פתיחת התפריט הראשי
סמי מולכו, 2009
סמי מולכו בתל אביב, אוקטובר 1960

סמי מולכו (Samy Molcho; נולד ב-24 במאי 1936) הוא רקדן, כוריאוגרף, במאי ופנטומימאי ישראלי-אוסטרי, פרופסור לשפת גוף באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה. הופיע, לימד וביים ברחבי העולם.

ביוגרפיהעריכה

מולכו נולד, גדל והתחנך בתל אביב. הוא בוגר הסטודיו למשחק שליד תיאטרון הקאמרי. למד פנטומימה, ריקוד ותנועה אצל אלוין אפשטיין, ירדנה כהן וג'וקי ארקין. מ-1952 ועד 1965 הופיע במסגרת תיאטרון המחול הירושלמי של רינה ניקובה. ב-1956 החל קריירת סולו במחול מודרני בתל אביב. ב-1960 הופיע בתיאטרון הבימה בהצגה "אגדת שלושה וארבעה" בתפקיד הנחש[1]. באותה שנה העלה מופע-יחיד עמו יצא לסיבוב הופעות ברחבי העולם (מילאנו, וינה, סטוקהולם, ברלין, לונדון, אמסטרדם, ציריך, יוהנסבורג ומקסיקו סיטי). סגנונו הוגדר כמשתייך לזרם הפנטומימה של מרסל מרסו וז'אן-לואי בארו והוא פיתח אותה לשילוב של פנטומימה וריקוד[2].

בשנת 1978 נשא לאישה את חיה היינריך והעביר את מרכז חייו לווינה שבאוסטריה. בנוסף להופעות (בעיקר מופעי-יחיד בשילובי פנטומימה ומחול) עסק בעבודות בימוי, בין היתר למחזות זמר ואופרות באוסטריה, שווייץ וגרמניה.

בסוף שנות השמונים הפסיק להופיע והחל להרצות בנושאי שפת-גוף. ב-1992 התפרסם ספרו "שפת הגוף של ילדים", שהיה הראשון בסדרת ספרים והרצאות-וידאו בנושא. שימש עד שנת 2004 כפרופסור באוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה.

משפחתו מפעילה מסעדה ברוח תל אביבית על גדות הדנובה בשם Neni, ראשי תיבות שמות ארבעת ילדי המשפחה, נוריאל, אליאור, נדיב ואילן. מבין הילדים רק נדיב ממשיך במסורת הפנטומימה של אביו[3].

ב-1996 זכה בעיטור צלב הכבוד האוסטרי לאמנות הבמה[4], ב-2004 זכה בעיטור הכסף לכבוד שירותו לרפובליקה האוסטרית[5] וב-2008 זכה בעיטור הזהב לכבוד שירותו לעיר וינה.

ספרו בעבריתעריכה

  • הכל על שפת הגוף; מאנגלית: יהודה עופר, ירושלים: כתר, 1998.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סמי מולכו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה