סְפּוּריט הוא מינרל נזוסיליקטי-קרבונטי המכיל סידן שמופיע בסלעים מותמרים בלחץ נמוך ובטמפרטורה גבוהה.

ספוריט
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca5(SiO4)2CO3
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש הגבישים זעירים אַנהדרליים (גבישים שמישוריהם אינם מפותחים, מעוותים). כמו כן המינרל מופיע כגוש חסר צורה (מסיבי) או גרגרי.
צבע אפור, אפור לבנבן עד אפור לילך
ברק זגוגי עד דמוי שרף
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות מובחנת על {001}, חלשה על {100}
שבירה בלתי שווה עד שבבית
קשיות 5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.02
שרטוט לבן
מידע נוסף גבישים תאומים פוליסינתטיים ל {001} ו־{101}. תוסס בחומצת מלח מדוללת תוך יצירת משקע סיליקטי צמיג
מינרלים נלווים גהלניט, רנקיניט, מרוויניט, לרניט, וולאסטוניט, טיליאיט, הילברנדיט, פושאגיט, קילכואניט וסקאווטיט

תכונות

עריכה

הרכב וקריסטלוגרפיה

עריכה

נוסחת המבנה הכימי של הספוריט היא Ca5(SiO4)2CO3. קיים פולימורף של הספוריט הקרוי פאראספוריט.

הספוריט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה"   וחבורת סימטריות מרחבית  . הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=10.49‏, b=6.7Å‏, c=14.16Å, וגודל זווית β הוא 101.19°.[1]

מבנה הספוריט הוא של ארבעונים מבודדים של SiO4 ושל משולשים שווי צלעות של CO3 המחוברים ביניהם באמצעות אטומי ה-Ca.[2]

פאראספוריט, הפולימורף של ספוריט, אף הוא מונוקליני והפרמטרים של תא היחידה שלו הם: a ו-b זהים לספוריט, אבל c=27.78Å, וגודל זווית β הוא 90.58°.[2]

תכונות פיזיקליות

עריכה

הגבישים זעירים אַנהדרליים (גבישים שמישוריהם אינם מפותחים, מעוותים). כמו כן המינרל מופיע כגוש חסר צורה (מסיבי) או גרגרי. יש לו פצילות מובחנת על {001} וחלשה על {100}, והוא נשבר באופן בלתי שווה עד שבבי. הקשיות של המינרל בינונית, 5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הוא בממוצע 3.02. קיימים גבישים תאומים פוליסינתטיים ל־{001} ו־{101}. הספוריט תוסס בחומצת מלח מדוללת תוך יצירת משקע סיליקטי צמיג.

תכונות אופטיות

עריכה

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדמי השבירה של הספוריט הם: nα=1.640-1.641‏, ו-nβ=1.674-1.676‏, ו-nγ=1.679-1.681.‏[3] גבישי הספוריט שקופים עד שקופים למחצה, צבעם אפור, אפור לבנבן עד אפור לילך. בשקף מנוסר הספוריט הוא חסר צבע. הברק של הספוריט זגוגי עד דמוי שרף, והנפיצה שלו חלשה. בהשפעת תותח אלקטרונים (קתודולומינסנציה) מפיק הספוריט גוון ירוק.[3]

גילוי ומקור שם

עריכה

המינרל נתגלה לראשונה ב-1908 במכרה טרנרס (Terneras) ליד ולרדניה (Velardeña) במועצה האזורית קואנקמה (Cuencamé), במדינת דורנגו שבמקסיקו. את שם המינרל קבע פרד יוג'ין רייט (Johann Fred Eugene Wright) לכבודו של הגאולוג האמריקני ג'וסיה אדוארד ספור (Josiah Edward Spurr ‏; 1950-1870).

מקור ותפוצה

עריכה

הספוריט הוא בדרך כלל תוצר של התמרת מגע בחום גבוה בין סלעים קרבונטיים (דוגמת סלעי גיר או קירטון) למאגמה מאפית. בכמה מקומות קרובים במזרח התיכון נוצר הספוריט מבעירה של חומר ביטומני שבו היה ספוג סלע המשקע הקרבונטי.

הריאקציה הקלאסית היוצרת ספוריט בחום גבוה תוך פליטה של פחמן דו-חמצני היא בין וולאסטוניט וקלציט. על פי הנוסחה הבאה:

 
פחמן דו-חמצני + ספוריט   וולאסטוניט + קלציט

ריאקציות נוספות הן:

ספוריט נוצר בתנאים מסוימים גם בצורה מלאכותית בתנור שבו מייצרים צמנט פורטלנד כטבעות סביב דפנות התנור שמאלצות את היצרנים לעצור את הייצור על מנת לנקות אותם.

הספוריט נדיר למדי. מקומות בהם מוצאים ספוריט כוללים את מכרה טרנרס (Terneras) ליד ולרדניה (Velardeña) במועצה האזורית קואנקמה (Cuencamé), במדינת דורנגו (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), ובמחוז אנקנטדה (Encantada) במדינת קואווילה שבמקסיקו; על גבעת סקווט (Scawt Hill) בסמוך ללרן ובקרניל (Carneal), מחוז אנטרים בצפון אירלנד; באי מק (Muck) ובקמפהאוז (Camphouse), ארגיילשייר (Argyllshire), בסקוטלנד; בנפת טרס הרמנס (Tres Hermanas), מחוז לונה (Luna) בניו מקסיקו, ובקרסטמור (Crestmore) שבמחוז ריברסייד שבקליפורניה שבארצות הברית; בגולדן גולי (Golden Gully - "נקיק מוזהב") כ-150 ק"מ צפונית לאוקלנד בניו זילנד; בפוקה (Fuka) סמוך לביצ'ו (Bicchu) במחוז אוקיאמה ביפן; ובשפך הנהר טונגוסקה במרכז סיביר שברוסיה.[4]

בישראל ניתן למצוא ספוריט בכמות רבה בתצורת חתרורים בבקעת חתרורים מזרחית לערד וגם בדרך מעלה אדומים.[5] הספוריט הוא המרכיב העיקרי באבן השחורה-חומה שעוברים בה גידים ועורקים בהירים שנחצבה בבקעת חתרורים ושווקה תחת השם "שיש ערד" כאבן בניין ששימשה לציפוי מבנים, מטבחים וכאבן מרצפת.[6]

לקריאה נוספת

עריכה
  • Deer, W.A., Howie, R.A., and Zussman, J. (1997) Disilicates and Ring Silicates, Rock-forming minerals 1B, 2nd Ed., New York : Geological Society, pages 263-271, ISBN 1897799896

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרויקט rruff
  2. ^ 1 2 Deer, W.A., Howie, R.A., and Zussman, J. (1997) Disilicates and Ring Silicates, עמ' 264
  3. ^ 1 2 אתר rruff
  4. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.
  5. ^ יהושע קולודני ושולמית גרוס, Thermal Metamorphism by Combustion of Organic Matter
  6. ^   אבי בורג; יהושע קולודני, סלעים בוערים בישראל - בית חרושת טבעי למלט ולבטון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח