סיטרד-חליין

**סיטרד-חליין**
**Sittard-Geleen**
סמל סיטרד-חליין סמל סיטרד-חליין	דגל סיטרד-חליין דגל סיטרד-חליין
	כיכר השוק בסיטרד
מדינה	הולנד
מחוז	לימבורג
ראש העיר	Sjraar Cox
בירת העיר	סיטארד
שפה רשמית	הולנדית
תאריך ייסוד	1 בינואר 2001
על שם	סיטארד, חאלין
שטח	80.58 קמ"ר
גובה	47 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	91,743 (1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	1,186 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	51°00′N 5°52′E / 51.000°N 5.867°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.sittard-geleen.nl/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הולנד רגילה) האג אמסטרדם מאסטריכט איינדהובן ארנהם חרונינגן אוטרכט זוולה לייוורדן אנסחדה אמן בלגיה גרמניה הים הצפוני סיטרד-חליין

סיטרד-חליין (בהולנדית: ‏Sittard-Geleen^ⓘ‏^?‏, בלימבורגית: Zittert-Gelaen) היא עיר במחוז לימבורג שבהולנד. העיר הוקמה ב-2001 כאיחוד של הרשויות לשעבר של סיטרד, חליין ובורן. סיטרד-חליין גובלת במערב בבלגיה ובמזרח בגרמניה.

היסטוריה עריכה

סיטרד עריכה

על פי ממצאים ארכאולוגיים מתוארכת ההתיישבות הראשונה בסיטרד לכ-7,000 שנים לפני זמננו. העיר של היום נוסדה ככל הנראה בשנת 850 לספירה לערך והיא נבנתה סביב לתל מלאכותי המוקף חומת עץ. סיטרד מוזכרת לראשונה במקורות משנת 1157. ב-1243 הוענקו לה זכויות העיר על ידי דוכס לימבורג. ב-1400 היא נמכרה לדוכס יוליך והיא נותרה בבעלותו עד 1794. העיר נחרבה ונבנתה מחדש כמה פעמים עקב שריפות ועקב עימותים צבאיים שהתחוללו בין המאות ה-15 וה-17. העיר בוצרה עד שהיא נהרסה כמעט לחלוטין ב-1677 במהלך מלחמת הולנד. תחת הכיבוש הצרפתי, בשנים 1794 – 1814, הייתה סיטרד חלק ממחוז רור. לאחר מכן היא הייתה חלק מהולנד, למעט בשנים 1830 – 1839, כאשר היא הצטרפה למהפכה הבלגית. במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הגרמנים, שאיחדו כמה רשויות מקומיות קטנות, כמו ברוקסיטרד, לסיטרד. ב-18 בספטמבר 1944 שוחררה העיר על ידי הדיוויזיה המשוריינת השנייה של צבא ארצות הברית. החלק העתיק ההיסטורי של העיר לא סבל ברובו מנזקים במהלך המלחמה, למרות שהעיר שכנה על קו החזית במשך יותר מארבעה חודשים, שבהם יותר מ-4,000 פגזים הכו בעיר.

לאחר המלחמה צמחה סיטרד במהירות ונבנו בה שכונות רבות. מכרות הפחם בסביבה היו הכוח המניע מאחורי צמיחתה הכלכלית של העיר, עד שהם נסגרו בשנות השישים והשבעים. כיום העיר מהווה מרכז תעשייתי וכן פועלים בה בנייני משרדים רבים.

חליין עריכה

עד לסוף המאה ה-19 הייתה חליין לא יותר מאשר כפר קטן. במקום התגלו השרידים של אחד הכפרים הפרהיסטוריים העתיקים ביותר בהולנד. במאה ה-20 פעם בעיר מכרה בפחם הגדול ביותר באירופה, שהביא לגידול מהיר באוכלוסיית העיר. בשנות השישים והשבעים, נסגרו כל מכרות הפחם. עם זאת, חברת הפחם הלאומית של הולנד, שהופרטה ב-1989, נותרה פעילה בחליין, וכיום היא מייצרת כימיקלים.