ספר הבהיר

ספר הבהיר הוא מן החיבורים הראשונים בתורת הקבלה. זהות מחבר הספר וזמן חיבורו עלומים, אולם אזכוריו הראשונים הם בין מקובלי פרובאנס בראשית המאה ה-13. המסורת מייחסת את הספר לתנא רבי נחוניא בן הקנה, המוכר גם כדמות מרכזית בספרות ההיכלות והמרכבה, אשר מוזכר בראש הספר. לבד מהמשפט הפותח של הספר, המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה, כל שאר דבריו מיוחסים לאמוראי ארץ ישראל וחכמים לא מזוהים (רבי ברכיה, רבי נחמיה, רבי אבון, רבי אמורא ועוד).

ספר הבהיר
סֵפֶר הַבָּהִיר

מידע כללי
מאת	מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה
שפת המקור	עברית
נושא	קבלה
הוצאה
תאריך הוצאה	המאה ה-12 בערך
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	ספר הבהיר

על פי ההשערה הרווחת במחקר כיום, צורתו הספרותית התגבשה ונערכה במהלך המאה ה-12 באשכנז ובפרובאנס, אף שהוא מבוסס על מקורות קדומים יותר שקשה למקמם ולתארם.

ספר הבהיר הוא יצירה מצומצמת בהיקף של מאתיים סעיפים, רובם קצרים, שנכתבו בעברית ובארמית. הקטעים כוללים אוסף מדרשים בסגנון מדרשי חז"ל, שחלקם מיוחסים לתנאים ולאמוראים.

הספר פותח במשפט "אמר רבי נחוניא בן הקנה: כתוב אחד אומר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים", ועל כן כונה בפי המקובלים ספר הבהיר. ממשפט זה נלקח גם הכינוי "מדרש ר' נחוניא בן הקנה", בו השתמש הרמב"ן, אחד הראשונים שמזכירים את הספר, אך בין המקובלים התקבל "הבהיר" כשם הספר.

מבנה הספר ותוכנו

• הספר בנוי כדרך המדרש מקטעים קטעים, כאשר בכל קטע נדרש פסוק מן המקרא, מוסבר ומואר על פי פסוקים אחרים. הקטעים בדרך כלל קצרים למדי, ורובם לא עולים על מספר שורות. מייחד את הספר שימושו הרב במשלים, הרבה מעבר למקובל במדרשי חז"ל.
• חלק א (מאמרים א-טז) מורכב מפרשנות על הפסוקים הראשונים של בראשית או של סיפור הבריאה.
• חלק ב (מאמרים יז-מד) מדבר על האלף-בית או על האלפבית העברי ומקבל את השראתו מתוך ספר יצירה, המקשר בין אותיות הבריאה האלה לבין המיסטיקה הכללית שהוצגה בתורה.
• חלק ג (מאמרים מה-קכב) נוגע לשבעת הקולות ולספירות.
• חלק ד (מאמרים קכג-קצג) מקובץ תחת הכותרת של עשר הספירות.
• חלק ה (מאמרים קצג-ר) משלים את השיח ונקרא "מסתורי הנשמה".

בין הרעיונות שבספר ישנם קטעים קשים להבנה, דבר שהביא את גרשם שלום לטעון^{[דרוש מקור]} שהספר עבר גלגולים ועריכות רבות בעל פה ובכתב לאורך מאות שנים. יוסף דן, לעומתו, טען כי מדובר בדרך כלל בסתירות מכוונות של מחבר הספר, שרצה להביע בכך את רעיונותיו. בדומה לכך, חלק מן המשלים מעורפלים ואף מקשים את הבנת הנאמר, ואם נכתבו כך במתכוון, יש בכך עדות למגמתו המיסטית של המחבר.

למרות שמדובר ככל הנראה בחיבור מאוחר, הוא איננו מביא מובאות מספרים קודמים, גם לא במובלע. עם זאת ישנם רעיונות וביטויים הנסמכים על ספרות ההיכלות והמרכבה, כמו אזכור רבי נחוניא בן הקנה, שדמותו בולטת בספרות זו. גם המושג 'ספירות' שאוב מספר יצירה, אך מוצג כנלמד מהפסוק "השמים מספרים כבוד אל".

תוכן הספר

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים לקויים, ראו תבניות הבהרה.

"הבהיר" מניח את צורתו של מדרש פרשני^{[דרושה הבהרה]} על הפרקים הראשונים של ספר בראשית. הוא מחולק לשישים פסקאות קצרות או מאה וארבעים קטעים, והוא בצורה של דיאלוג בין מורים לתלמידים.

הדמויות הראשיות הן "ר' אמורא" (או "אמוראי"), וכן "ר' רחמי" (או "רחומי"). כמה משפטים בספר מיוחסים לר' ברכיה, ר' יוחנן, ר' בון, רבנים המוזכרים בספרות המדרש המאוחרת.

"הבהיר" מכיל פירושים המסבירים את המשמעות המיסטית של פסוקים מקראיים; את המשמעות המיסטית של צורות האותיות העבריות; המשמעות המיסטית של סימני הטעם והתנועות מצביעה על האותיות^{[דרושה הבהרה]}; את המשמעות המיסטית של אמירות ב'ספר יצירה'; ושימוש בשמות קדושים בקסם.

יש כמאתיים פסקאות, כל פסקה משתמשת בהפניות מהתורה כדי להרחיב את המצגת. כמו בכל הטקסטים הקבליים, המשמעויות הן סמליות ביותר והן כפופות לאפשרויות רבות לפרשנות. אנלוגיה משותפת משמשת לאורך כל הספר. מלך, משרתיו, בתו ובניו משמשים כולם כדי להסביר משמעות, תחילה של התורה ואחר כך בכלל, של הנושא המרכזי של הטקסט. הסעיפים מתייחסים זה לזה במקטעים ומופרדים לחמישה קטעים. מקטעים אלה מקובצים יחד אך הם פחות או יותר בתוך הנושאים הבסיסיים שניתן על ידי הכותרת שלהם^{[דרושה הבהרה]}.

מאפיינים ורעיונות ייחודיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בספר הבהיר מופיע לראשונה הדיון על הספירות ועל תורת הגלגולים, אך אין בו הוראות מעשיות. הספר דן בכמה משמות הקודש, וכמו כן ניתן לקבל ממנו מושג כללי על "יורדי המרכבה". ספר הבהיר קובע שלא ניתן לעסוק ב"מרכבה" בלי לשגות, ועל אף זאת יש להמשיך בכך, כיוון שעיסוק זה מוביל ל"דרך החיים". השם "יורדי המרכבה" נובע מכך שהמחשבה הגבוהה ביותר של האדם היא השקפת עולמו, וכדי לצפות ברזי המרכבה עליו לרדת מזווית ראייתו.

חיבור הספר

חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדואר, ראו בספר חיבור מאוחר שלא כדעת המסורת. הם סברו כי זמן חיבורו הוא המאה ה-13, והוא נוצר בספרד על ידי אותם מקובלים המזכירים אותו לראשונה. בין השאר, הספר יוחס לרבי יצחק סגי נהור ולרבי עזריאל מגירונה. בהמשך התברר כי שורשי הספר קדומים יותר, אך לפי כמה חוקרים כיום, אכן רבי יצחק או תלמידיו ערכו את הספר עריכה סופית, או הפיצו אותו ברבים.

הראשון שחקר את הספר בצורה יסודית הוא גרשם שלום, שהתמקד בו בראשית דרכו (בעבודת הדוקטורט שלו). לדעתו, משוקעים בספר שרידים ממדרש קדום שנקרא רזא רבה, ויסודו בקטעים שונים שנתחברו במאות 10–12, וצורפו יחדיו לחיבור אחד בפרובאנס, במחצית השנייה של המאה ה-12. שלום מצא בספר השפעות בולטות של הגנוזיס, ולדבריו רעיונות, מושגים, השקפות ואף לשונות רבים בספר מהווים המשך לגנוסיס העתיקה. אחריו עסק בו הרב ישראל וינשטוק שסיכם את הדעות הרבות לגבי זמנו של הספר, ולבסוף הסיק שמדובר בחיבור קדום מאד.

על ראשית הופעתו של ספר הבהיר ניתן ללמוד מתיאורו של ר' יצחק בן ר' יעקב, המספר כי הספר הגיע מרחוק אל חסידי אשכנז ומהם למקובלי פרובאנס. הוא מעיר כי "אפס קצהו ראו וכלו לא ראו, כי לא הגיע לידם מלואו ושלימותו", ומכך ניתן להבין כי כבר במאה ה-12 היו בספר בעיות הגהה ועריכה רבות. גם צורת הספר שלפנינו מרמזת על כך, בשל ההפסקות והבלבולים הרבים שבו, שהביאו את שלום לומר כי עריכתו של ספר הבהיר היא "מן הגרועות שבכל ספרותנו".

השפעת הספר ונוסחיו

ספר הבהיר שימש יסוד למשנת המקובלים הראשונים, שרובם ככולם מסתמכים עליו. לדעת שלום, דרך חיבור זה נכנסו הרעיונות הגנוסטיים למיסטיקה היהודית ויצרו את הקבלה של ימי הביניים. הספר נחשב לחיבור המרכזי בקבלה עד להופעתו של ספר הזוהר שדחק מעט את ספר הבהיר בחשיבותו.

לספר הבהיר נכתבו כמה פירושים, הראשון שבהם - "אור הגנוז" שכתב ר' מאיר אבן סהולה בשנת 1331. גם הגר"א כתב הגהות על ספר הבהיר. השפעתו בדורות שלפני הופעת הזוהר הייתה גדולה מאוד, והוא שימש יסוד לחיבורי המקובלים המוקדמים, כרמב"ן ואחרים. גם לאחר שהזוהר הפך לטקסט הקבלי המרכזי, שמר הספר על מעמדו כטקסט בסיסי משני לצד ספר יצירה, בניגוד לספרות ההיכלות שכמעט ונשכחה. ספר הבהיר תורגם ללטינית במאה החמש עשרה (בידי המומר פלביוס מיתרידטס) וכך השפיע גם על קבלה נוצרית.

ספר הבהיר נדפס לראשונה באמשטרדם בשנת תי"א–1651. מאז ועד היום נדפסו מהדורות רבות. במהדורת ווילנא תרמ"ג (1883) מובאים מעט שינויי גרסאות. בשנת 1923 פרסם גרשם שלום תרגום גרמני לספר הבהיר שהתבסס על מהדורה עברית שהכין על פי כתבי יד. את המהדורה העברית לא פרסם שלום מעולם, אף שהמשיך לעבוד עליה ולהגיהה מכתבי יד שונים. בשנת 1969 פרסם ישראל וינשטוק הצעה לפיענוח בעיות העריכה שהעלה שלום.

בשנת תשי"א (1951) פרסם הרב ראובן מרגליות מהדורה מבוארת של הספר על פי ארבעה כתבי יד מביהמ"ד לרבנים בניו יורק. כתבי היד בהם השתמש מרגליות לא זוהו. בשנת תשנ"ד (1994), הודפסה מהדורה של הספר על ידי דניאל אברמס. מהדורה זו נסמכת בעיקר על שני כתבי יד שלדעתו מהווים מעין נציגים מובחרים של כל יתר כתבי היד.

במחקר שהקיף את כל כתבי היד ופורסם בשנת תשפ"ג, טען אבישי בר אשר שאחד מכתבי היד הראשונים התפרק פיזית ובכתבי יד שמשתלשלים ממנו הועתקו כמה דפים בצורה הפוכה - (עמוד ב של הדף שנשמט הועתק ברצף החיבור לפני עמוד א). בלבול שלוקים בו רוב ככל כתבי היד. לטענתו, סידור מחדש של הספר על פי הצעת בר אשר פותר קשיים שמעסיקים את החוקרים מזה שנים רבות.

