סם ניל
נייג'ל ג'ון דרמוט "סם" ניל (באנגלית: Nigel John Dermot "Sam" Neill; נולד ב-14 בספטמבר 1947) הוא שחקן קולנוע ניו זילנדי, אשר היה מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב ולשני פרסי אמי.
סם ניל | |
לידה |
14 בספטמבר 1947 (בן 77) אומג', צפון אירלנד שבבריטניה |
---|---|
שם לידה | Nigel John Dermot Neill |
מדינה | ניו זילנד, הממלכה המאוחדת, אירלנד |
תקופת הפעילות | מ-1977 |
עיסוק | שחקן קולנוע |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | |
פרסים והוקרה | קצין במסדר האימפריה הבריטית |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהניל נולד בעיירה אומג' שבצפון אירלנד, בנם של פרסיליה ודרמוט ניל. ניל חזר עם משפחתו לניו זילנד ב-1954 שם למד ב"כרייסט קולג'" בעיר כרייסטצ'רץ'. לאחר מכן למד אנגלית באוניברסיטת קנטרברי שם חשף לראשונה את יכולות המשחק שלו.
לאחר סיום לימודיו שם עבר ניל לולינגטון, שם למד באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, וסיים בהצלחה את לימודיו עם תואר בלימודי השפה האנגלית.
קריירה
עריכהלאחר שעבר בחברת ההפקה הלאומית של ניו זילנד שיחק ניל בסרטו הראשון, סרט מקומי בשם "כלבים ישנים". לאחר מכן שיחק ניל בקלאסיקה האוסטרלית "הקריירה המבריקה שלי", לאחר עוד מספר הופעות במספר סרטים: "אות משמיים 3 - הקונפליקט האחרון", "חזקה" ו"הרבה" מעמדו של ניל כשחקן קולנוע בין-לאומי עלה והוא הוזכר לגלם את תפקיד ג'יימס בונד בסרט "007 באזור המסוכן" אך לבסוף הפסיד את התפקיד לטימותי דלטון.
בשנת 1985 קיבל ניל מועמדות ראשונה לפרס גלובוס הזהב על משחקו בסדרת הטלוויזיה "ריילי, אס המרגלים" שבה גילם את המרגל הבריטי סידני ריילי.
ב-1990 קיבל ניל תפקיד גדול ראשון בהוליווד ושיתף פעולה עם שון קונרי בסרט המרדף אחר אוקטובר האדום המבוסס על הרומן הספרותי "המרדף אחר אוקטובר האדום", שנה לאחר מכן קיבל ניל את מועמדות פרס גלובוס הזהב השנייה שלו על תפקידו בסדרה "אחד נגד הרוח". שנה קודם לכן, ב-1989, שיחק בסרט האוסטרלי "סיכון רטוב" לצידה של ניקול קידמן.
ניל שיחק בסרטו של סטיבן ספילברג ואחד משוברי הקופות הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע: "פארק היורה". בסרט גילם ניל את הפלאונטולוג ד"ר אלן גרנט. באותו העת שיחק ניל גם בדרמה זוכת 3 פרסי אוסקר "הפסנתר" לצד הולי האנטר והרווי קייטל.
בהמשך שנות ה-90 ניל הופיע לצד רוברט דאוני ג'וניור בדרמה זוכת 2 פרסי אוסקר "התחדשות", במותחן המסתורין "סיוט בקצה האופק", "שלגיה: סיפור אימה"", "הלוחש לסוסים", "איש המאתיים" ו"מרלין" שהופעתו בסרט זה זיכתה אותו במועמדות לפרס אמי ולמועמדות שלישית לפרס גלובוס הזהב. בסרט גילם ניל את דמותו של המכשף הנודע מרלין.
בשנת 2001 שיחק ניל בסרט "פארק היורה 3" וחזר לגלם את דמותו של ד"ר אלן גרנט.
בשנים האחרונות מרבה ניל לשחק בסרטים ניו זילנדים מקומיים ומגיח לעיתים להופעות בסרטים הוליוודים. ב-2004 שיחק בסרט הבריטי "וימבלדון - אהבה בלבן" כאביה של קירסטן דנסט, שחקנית טניס מקצוענית הרוצה לזכות בטורניר וימבלדון היוקרתי. בשנת 2007 גילם את תפקידו של החשמן תומאס וולסי, בעונה הראשונה של הסדרה שושלת טיודור.
בשנת 2012 התחיל ניל לשחק בסדרת המתח של ג'יי ג'יי אברהמס, אלקטרז, אודות בית הכלא המפורסם.
ב-2016 שיחק בסרט הניו זילנדי "המצוד אחר אנשי הבר".
