סמדר הרצפלד
סמדר הרצפלד (4 במרץ 1952 - 26 בנובמבר 2023) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית.
 | |
| לידה |
4 במרץ 1952 (בת 72) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
הגימנסיה העברית "הרצליה", תיכון עירוני ה' (תל אביב), האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה |
עברית |
| סוגה |
שירה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סמדר הרצפלד נולדה בתל אביב, בת להורים יוצאי רוסיה שיצאו בשאלה. למדה בגימנסיה הרצליה ובתיכון עירוני ה'. שירתה בנח"ל, ובמסגרתו הקימה שבט צופים בשכונת מצוקה בירושלים.
למדה מדעי היהדות ולימודי דתות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1978 יצא לאור בהוצאת עקד ספרה הראשון, "תאוגרמה".[1] בסוף שנות ה-80 עבדה במוסד לילדים חירשים ששימש השראה לרומן "אלוהים זה לא אני - מסע אל העולם שמאחורי השלט: מעון לילדים חרשים" (הוצאת כרמל, 1992). הספר זיכה אותה בפרס של הקרן לירושלים לשנת 1992. ספר שיריה השני, "שושנֵי דוּמָה" (ספרית פועלים, 1992), זיכה אותה בפרס הרי הרשון. ב-1994 יצא לאור הרומן "אינתא עומרי" (הוצאת ידיעות אחרונות), שעוסק בסיפור אהבה בין יהודייה לערבי. עקב נושאו ספגה הרצפלד ביקורת עזה. בשנת 2001 יצא לאור בהוצאת כתר ספרה "תחת שמי מקסיקו", שבו שתי נובלות: "תחת שמי מקסיקו" ו"ישו השחור".[2] יצירותיה פורסמו בכתבי-עת, בהם "אפס שתיים", "חדרים", ו"גג". היא פירסמה סיפורים קצרים שלה באתר האינטרנט שלה.
עסקה בהוראת כתיבה יוצרת במכון כרם. ב-2014 הקימה עם המשורר בנימין שבילי את הוצאת הספרים "62 הוצאה לאור", שבמסגרתה יצא לאור בשנת 2014 ספרה "אני גיטל" - רומן שמסופר בגוף ראשון מפי יהודייה בת המאה ה-18.
התגוררה בירושלים. הייתה נשואה פעמיים, והותירה אחריה שני בנים שנולדו בווייטנאם, אותם אימצה.
קישורים חיצוניים עריכה
סמדר הרצפלד, ברשת החברתית פייסבוק- סמדר הרצפלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- סמדר הרצפלד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של סמדר הרצפלד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של סמדר הרצפלד, באתר "סימניה"
- סמדר הרצפלד, באתר של "62 הוצאה לאור"
- רמי סערי, מן הזרות אין מפלט גם למרחיק לנדוד, באתר הארץ, 17 במאי 2001
- שירי לב-ארי, סמדר הרצפלד: "הדמות שלי שילמה מחיר עצום", באתר ynet, 24 ביוני 2014
ירון אביטוב, "אני, גיטל": מסע פמיניסטי לארץ הקודש, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014- איתי לב, "אני לא פועלת", באתר כלכליסט, 31 במאי 2015
- דורון קורן, הרבה לפני "גדר חיה", היה את "אינתא עומרי", באתר הארץ, 10 באפריל 2017
