פתיחת התפריט הראשי

אמוץ עשהאל הוא הפרשן הבכיר, ובעבר העורך בפועל, של הג'רוזלם פוסט[1], כתב בכיר של הג'רוזלם ריפורט ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.

אמוץ עשהאל
אין תמונה חופשית
לידה ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ג'רוזלם פוסט, ג'רוזלם ריפורט, טלגרף, מכון שלום הרטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר middleisrael
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

עשהאל החל את דרכו העיתונאית ככתב חוץ של הסן פרנסיסקו כרוניקל והיה ממקימי העיתון טלגרף, קודם שהצטרף ב-1995 ל"ג'רוזלם פוסט" כעורך הכלכלי של העיתון. מאוחר יותר מונה לעורך החדשות, לעורך המהדורה הבינלאומית, ולעורך בפועל של ה"ג'רוזלם פוסט", לצידו של ברט סטיוונס, כיום פרשן הניו יורק טיימס, שנשלח לארץ על ידי חברת הולינג'ר שהייתה הבעלים של הפוסט לפני אלי עזור.

עשהאל וסטיבנס הובילו קו מערכתי שדגל בכלכלה חפשית, פרגמטיזם מדיני, פלורליזם תרבותי ורפורמה פוליטית. כעורך בפועל, שתחתיו 100 כתבים, עורכים, מעצבים וצלמים, הוביל עשהאל את השינוי העיצובי הגדול בתולדות העיתון, שהקיף את היומון, את מוספי סוף השבוע, את שני המקומונים ואת המהדורה הצרפתית. בתוך כך בנה עשהאל דסק דעות, וגייס עבורו פובליציסטים ישראלים מובילים כמו שלמה אבינרי, אמנון רובינשטיין ומתי גולן, לאחר שקודם לכן בנה דסק כלכלי, ואת המהדורה הבינלאומית הפך לשבועון חדשות עצמאי.

הטור השבועי של עשהאל, "Middle Israel", מתפרסם בקביעות זו השנה ה-24, ומהווה ניסיון ייחודי לבטא גישה ישראלית מרכזית בכל תחום, מפוליטיקה, כלכלה ומדיניות חוץ ועד ענייני חברה, דת ותרבות.[2]

עשהאל פורסם או צוטט לאורך השנים בניו יורק טיימס,[3] וושינגטון פוסט,[4] וול סטריט ג'ורנל,[5] BBC,[6] פוליטיקו,[7] USA Today,[8] הארץ,[9] האקונומיסט,[10] טיים,[11] לה פיגארו,[12] דיילי טלגרף,[13] L'Express,[14] תכלת,[15] Harvard Political Review,[16] ואחרים. הוא משמש לעיתים קרובות פרשן לענייני ישראל והמזרח התיכון בכלי תקשורת בינלאומיים, בהם BBC ,SKY, CNN,[17][18][19] רויטרס, NPR ואחרים.

סדרת הכתבות של עשהאל ב"ג'רוזלם ריפורט" על עתיד העם היהודי זכתה בפרס "בני ברית" לעיתונות לשנת 2018.[20]

עשהאל הוא בעל תוארי מוסמך בתקשורת מאוניברסיטת קולומביה, בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית, ובלימודי מזרח תיכון מאוניברסיטת ברנדייס. שירת בצה"ל כמפקד טנק וכקצין דוברות, והשתחרר בדרגת סרן.

עשהאל מתגורר בירושלים. נשוי ואב לשלושה.

ספריועריכה

  • מצעד האיוולת היהודי הוא היסטוריה פוליטית של העם היהודי מתקופת התנ"ך עד ימינו[22]. הספר יצא לאור בשנת 2019 בהוצאת ידיעות ספרים ונכלל ברשימות רבי המכר של סטימצקי, "עברית", וחנויות הספרים הפרטיות.
  • The Diaspora and the Lost Tribes of Israel, בהוצאת Universe,‏ 2004, הוא היסטוריה גאוגרפית של העם היהודי.[23]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמוץ עשהאל באתר ג'רוזלם פוסט
  2. ^ Middle Israel
  3. ^ Sontag, Deborah (9 במאי 1999). "Leftist Dove Is Netanyahu's Favorite Campaign Target". New York Times. 
  4. ^ Booth, William (29 ביולי 2014). "Israelis support Netanyahu and Gaza war, despite rising deaths on both sides". The Washington Post. 
  5. ^ Asa-El, Amotz (26 במרץ 2013). "Shards of a Reputation". Wall Street Journal. 
  6. ^ "Viewpoint: Israel's lightning rod". 11 בנובמבר 2005 – באמצעות news.bbc.co.uk. 
  7. ^ Asa-El, Amotz (22 בספטמבר 2016). "Israel, the Switzerland of the Middle East". POLITICO. 
  8. ^ "America's Muslims can fight radicalization: Column". USA TODAY. 
  9. ^ מאמרי אמוץ עשהאל, באתר "הארץ"
  10. ^ "A systemic problem". The Economist. 3 באפריל 2008. 
  11. ^ Vick, Karl. "Netanyahu Finally Forms a Government, But It’s Nearly As Painful As The Election". Time. 
  12. ^ "Lettre d'un Israélien à Lionel Jospin". Le Figaro. אורכב מ-המקור ב-23 Sep 2016 – באמצעות Partito Radicale Nonviolento. 
  13. ^ Butcher, Tim (17 בינואר 2009). "Why Arab states are unmoved by plight of Hamas: most fear Muslim militancy despite their dislike of Israel". Daily Telegraph. 
  14. ^ "Mahmoud Abbas, l'espoir déchu". LExpress. 9 בינואר 2009. 
  15. ^ שיטה יחסית, כישלון מוחלט, תכלת 31, אביב התשס"ח / 2008
  16. ^ ""Israeli Politics at a Crossroads", Spring 2007". Harvard Political Review. 
  17. ^ דבריו בחדשות של הערוץ, April 10, 2019
  18. ^ https://youtu.be/V3HEgreDaHQ
  19. ^ https://www.youtube.com/watch?v=xJRGql6ZznA
  20. ^ 'POST' COLUMNIST ASA-EL WINS B'NAI B'RITH JOURNALISM AWARD באתר ג'רוזלם פוסט
  21. ^ דברי המחבר בהקדמה לספר
  22. ^ יואב שורק, ‏סקירת הספר, השילוח 15, יוני 2019. מטרת הספר, כדברי המחבר, אינה להעשיר את המחקר המדעי, אלא להפרות את הדיון הציבורי[21]
  23. ^ ביקורת: Lefkowitz, Jay (17 במרץ 2005). "Homes Away From Home". Wall Street Journal.