סליק בית החמרה בנען

מוזיאון בקיבוץ נען, אשר מכיל סליק מימי קום המדינה

סליק "בית החמרה" בנען היה הסליק המרכזי של קיבוץ נען שנבנה ב-1943. לאחר קום המדינה הפך הקיבוץ את המקום לאתר מורשת הפתוח לטיולים.

סליק בית החמרה בנען
מידע כללי
סוג מוזיאון, סליק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נען עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1943
תאריך פתיחה רשמי 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°53′02″N 34°51′35″E / 31.883756617977°N 34.859589211433°E / 31.883756617977; 34.859589211433
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חלק מתכולת הסליק ב"בית החמרה" בנען המוצג למבקרים

רקע עריכה

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה החלו היישובים ברחבי הארץ להכין סליקים מאולתרים ששימשו את היישובים לאגור נשק בלתי חוקי ששימש כנשק הגנתי. ב-1925 הוקם ארגון ההגנה שפעל להקמת סליקים מרכזיים לאגירת נשק שנרכש על ידי הארגון ושימש למטרות הגנתיות והתקפיות.

קיבוץ נען היה בין היישובים הפעילים בהם ביצעה "ההגנה" רכש, יצור ואחסון של נשק ותחמושת. כבר ב-1936 החל הקיבוץ, בהובלתו של חבר הקיבוץ יצחק שיפריס, להקים קוי ייצור של נשק ותחמושת[1] ובמקביל להקים סליקים לאחסון התוצרת.

ההיסטוריה של הסליק עריכה

ב-1943 הוחלט על הקמת סליק מרכזי גדול בקיבוץ שישמש לאחסון נשק ותחמושת. לבניית הסליק נבחר בית מגורים בשם "בית החמרה" שנקרא כך כי נבנה מבלוקים שהוכנו מאדמת החמרה הנפוצה בסביבה. הבית נבחר מכיוון שהיה בתהליך בניה ובאופן יוצא דופן כלל שירותים פרטיים. כמו כן היה האדריכל של הבית[2] שותף לתכנון הבית והסליק. בניית הבית הסתיימה ב-1945 ומתחתיו נבנה סליק בגודל של 2.5 מטר על 2 מטר ובגובה 2.5 מטר.

הגישה אל הסליק הייתה דרך פיר שנחפר ברצפת המסדרון אל השירותים. לאחר החפירה הוסתר פתח הפיר בארגז ברזל מלא חול שהותקן על גבי מסילות כשעל חלקו העליון של הארגז הונחו אריחים שהסוו את קיומו של הארגז. מחוץ לבית נבנתה בריכת דגי נוי ובמרכזה ברז מדומה שהיה מחובר לציר בורגי שהיה מחובר לארגז בפנים הבית. סיבוב הברז הסיע את הארגז על המסילה למרחק של כ-50 ס"מ באופן שחשף את פתח הפיר.

לאחר סיום בנייתו אוחסן בסליק נשק וכן תחמושת שיוצרה בבתי המלאכה בקיבוץ ומשם נלקחה במשאית להמשך עיבוד במפעלים בתל אביב כשהיא מוסווית תחת זבל.

במהלך השבת השחורה ב-1946 חיפשו הבריטים סליקים בקיבוץ אך הסליק המרכזי לא נתגלה.

לאחר הקמת המדינה עריכה

דבר קיומו של הסליק היה ידוע רק למספר מועט של אנשים. לאחר מלחמת העצמאות המשיך הבית לשמש למגורים מבלי שהגרים בו ידעו על הסליק. רק ב-1991 הוחלט בקיבוץ להפוך את המקום למוזיאון שכולל צילומים ופריטים של ההיסטוריה של הקיבוץ והבית. כמו כן מוצע למבקרים ביקור בסליק בו מוצגים כלי נשק.

לקריאה נוספת עריכה

  • ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 145–146

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בקוי יצור אלו ייצרו מרכיבים להכנת רימונים, פצצות, נפצים ועוד
  2. ^ אדריכל הבית היה אביה של בעלת הבית