרכי השתלמות העובדת הסוציאלית בארץ ישראל, ארכיון ציוני מרכזי, 1936, עמ' 8