ב-2022 חזר להופיע כד"ר אלן גרנט בסרט עולם היורה: עולם חדש.
בשנת 2024 שיחק בתפקיד ראשי בסדרה "תפוחים לעולם לא נופלים" של רשת "Peacock".
חיים אישיים
עריכהניל גדל בעיר סידני והתחתן עם השחקנית הניו זילנדית ליסה הארוו, להם נולד בן טים (1983), אולם הזוג התגרש כעבור כמה חודשים. ניל התחתן בשנית בשנת 1989 עם נוריקו וואטנב, לזוג נולדה בת אלנה (1990).
ניל תומך בארגונים הבין-לאומיים "גרינפיס" ו"הקרן העולמית לשימור חיות הבר".
פילמוגרפיה
עריכה- כלבים ישנים (1977)
- הקריירה המבריקה שלי (1979)
- אות משמיים 3 - הקונפליקט האחרון (1981)
- חזקה (1981)
- התקפת כוח זי (1982)
- אניגמה (1983)
- הרבה (1985)
- For Love Alone (1986)
- האישה הטובה (1987)
- זעקה באפילה (1988)
- אמונה בגרוש (1988) - סרט טלוויזיה
- מת רגוע (1989)
- סיכון רטוב (1989)
- המרדף אחר אוקטובר האדום (1990)
- מוות בברונסוויק (1991)
- עד סוף העולם (1991)
- זכרונות של איש בלתי נראה (1992)
- לוחם הקשת (1992)
- הפסנתר (1993)
- פארק היורה (1993)
- ארץ החיים (1994)
- ספר הג'ונגל (1994)
- סירנה (1994)
- מרדף שקוף (1994)
- אוצרות נשכחים (1995)
- התחדשות (1995)
- ילדי המהפכה (1996)
- סיוט בקצה האופק (1997)
- שלגיה: סיפור אימה (1997) - סרט טלוויזיה
- הלוחש לסוסים (1998)
- מרלין (1998)
- איש המאתיים (1999)
- הצלחת (2000)
- פלא פודינג (2000)
- אמא שלי פרנק (2000)
- פארק היורה 3 (2001)
- תרגילים מלוכלכים (2002)
- זרים גמורים (2003)
- יס (2004)
- וימבלדון - אהבה בלבן (2004)
- משולש ברמודה (2005)
- דג קטן (2005)
- המפתה (2006)
- אנג'ל (2007)
- In Her Skin (2009)
- הצייד (2011)
- לא תשכח (2012)
- ההרפתקן: קללת קופסת מידאס (2014)
- ארוכה הדרך למטה (2014)
- לַחֲזוֹר עַל עִקבוֹתָיו (2015)
- הבת (2015)
- Mindgamers (2017)
- ארץ מתוקה (2017)
- הנוסע (2018)
- פיטר ראביט (2018) - דיבוב
- לב שקט (2019)
- Ride Like a Girl (2019)
- איילים (2020)
- Daisy Quokka: World's Scariest Animal (2020) - דיבוב
- פיטר ראביט 2 (2021) - דיבוב
- עולם היורה: עולם חדש (2022)
- The Portable Door (2023)
- Bring Him to Me (2023)
- מועדון המתנקשים (2023)
טלוויזיה
עריכה- באמריקה (1987)
- In Cold Blood (1996)
- Sally Hemings: An American Scandal (2000)
- דוקטור ז'יוואגו (2002)
- To the Ends of the Earth (2005)
- שני פיתולים (2006)
- שושלת טיודור (2007)
- Iron Road (2009) - מיני-סדרה
- רייק (2010)
- עיירה שמחה (2010)
- אלקטרז (2012)
- כנופיית ברמינגהאם (2013–2014)
- Short Poppies (2014)
- ולא נותר אף אחד (2015)
- נשות מצדה (2015)
- Tutankhamun (2016)
- פלישה (2021-הווה)
- The Twelve (2022-הווה)
- תפוחים לעולם לא נופלים (אנ') (2024)
קישורים חיצוניים
עריכה- סם ניל, ברשת החברתית פייסבוק
- סם ניל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סם ניל, ברשת החברתית אינסטגרם
- סם ניל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- סם ניל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סם ניל, באתר AllMovie (באנגלית)
- סם ניל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- סם ניל, באתר Metacritic (באנגלית)
- סם ניל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- סם ניל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- סם ניל, באתר Discogs (באנגלית)
הקודם: 1988: ג'ון ווטרס (Boulevard of Broken Dreams) |
פרסי מכון הקולנוע האוסטרלי – השחקן הראשי הטוב ביותר 1989: סם ניל (זעקה באפלה) |
הבא: 1990: מקס פון סידוב (Father) |