סכר הרנסאנס האתיופי הגדול

סכר הרנסאנס האתיופי הגדול, המוכר גם כסכר המילניום, הוא סכר כבידה הנמצא בתהליך בנייה מאז שנת 2011 במעלה הנילוס הכחול בשטחה של אתיופיה. הסכר ממוקם באזור בנישנגול-גומאז, כ-15 קילומטר ממזרח לגבול עם סודן. תחנת הכוח ההידרואלקטרית המוקמת על הסכר צפויה להיות הגדולה ביותר באפריקה והשביעית בגודלה בעולם, בהספק של כ-6.45 ג'יגוואט. תקופת מילוי מאגר המים לאחר השלמת בניית הסכר צפויה להמשך כ-5 ועד 15 שנה כתלות בתנאים ההידרולוגים ובהתאם להסכמים בין אתיופיה סודן ומצרים. השלמת הבנייה מתוכננת לשנת 2022.

סכר הרנסאנס האתיופי הגדול
ታላቁ የኢትዮጵያ ሕዳሴ ግድብ
Renaissance Dam site.jpg
סכר הרנסאנס ומתקנים קשורים
מיקום בנישנגול-גומאז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג סכר כבידה
סוכר את הנילוס הכחול
אורך 1,800 מטרים
גובה 145 מטרים
נפח סכר 10,200,000 מ"ק
ייצור חשמל 6,450 מגה-ואט
התחלת בנייה 2011
סיום בנייה 2022
שטח אגם 1,874 קמ"ר
נפח אגם 74,000,000 קמ"ק
קואורדינטות 11°12′51″N 35°05′35″E / 11.21416667°N 35.09305556°E / 11.21416667; 35.09305556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המבנהעריכה

הסכר האתיופי הגדול עשוי בטון מעוגל (אנ') בעל הרכב אגרגטים מיוחד לבניית סכרים. אורכו כ-1800 מטרים וגבהו כ-145 מטרים. בשני צידי הסכר מותקנות תחנות הכוח ההידרואלקטריות. בימנית מותקנות 10 טורבינות מסוג פרנסיס (אנ') בעלות הספק של 375 מגוואט כל אחת, ובשמאלית שש טורבינות זהות מתוצרת חברת אלסטום. מאגר המים שיווצר כתוצאה מבניית הסכר יהיה בנפח 74 מיליארד מטר מעוקב ובשטח כולל של כ-1874 קילומטר רבוע. השלמת הבנייה מתוכננת לשנת 2022

היסטוריהעריכה

האתר המתאים להקמת הסכר זוהה על ידי לשכת הטיוב של ארצות הברית במהלך סקר הנילוס הכחול שנערך בתקופת כהונתו של אקלילו הבט-וולד כראש ממשלת אתיופיה בין השנים 1956–1964. מהפכת 1974 שהעלתה לשלטון את החונטה הצבאית האתיופית עצרה את פיתוח המיזם עד לשנת 2009 שבה התחדש תהליך התכנון והפיתוח של הסכר. ב-2 באפריל 2011 הונחה אבן הפינה לבניית הסכר על ידי ראש ממשלת אתיופיה מלס זנאווי.

בניית הסכר עוררה התנגדות עזה במצרים השוכנת במורד הנילוס מחשש שיגרום להפחתה משמעותית בכמות המים המגיעה לשטחה. מצרים דרשה את הפסקת הבניה כתנאי מקדים לניהול משא ומתן בין שתי המדינות בנושא, ואף פנתה בעניין לממשלות סין ואיטליה המעורבות בתהליך הבנייה של הסכר. בין מצרים ואתיופיה הוחלפו טיוטות להסכם בדבר אופן הפיקוח על השפעות הסכר האתיופי שטרם הבשילו להסכמות. מדינות אחרות באזור הביעו תמיכה בהקמת הסכר, לרבות סודאן שהנילוס הכחול זורם גם בשטחה ואף האשימה את מצרים בליבוי יצרים סביב הסוגיה. לטענת האתיופים בניית הסכר לא תשפיע לרעה על משטר הזרימה במורד הנילוס למצרים ואף להפך, הסכר האתיופי יגרום להגברת הזרימה לכיוון מצרים כתוצאה מהפחתת האידוי באגם נאצר. ממשלת אתיופיה מאשימה את ממשלת מצרים כי היא נוהגת בחוסר הגיון ובעיקר לאור דרישת האחרונה להעלות את חלקה מ-66% מנפח זרימת המים ל-90%. בחודש אוקטובר 2019 הודיעו המצרים כי השיחות עם אתיופיה וסודן סביב הנושא הגיעו למבוי סתום.

מימוןעריכה

מייד עם ההכרזה על בניית הסכר ב-31 במרץ 2011 נחתם הסכם, ללא ביצוע מכרז, בסך 4.8 מיליארד דולר עם החברה האיטלקית סאליני (Salini Impregilo S.p.A) המתמחה בבנייה בתחום ההנדסה האזרחית. ממשלת אתיופיה הכריזה כי בכוונתה לממן ממקורות עצמיים את מלוא עלות הבנייה של הסכר עצמו בסך כ-3 מיליארד דולר וזאת במטרה להימנע מיצירת תלות במדינות או גורמים שלישיים העלולים להיות נתונים ללחץ והשפעה של ממשלת מצרים המעוניינת בביטול הפרויקט. לצורך כך ביצעה הנפקה של אגרות חוב המיועדות לרכישה על ידי אזרחי המדינה בלבד בארץ ובחו"ל. מימון הטורבינות והמתקנים החשמליים המוערכת בכ-1.8 מיליארד דולר הנוספים בוצע על ידי בנקים סיניים. נראה כי העלות הנ"ל אינה כוללת את ההוצאות בגין אמצעי ההולכה לחשמל שיופק לאחר הפעלת הסכר.

קישורים חיצונייםעריכה