יצחק סגי נהור

רבי יצחק סגי נהור (11601235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד. מכונה סגי נהור (עיוור בארמית) כיוון שהיה עיוור מלידה.

רבי יצחק סגי נהור
Isaac l'Aveugle
תמונה שמזוהה על ידי רבים כדיוקנו של רבי יצחק[דרוש מקור]
תמונה שמזוהה על ידי רבים כדיוקנו של רבי יצחק[דרוש מקור]
לידה 1160
וווה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1235 (בגיל 75 בערך)
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1235 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
רבותיו אברהם בן דוד מפושקירה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו רבי עזרא ורבי עזריאל מגרונה
אב אברהם בן דוד מפושקירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

רבי יצחק קיבל את חכמת הקבלה מאביו הראב"ד ומזקנו הראב"ד השני. היה רבם של רבי עזרא ורבי עזריאל מז'ירונה, רבותיו של הרמב"ן, שלפי דברי רבי חיים ויטאל המשיכו את שלשלת הקבלה. השפעתו על חוגי המקובלים הספרדים בדורו הייתה כה רבה, עד שבספרי המקובלים הספרדים מתקופתו הוא מכונה בכינוי "החסיד", בלי לפרט את שמו. רבינו בחיי בפירושו על בראשית (לב, י) מזכירו בתואר "אבי הקבלה"[1][2]. בחוגי המקובלים בפרובנס ובספרד ראו בו ״שלישי לאליהו״ במסורת שלשלת הקבלה.

חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדאואר, טענו כי רבי יצחק הוא מחדשה של תורת הקבלה היהודית בכלל, ויחסו לו את חיבור ספר הבהיר. החוקרים אברהם אליהו הרכבי וגרשם שלום חלקו עליהם, והוכיחו שהוא קיבל את יסודות הקבלה מרבותיו, ושספר הבהיר נתחבר על ידי מחבר אחר. המזרחן הגרמני אריך בישוף (Erich Bischoff) טען כי ר' יצחק סגי נהור היה המקור הראשון לרעיון עשר הספירות בקבלה, ונראה כי טען כך משום שאף הוא ייחס לר' יצחק את חיבורו של ספר הבהיר.

רבי מנחם ריקנאטי העיד עליו, שהיה מכיר בפני האדם שנולד אם הוא נשמה חדשה או נשמה שמוחזרה בגלגול.[3] רבי יהודה החייט מעיד עליו שהיה מרגיש באוויר ששאף על יד מיטתו של חולה, אם יקום החולה מחליו או ימות.

המלחין הארגנטינאי אוסוולדו גוליחוב הלחין בשנת 1997 יצירה לקלרינט כליזמר ולרביעיית מיתרים בשם "חלומותיו ותפילותיו של רבי יצחק סגי נהור", בביצועו של דייוויד קרקאואר.[4]

חיבוריו עריכה

רוב חידושיו לא ראו אור בדפוס, וכתבי יד של פירושיו נמצאים בספריות שונות ברחבי העולם, רובן בספריית הוותיקן ברומא. שמועות משמו מובאות בספרי מקובלים שונים, כדוגמת ספר החייט (פרק יד). בין חיבוריו שבכתב יד הוא ביאור מעשה בראשית, מובא בספרי המקובלים הראשונים.

חיבוריו שהודפסו:

  • מכתב לרמב"ן ורבינו יונה בענייני קבלה, הודפס על ידי גרשם שלום בספר ביאליק, תל אביב תרצ"ד.
  • פירוש לספר יצירה, נדפס כנספח ל"הקבלה בפרובאנס", ירושלים תשכ"ג. חוקרי הספר ביקשו להצביע על השפעתו של הפירוש על פרשנים מאוחרים יותר של ספר יצירה, דוגמת פירושו של הרמב"ן או זה של ר' יצחק דמן עכו. במחקר מקיף שהוקדש לחיבור, טען אבישי בר אשר שאין ביסוס לייחוסו המוכר של החיבור לר' יצחק סגי נהור ושהחיבור נכתב יותר מאוחר ובהקשר היסטורי אחר.
  • סוד הדלקת נרות חנוכה, בתוך ספר הזיכרון לר' יצחק הוטנר, מכון ירושלים, תשמ"ד, ובתוך גנוזות כרך ג. חידושי מנהגים שונים שנמצאו בו עוררו פולמוסים הלכתיים.[5]
  • לפי החיד"א, ספר קרניים, ספר קבלי עמוק מאוד שנכתבו עליו מספר פירושים, נכתב על ידו או על ידי רבי אהרון מקרדינה.[6]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רודריגז אריה, ספר הסומא, ירושלים תשס"ד, עמ' 89
  2. ^ ויינשטוק ישראל (ד"ר), המחקר במבוכיו סביר לספר הבהיר, עמ' תמז., סיני- נ (ו,ז)
  3. ^ פירוש התורה לרבי מנחם ריקנאטי ונציה 1545, ע ע"א, רט ע"א (מובא בספרו של גרשם שלום "פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה", עמ' 316).
  4. ^ The Dreams and Prayers of Isaac the Blind, באתר klezmershack
  5. ^ לדעת יחיאל גולדהבר "סוד הדלקת נרות חנוכה" אינו מרבי יצחק סגי נהור. "מיני הנר והמנורה המהודרים לנר חנוכה (א)", תשע"א עמ' יא.
  6. ^ חיד"א, שם הגדולים, ח"ב, אות ק' (קרנים)


תקופת חייו של הרב יצחק סגי נהור על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן