סיראנו דה ברז'ראק (אישיות)

סופר ומחזאי צרפתי

סיראנו דה ברז'ראקצרפתית: Cyrano de Bergerac;‏ 6 במרץ 161928 ביולי 1655) היה סופר ומחזאי צרפתי.

סיראנו דה ברז'ראק
Savinien de Cyrano de Bergerac
לידה 6 במרץ 1619?
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביולי 1655 (בגיל 36)
Sannois, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hercule Savinien de Cyrano עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון לואי הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1640 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשם הרקול סאביניין סיראנו דה ברז'ראק למשפחה פריזאית וותיקה. בימי ילדותו שהה באחוזה משפחתית בעמק שברז, דרומית מערבית לפריז, בחבל איל-דה-פראנס. למד בבית ספר בפריז. נודע כאיש חרב שהגן על כבודו באמצעות דו-קרב חרבות. שירת כחייל לוחם בשורות היחידה של אנשי גסקוניה שעמדה לרשותו של לואי השלושה עשר, מלך צרפת במלחמת שלושים השנים. בנוסף השתתף בכיבוש העיר אראס מידי הספרדים ב-1640. משנה זו לערך עד 1653 היה מאהבו של הכותב והמוזיקאי שארל קופו ד'אסוסי. סיראנו היה תלמידו של הכומר הקתולי פייר גסנדי, שניסה לגשר בין תורת האטומים של אפיקורוס לבין הנצרות.

כתב את הטרגדיה "מותה של אגריפינה" שהועלתה על הבמה פעם אחת בלבד ב-1640. המחזה נודה על ידי הכנסייה הקתולית ולא הורשה עוד להציגה, אך יצא לאור ב-1654.

סיראנו נפצע כתוצאה מקורה שנפלה על ראשו, מה שגרם למותו ב-1655 בביתו של בן דודו בעיירה סאנווה, צפונית מערבית לפריז.

יצירתו

עריכה

סיראנו דה ברז'ראק, בן דורם של ניקולה בואלו ושל מולייר, נחל הצלחה כסופר וכמחזאי בפריז. מולייר אף שאל מערכות אחדות מהקומדיה של סיראנו "הנוקדן המרומה" (1654) כדי לכתוב מחזהו "תעלוליו של סקאפן" (1671). יצירתו המפורסמת ביותר של סיראנו היא "עולמות אחרים" - לקט סיפורים המתארים מסעות בחלל אל הירח ואל השמש. לקט זה שפורסם אחרי מותו, כולל שני חלקים: "סיפור קומי על אודות מדינות ואימפריות הירח" (1657) ו-"סיפור קומי על אודות מדינות ואימפריות השמש" (1662), ולכן לעיתים מסווג ככותב מדע בדיוני.

בתרבות

עריכה
  ערך מורחב – סיראנו דה ברז'ראק (מחזה)

ב-1897 פרסם המשורר אדמון רוסטאן את המחזה "סיראנו דה ברז'ראק", המתרכז באהבתו של סיראנו לרוקסאן היפה, קתרין דה סיראנו, בת דודו. המחזה עובד לקולנוע ועלה כסרט מספר פעמים, בין השאר ב-1950 שם זיכתה את השחקן חוזה פרר בפרס אוסקר, ב-1990 בכיכובו של ז'ראר דפארדיה וב-2008 בכיכובו של קווין קליין. המחזה הוצג בישראל בתיאטרון הקאמרי בכיכובו של איתי טיראן.

פסל בדמותו של דה ברז'ראק מוצב בעיר ברז'ראק שבמחוז דורדון בחבל אקיטן בצרפת.

קישורים חיצוניים

עריכה