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, ראשית הקבלה (1150 - 1250), הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ח, בפרט עמ' 7 - 66.
• גרשם שלום, ראשית הקבלה וספר הבהיר, הרצאותיו של פרופ' ג. שלום, שנת תשכ"ב, ערכה רבקה ש"ץ, ירושלים, תשכ"ב-1962.
• חביבה פדיה, "שכבת העריכה הפרובאנסאלית בספר הבהיר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ט' (=ספר היובל לשלמה פינס בתש"ן), עמ' 139–164.
• משה אידל, "לבעיית חקר מקורותיו של ספר הבהיר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ו' (תשמ"ז) חוברת ג-ד, עמ' 55–72.
• יוסף דן, "גרשם שלום וחידת ספר הבהיר", דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כרך תשיעי, עמ' 87–120.
• ישראל וינשטוק, "מסביב לספר הבהיר", במעגלי הנגלה והנסתר, מוסד הרב קוק, ירושלים (1969), עמ' 15–78.
• אבישי בר-אשר, ‏היסטוריוגרפיה בתנאי מעבדה: מקורותיו המדומים של 'ספר הבהיר' ושחזור תולדותיה של 'ראשית' הקבלה, ציון, 84 (תשע"ט), עמ' 489–522, באתר Academia.edu
• אבישי בר-אשר, ‏ספר הבהיר' – נוסח, סדר ומבנה: בירור תולדות מסירתו, שחזור נוסחו הקדום, הצעה מחודשת לחלוקתו ודיון בפענוח נעלמיו, תרביץ, פט (תשפ"ג), עמ' 73–225, באתר Academia.edu

הטקסט

• ראובן מרגליות, ספר הבהיר הנקרא מדרש רבי נחוניא בן הקנה, מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשי"א - "עם באורי אור הגנוז... אבן יקרה... הגהות... ונלוה עליהם אור בהיר, כולל בירורי נוסחאות על פי ארבעה כתבי יד, השוואות... ציונים... הערות והארות".
• דניאל אברמס, ספר הבהיר על פי כתבי היד הקדומים, עם דברי מבוא מאת משה אידל, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס ה'תשנ"ד - "ונוסף אליו עיון בתולדות הנוסח, בעריכת הספר ובהתקבלותו, עיון בתולדות הדפוסים והמחקרים על אודות הספר ... וכן יבואו בו צילום כתב היד ... שבספרית מינכן, צילום חידושי הבהיר שנדפסו בזהר קרימונה שי"ח וצילום מהדורת אמשטרדם תי"א".
• אבישי בר-אשר, ‏ספר הבהיר במתכונתו הקדומה ובחלוקה חדשה, תרביץ פט (תשפ"ג), עמ' 169–218, מהדורה ניסיונית, באתר Academia.edu

• Saverio Campanini, The Book of Bahir Nino Aragno Editore, Torino 2005. Flavius Mithridates Latin Translation, the Hebrew Text, and an English Version, with a Foreword by Giulio Busi.
• Aryeh Kaplan (translation, introduction and commentary), The Bahir (illumination), Samuel Weiser Inc., York Beach, Maine, 1989. The Hebrew text on pages 205 - 232.

קישורים חיצוניים

• ספר הבהיר, מהדורת דפוס יהודא בן מרדכי ושמואל בן משה הלוי, אמסטרדם, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הבהיר, מהדורה דיגיטלית באתר hebrew.grimoar.cz
• ספר הבהיר, מהדורה דיגיטלית על פי הנוסח של מרגליות.
• ספר הבהיר מאתר היברובוקס עם פירוש "אור הגנוז"
• ספר הבהיר, כתב יד חלקי, מאה 17, כתיבה איטלקית, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• ספר הבהיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)