פתיחת התפריט הראשי

רבי יצחק סגי נהור (11601235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובנס שבצרפת, בנו של הראב"ד. מכונה סגי נהור (עיוור בארמית) כיון שהיה עיוור מלידה.

רבי יצחק סגי נהור
Isaac l'Aveugle
Tree of Life, Medieval.jpg
תמונה שמזוהה על ידי רבים כדיוקנו של רבי יצחק
לידה 1160
פרובאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1235 (בגיל 75 בערך)
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
תלמידיו רבי עזרא ורבי עזריאל מגרונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

תולדותיועריכה

רבי יצחק קיבל את חכמת הקבלה מאביו הראב"ד ומזקנו הראב"ד השני. היה רבם של רבי עזרא ורבי עזריאל מגרונה, רבותיו של הרמב"ן, שלפי דברי רבי חיים ויטאל המשיכו את שלשלת הקבלה. השפעתו על חוגי המקובלים הספרדים בדורו הייתה כה רבה, עד שבספרי המקובלים הספרדים מתקופתו הוא מכונה בכינוי "החסיד", בלי לפרט את שמו. רבינו בחיי מזכירו בתואר "אבי הקבלה".

חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדאואר, טענו כי רבי יצחק הוא מחדשה של תורת הקבלה היהודית בכלל, ויחסו לו את חיבור ספר הבהיר. החוקרים אברהם אליהו הרכבי וגרשם שלום חלקו עליהם, והוכיחו שהוא קיבל את יסודות הקבלה מרבותיו, ושספר הבהיר נתחבר על ידי מחבר אחר.

רבי מנחם ריקנאטי העיד עליו, שהיה מכיר בפני האדם שנולד אם הוא נשמה חדשה או נשמה שמוחזרה בגלגול.[1] רבי יהודה החייט מעיד עליו שהיה מרגיש באוויר ששאף על יד מיטתו של חולה, אם יקום החולה מחליו או ימות.

המלחין הארגנטינאי אוסוולדו גוליחוב הלחין בשנת 1997 יצירה לקלרנית כליזמר ולרביעיית מיתרים בשם "חלומותיו ותפילותיו של רבי יצחק סגי נהור", בביצועו של דייוויד קרקאואר.[2]

חיבוריועריכה

רוב חידושיו לא ראו אור בדפוס, וכתבי יד של פירושיו נמצאים בספריות שונות ברחבי העולם, רובן בספריית הוותיקן ברומא. שמועות משמו מובאות בספרי מקובלים שונים, כדוגמת ספר החייט (פרק יד). בין חיבוריו שבכתב יד הוא ביאור מעשה בראשית, מובא בספרי המקובלים הראשונים.

חיבוריו שהודפסו:

  • מכתב לרמב"ן ורבינו יונה בענייני קבלה, הודפס על ידי גרשם שלום בספר ביאליק, תל אביב תרצ"ד.
  • פירוש לספר יצירה, נדפס כנספח ל"הקבלה בפרובאנס", ירושלים תשכ"ג.
  • סוד הדלקת נרות חנוכה, בתוך ספר הזיכרון לר' יצחק הוטנר, מכון ירושלים, תשמ"ד, ובתוך גנוזות כרך ג. חידושי מנהגים שונים שנמצאו בו עוררו פולמוסים הלכתיים.[3]

לקריאה נוספתעריכה

  • גרשם שלום, הקבלה בפרובנס - חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור, ירושלים תשל"ט
  • חביבה פדיה, השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור - עיון משווה בכתבי ראשוני המקובלים, ירושלים תשס"א
  • חביבה פדיה, "פגם ותיקון של האלהות בקבלת ר' יצחק סגי נהור", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 6 (תשמ"ז) [=ראשית המיסטיקה היהודית באירופה, בעריכת יוסף דן], עמ' 157-28
  • חביבה פדיה, "שכבת העריכה הפרובנסאלית בספר הבהיר", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 9 [ספר היובל לשלמה פינס ב (תש"ן)], עמ' 164-139
  • יוסף דן, תולדות הסוד העברית, כרך ז', עמ' 361-404

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פירוש התורה לרבי מנחם ריקנאטי ונציה 1545, ע ע"א, רט ע"א (מובא בספרו של גרשם שלום 'פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה' עמ' 316).
  2. ^ The Dreams and Prayers of Isaac the Blind, באתר klezmershack
  3. ^ לדעת ר' יחיאל גולדהבר "סוד הדלקת נרות חנוכה" אינו מרבי יצחק סגי נהור. "מיני הנר והמנורה המהודרים לנר חנוכה (א)", תשע"א עמ' יא.


תקופת חייו של הרב יצחק סגי נהור על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים