סנטיאגו דה קאלי
סנטיאגו דה קאלי (בספרדית: Santiago de Cali), הנקראת בקיצור קאלי, היא העיר הראשית ובירת מחוז ואיה דל קאוקה במערב קולומביה, באזור הידוע גם כאזור הפסיפי.
| |||
 | |||
| מראה כללי של העיר | |||
| מדינה |
 קולומביה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | ואיה דל קאוקה | ||
| חבל ארץ | האזור הפסיפי | ||
| ראש העיר | Jorge Ivan Ospina | ||
| רשות מחוקקת |
city council of Cali  | ||
| תאריך ייסוד | 25 ביולי 1536 | ||
| שטח | 4,977.96 קמ"ר | ||
| גובה | 1,018 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,471,474 (2018) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,530,756 (2005) | ||
| ‑ צפיפות | 4,372 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 3°25′00″N 76°32′00″W / 3.416667°N 76.533333°W | ||
| אזור זמן | UTC-5 | ||
| http://www.cali.gov.co | |||
  | |||
.svg)
קאלי, העיר השלישית בגודלה בקולומביה, מונה כ 2.07 מיליון נפש. העיר נוסדה ב-1536, והיא נחשבת לאחת מהערים העתיקות ביותר ביבשת אמריקה. היא מהווה מרכז כלכלי ותעשייתי לדרום מערב קולומביה.
העיר נקראת על שם השליח הנוצרי יעקב בן זבדי (סנטיאגו), והתוספת קאלי מקורה כנראה בשמו של שבט אינדיאני מקומי, או משפת הקצ'ואה, שהייתה שפתם של אינדיאנים ששירתו את מייסד העיר, סבסטיאן דה בלאלקסאר.
היסטוריה
עריכההקונקיסטאדור סבסטיאן דה בלאלקסאר (de Belalcázar) הגיע ליבשת אמריקה במסגרת מסעו השלישי של קולומבוס, ב-1498, וב-1532 הצטרף לכוחותיו של פרנסיסקו פיסארו שעסקו בכיבוש פרו. מאוחר יותר נפרד דה בלאלקסאר מפיסארו, וייסד את העיר ב-1536.
ב-1810, לאחר מאות שנות שלטון ספרדי, פרצה בעיר מרידה, והתושבים הכריזו על עצמאות והינתקות מהשלטון המרכזי. ב-1811 כרתה העיר ברית הגנה עם הערים השכנות נגד הספרדים. ב-1815 שלח מלך ספרד פרננדו השביעי כוח צבאי בראשות Pablo Morillo, והעיר חזרה למרות הכתר הספרדי. ב-1819 ניצחו כוחות המורדים בקולומביה בראשות סימון בוליבאר בקרב בויאקה, וב-1822 הגיע בוליבאר עם כוחותיו לקאלי והעיר שוחררה סופית מהכיבוש הספרדי.
גאוגרפיה ואקלים
עריכה
קאלי שוכנת בעמק, בגובה של כ-1,000 מטר מעל פני הים, ממערב לנהר קאוקה, כ-100 קילומטרים מזרחית לחוף האוקיינוס השקט. העיר גובלת במערבה ברכס הרים גבוה. האקלים בעיר הוא טרופי-ממוזג, עם טמפרטורה ממוצעת של כ-24 מעלות, ללא הבדלים של ממש בין עונות השנה. משקעים יורדים במשך כל השנה, אך בעיקר באפריל-מאי ובאוקטובר-נובמבר.
העיר כיום
עריכהקאלי מתאפיינת בשנים האחרונות (2006–2007) בצמיחה כלכלית מהירה, כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי באזור הפסיפי וקרבתה לנמלי קולומביה. בעיר יש מרכז פיננסי שוקק ותעשייה משגשגת והיא מהווה מרכז אוניברסיטאי אזורי ויעד תיירותי.
עם זאת רמת הפשיעה בעיר גבוהה, וב-2006 נמנו בעיר 1540 מעשי רצח. העיר ידועה גם בשל "קרטל הקוקאין של קאלי", שמרכזו שכן בה[1]. על פי המגזין השבועי המשפיע ביותר בקולומביה, "Semana", ישנם למעלה מ-1,700 מתנקשים העובדים עבור קבוצות שונות, הפועלים ברחבי העיר. בפברואר 2012 פרסמה מחלקת המדינה של ארצות הברית אזהרת מסע בנוגע לקאלי, והזהירה מפני עלייה חדה בפשיעה ובפעולות טרור.[2] במהלך שנת 2012 חלה ירידה במקרי הרצח, עם 24 מקרים פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, 294 פצועים פחות (ירידה של 8%) ו-152 פריצות לבתי מגורים פחות (ירידה של 17%) לעומת התקופה המקבילה של 2011. ניכרת גם הגברת הפיקוח הטכנולוגי בעיר, בין היתר באמצעות התקנת 254 מצלמות אבטחה ברחבי העיר.
אחד ממועדוני הכדורגל של העיר, אמריקה קאלי, נחשב לאחד מהמובילים בדרום אמריקה, אך שמו נקשר בעבר לקרטל הסמים.
ערים תאומות
עריכה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סנטיאגו דה קאלי (בספרדית)- סנטיאגו דה קאלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קאלי (קולומביה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ב-2006 הורשעו ראשי הארגון בבית משפט בארצות הברית בעסקת טיעון
- ^ Travel Warning U.S. DEPARTMENT OF STATE
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) בוגוטה  מדיין | |||||||||
| 1 | בוגוטה | בוגוטה | 7,715,800 | 11 | איבגה | טולימה | 502,000 |  סנטיאגו דה קאלי  ברנקייה | |
| 2 | מדיין | אנטיוקיה | 2,490,200 | 12 | וייאביסנסיו | מטה | 502,000 | ||
| 3 | סנטיאגו דה קאלי | ואיה דל קאוקה | 2,205,700 | 13 | סנטה מרתה | מגדלנה | 484,000 | ||
| 4 | ברנקייה | אטלאנטיקו | 1,273,600 | 14 | ואיידופר | ססאר | 468,200 | ||
| 5 | קרטחנה | בוליבר | 914,600 | 15 | מניסלס | קלדס | 420,900 | ||
| 6 | סואצ'ה | קונדינמרקה | 749,000 | 16 | פריירה | ריסרלדה | 399,300 | ||
| 7 | קוקוטה | נורטה דה סנטנדר | 748,900 | 17 | מונטריה | קורדובה | 395,200 | ||
| 8 | סולדד | אטלאנטיקו | 664,100 | 18 | נייבה | וילה | 340,500 | ||
| 9 | בוקרמנגה | סנטנדר | 597,300 | 19 | סן חואן דה פסטו | נריניו | 305,400 | ||
| 10 | בייו | אנטיוקיה | 536,400 | 20 | ארמניה | קינדיו | 297,100 | ||