סלאפינג

(הופנה מהדף סלאפ)

סלאפינגאנגלית: Slapping) היא טכניקה מוזיקלית להפיק צלילי הקשה-מלודי על כלי מיתר. הטכניקה משמשת בעיקר בסיסטים, הן בנגינה בקונטרבס והן בגיטרה בס. טכניקת הסלאפינג כרוכה בשימוש בקצה מפרק האצבע, היכן שהוא גרמי במיוחד, כדי להכות במהירות את המיתר. בגיטרות בס, זה נעשה בדרך כלל עם האגודל, בעוד שבקונטרבס ניתן להשתמש בקצה היד או באצבע המורה.

פלי מנגן בגיטרה בס בטכניקת הסלאפינג

פעמים רבות הטכניקה נעשית בשילוב עם טכניקת הפופינג (Popping) שבה מושכים את המיתר הרחק מגוף הגיטרה ומשחררים אותו במהירות (לרוב בעזרת אצבע המורה או אצבע האמה). בגיטרה בס, שתי הטכניקות משמשות בדרך כלל יחד ולסירוגין, אם כי ניתן להשתמש בשתי הטכניקות בנפרד.

סקירה כללית

עריכה
הדגמה של סלאפינג בבס 5 מיתרים (בשילוב נגינת צליל עילי בסיום)

טכניקת הסלאפינג בקונטרבס פותחה על ידי בסיסטים בהרכבי ג'אז בניו אורלינס בעשור הראשון של המאה ה-20, ומאוחר יותר התפשטה לז'אנרים אחרים, כולל סווינג, רוקבילי ושאר שלוחותיהן של סגנונות אלה.

בגיטרה בס, הטכניקה זכתה לפופולריות בעקבות נגינתו של לארי גראהם, בסיסט גיטרה בס חשמלית, הידוע בין היתר כבסיסט של להקת סליי אנד דה פמילי סטון מסוף שנות ה-60. הטכניקה התפשטה במהירות לז'אנרים של פאנק ודיסקו.

טכניקת הסלאפינג משתמשת לא רק בסיסטים, היא אומצה גם על ידי גיטרסיטים בסגנון פינגר סטייל.[1] ג'ון לנון השתמש בסלאפינג על הגיטרה שלו בפתיחת השיר "Get Back" כפי שנראה בסרט התיעודי של פיטר ג'קסון "The Beatles: Get Back".

קונטרבס

עריכה
 
אבישי כהן משלב סלאפינג בנגינתו בקונטרבס עם הקשה על גוף הכלי

את טכניקת הסלאפינג בקונטרבס ניתן לתאר כפיתוח של טכניקת הצביטה והרמת המיתר בפיציקטו. צליל ההקשה של הסלאפינג יכול להיות מופק גם על ידי לחיצה על המיתרים עם חלק מהאצבעות או כל האצבעות ביד הפורטת.

בין הנגנים המוקדמים שהשתמשו בטכניקת הסלאפינג בקונטרבס ניתן למנות את ביל ג'ונסון (אנ'), תיאודור "סטיב" בראון (אנ'),[2] וולמן בראוד (אנ'), פופס פוסטר,[2] וצ'סטר זרדיס (אנ').

סלאפינג שימש את מוזיקאיי הסווינג והבוגי-ווגי. הטכניקה הפכה למרכיב חשוב בצורת רוקנרול מוקדמת ששילבה בלוז ומה שנקרא אז מוזיקת hillbilly - סגנון מוזיקלי המכונה כיום רוקבילי. ביל בלאק, שניגן עם אלביס פרסלי וסקוטי מור השתמש בטכניקת הסלאפינג בקונטרבס. הטכניקה שימשה השראה לשיר "Slap That Bass" (אנ') של ג'ורג' ואיירה גרשווין.

הבסיסט הישראלי אבישי כהן ידוע בשילוב טכניקות של סלאפינג והקשה על גוף הקונטרבס בעת נגינת קטעי סולו.[3]

גיטרת בס

עריכה
הדגמה של סלאפינג בבס 6 מיתרים
 
דני שניידרמן משלב סלאפינג ופופינג

בגיטרה בס, סלאפינג מתייחסת בדרך כלל לטכניקת נגינה הנפוצה בפאנק, דיסקו, סול, R&B, ג'אז, קאנטרי, רוק וז'אנרים רבים אחרים. הסגנון גורמת לצליל הבס להישמע יותר כמו כלי הקשה מאשר בפריטה רגילה של תווים עם החלק הרך של אצבעות הידיים, ובדרך כלל הוא גם חזק יותר (אם כי בכלי חשמלי, ניתן לכוונן את עוצמת הקול באמצעות כפתור הווליום וליצור סלאפינג בווליום נמוך). כמו כן, הצליל נשמע בגון (timber) "בהיר" יותר מבפריטה רגילה.

צליל הסלאפינג מגיע משילוב של שני אלמנטים: סלאפינג, הכוללת מכה במיתר עם צד המפרק הנוקשה באמצע האגודל, אזור קשיח יותר מכריות האצבעות; ולאפשר בכוונה למיתר הרוטט לבוא במגע עם הפרטים (אנ') המתכתיים של הגיטרה, להפיק טון או זמזום שבדרך כלל נמנעים ממנו בפריטה רגילה.

הבסיסט יכול לנגן תווים רבים במהירות על ידי סיבוב האמה, סלאפינג ופוינג לסירוגין: במהלך הפופ (משיכת המיתרים), היד מתרחקת מגוף הגיטרה, ומתכוננת לקראת הסלאפינג הבאה. שילוב טכניקות הלאפינג והפופינג משמשות בדרך כלל כדי להגביר את מהירות הנגינה. פעמים רבות הטכניקה משולבת בנגינת תווי רפאים (אנ'), כאשר מיתרי הגיטרה חסומים.

ההמצאה של סלאפינג על בס חשמלי מיוחסת בדרך כלל לבסיסט לארי גראהם.[4] גרהם הצהיר בכמה ראיונות שהוא ניסה לחקות את הסאונד של מערכת תופים לפני שהלהקה שלו מצאה את המתופף שלה. גרהם עצמו מתייחס לטכניקה בתור "'thumpin' and pluckin‏".[5]

נגני סלאפינג בס בולטים

עריכה
 
מארק קינג מ-Level 42 משתמש בטכניקת הסלאפינג בהופעה ב-2017

כמה נגני בס חשמלי בולטים הידועים בשימוש שלהם בסלאפינג:

 
טוני לוין משתמש ב"אצבעות פאנק" כדי לדמות את טכניקת הסלאפינג
 
טוסין אבסי, הגיטריסט המוביל של להקת Animals as Leaders משלב סלאפינג בנגינתו בגיטרה חשמלית בת 8 מיתרים

גרסאות שונות

עריכה

ישנן גרסאות רבות של טכניקת הסלאפינג. בין היתר, ישנם בסיסטים המשתמשים באצבעות אחרות מהאגודל ביד הפורטת, כדי להפיק את צליל טכניקת הסלאפינג.

הבסיסט ויקטור ווטן משתמש בטכניקת סלאפינג כפולה, הכוללת שימוש בשני צידי האגודל עבור כל המיתרים. הוא מבצע את הטכניקה מהר מספיק כדי להפיק את המקבילה הקיצבית של טכניקת הדראם רול (אנ') בתופים.

נגן הרוק המתקדם טוני לוין המציא את "אצבעות הפאנק" (אנ'), זוג מקלות המתחברות לאצבעות הפורטות במיתרים ויוצרות הארכה שלהן, לשם יצירת צליל הדומה להקשה בטכניקת הסלאפינג באגודל בטכניקה המזכירה שימוש במקלות תיפוף.

המוזיקאי היפני מייאבי ידוע ביצירת סגנון סלאפינג ייחודי של נגינה בגיטרות חשמליות.[8] טוסין אבסי, גיטריסט להקת המטאל המתקדם Animals as Leaders, ידוע גם בטכניקות סלאפינג והפופינג בגיטרה חשמלית, שבה הוא משתמש להשפעה מלודית וקצבית כאחד, בעיקר בפריטה על המיתרים הנמוכים של גיטרות בנות 7 או 8 מיתרים המהווים תחליף לשימוש בנגן בס בלהקה.

בתרבות הפופולרית

עריכה
  • נעימת הנושא של הסיטקום סיינפלד מורכבת מדגימות מקלדת של סלאפינג בס. הנעימה הושמעה גם בין הסצנות בכל פרק, לעיתים קרובות כדי להדגיש פאנץ' ליין.
  • הסרט קח את זה כמו גבר משנת 2008 עורך פרודיה על השימוש בסלאפינג בס בסיינפלד כאשר הדמות הראשית, פיטר (בגילומו של ג'ייסון סיגל), מלחין מוזיקה לסדרת טלוויזיה, ומשלב דגימת בס מטופשת לסצנה דרמטית שבה היה צורך במוזיקה "אפלה ומבשרת רעות".
  • בסיטקום הטלוויזיה כולם שונאים את כריס, נעשה שימוש בדגימה של סלאפינג בס של מרקוס מילר בין הסצנות בכל פרק.
  • שיר הנושא של סיטקום הטלוויזיה אלף כולל סלאפינג בס.
  • בגרסה המקורית סדרת הילדים הוולשית סמי הכבאי (1987–1994) נעשה שימוש בסלאפינג בשיר הנושא.
  • העיבוד המחודש לשיר "The Loco-Motion" בביצוע קיילי מינוג כולל שימוש נרחב בסלאפינג בס.
  • המערכון "מרתון ת"א 2021" של ניב מג'ר ותומר פישמן כולל סולו בס בטכניקת סלאפינג שנמשך כדקה וחצי, והוקלט על ידי הבסיסט אור לוביאניקר.[9]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Woods, Chris (2013). Percussive Acoustic Guitar. Milwaukee, WI: Hal Leonard Corporation. p. 6. ISBN 9781458459640.
  2. ^ 1 2 Cary Ginell, Milton Brown and the Founding of Western Swing, University of Illinois Press, 1994, p. 252. מסת"ב 0-252-02041-3 see also: The Jazz Book. Lawrence Hill, 1975, pp. 278–84; The Complete Encyclopedia of Popular Music and Jazz House. 1974. pp. 923–24.
  3. ^ Avishai Cohen - 'Seven Seas' live (Jazz in Marciac, 2014)
  4. ^ "Larry Graham: Trunk of the Funk Tree", Bass Player magazine, April 2007.
  5. ^ Larry Graham: The Origins of Thumping, Plucking… and Bass History באתר No Treble
  6. ^ "Home". larrygraham.com.
  7. ^ "George Johnson". Andresmusictalk.
  8. ^ "Wrasse Records Biography". Wrasse Records. נבדק ב-2 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^   מרתון ת"א 2021!!!!!, סרטון בערוץ "ניב מג'ר", באתר יוטיוב, 19 בפברואר 2021