ויקיפדיה

מפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה הוא מיזם ישראלי שהחל בשנת 2004 במטרה לקדם את לימוד דברי הרמב"ם, בפרט ספרו משנה תורה, באמצעות הוצאת מהדורה מדויקת ומבוארת של ספר זה, ברוחו של הרמב"ם ועל פי כתביו.

ב-2009 זכה יוחאי מקבילי בפרס אגרסט לתרבות יהודית, על ייסוד מפעל משנה תורה[1].

הרכב המכון

עריכה
 
ד"ר יוחאי מקבילי, מייסד המכון

את המפעל הקים יוחאי מקבילי, מתלמידיו של הרב יוסף קאפח. המפעל הוא גוף עצמאי שעיקרו הוא עבודת מתנדבים. בשיתוף עם המפעל עובדים ארגונים ויחידים רבים ומגוונים: ישיבות[2], מכונים[3], חוקרים ומומחים רבים מן האקדמיה[4]. רוב העוסקים בו עושים זאת בהתנדבות.

משנה תורה בכרך אחד

עריכה
 
משנה תורה בכרך אחד, בהוצאת מפעל משנה תורה

הפרויקט המרכזי שהתחיל את המפעל, היה הוצאה לאור של ספר משנה תורה בכרך אחד (בפורמט גדול), על פי מהדורתו של הרב יוסף קאפח, בפיסוק חלקי, ובצירוף שינויי נוסחאות ממהדורות אחרות ומפתחות רבים. בניגוד למקובל, הודפס הספר ללא השגותיו של הראב"ד, וללא נושאי כלים או פרשנים כלשהם. זאת משום ש"תוספת מפרשים מעקרת את מאפייני המהדורה: בכרך אחד ללוות כל תלמיד, רב וחוקר. דבריו של הראב"ד עם השגותיו, דורשים גם מענה על השגותיו, החורגים מהמסגרת והמטרה שנדרשנו לה במהדורה זו. מטרת עיסוקם של המפרשים המסורתיים היא חשיפת מקורותיו של הרמב"ם ודרכי פסיקתו, ולא פרשנות עממית."[דרוש מקור]

המהדורה המבוארת

עריכה

המפעל הוציא לאור גם מהדורה מבוארת של משנה תורה[5], שהביאור בה בנוי על יסוד פירושיו של הרמב"ם במשנה, תשובותיו, ועוד. לעיתים מובאים בביאור בקצרה הסבריהם של נושאי כליו של הרמב"ם כדוגמת המגיד משנה והכסף משנה ודבריהם של פרשנים נוספים כדוגמת רבי תנחום הירושלמי בספרו "המדריך המספיק", וכן פרשנים בני דורנו כגון הרב יוסף קאפח והרב נחום אליעזר רבינוביץ'. מפעל הביאור פועל בשיתוף פעולה עם גורמים רבים והמבארים פועלים מישיבות ומוסדות רבים ומגוונים, כגון מכון משפטי ארץ, מכון המקדש, מכון התורה והארץ ומכון מש"ה.

תרגום וביאור למורה הנבוכים

עריכה
 
מורה הנבוכים מהדורת מפעל משנה תורה

מהדורה הכוללת תרגום חדש מאת ד"ר הלל גרשוני וביאור בעריכת הרב ד"ר מקבילי וצוות מבארים.[6] התרגום כלל עבודת נוסח מקיפה על בסיס כתבי יד רבים.[7][8] המהדורה מציעה חלוקה מסודרת לחטיבות פרקים, כאשר כל פרק מחולק לפסקאות בעלות כותרות-משנה.

הביאור נכתב ברוח הוראת הרמב"ם לתיאום הפרקים זה עם זה, תוך השוואה לחיבורים אחרים של הרמב"ם, מתוך ראיית שיטת הרמב"ם כמכלול (שיטת "רמב"ם על פי הרמב"ם")[9]. הביאור מיועד לליווי הקריאה השוטפת של הלומד, ועל כן הוא מתאפיין בקיצור תוך שילוב מובאות רלוונטיות מדברי הרמב"ם במקומות אחרים. לצד הביאור מופיעים קטעי הרחבה רבים העוסקים במונחים, בנושאים ממוקדים או בסתירות בדברי הרמב"ם. חלק מהקטעים מציעים פרשנות המגשרת בין דברי הרמב"ם שהיו מתאימים לזמנו, לבין ימינו. לדברי אנשי המפעל, הסינרגיה בין התרגום לביאור יוצרת מאליה טקסט שאינו טעון ביאור, ובמקביל מאפשרת לביאור עצמו להתמקד בעניינים המוקשים ופחות בפתירת ניסוח מסובך.[10]

המהדורה כוללת שלושה כרכים, אחד עבור כל חלק. היא יצאה לאור בשנים תשע"ח-תשפ"א (2018-2021) ולוותה בסדרת שיעורי אינטרנט[11]. המהדורה זכתה להמלצותיהם של רבנים וחוקרים, שחלק מהן צורפו כהקדמות לחלקים השונים. בין הממליצים: פרופ' זאב הרוי, פרופ' מנחם קלנר, הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ, הרב יעקב אריאל, פרופ' חנה כשר ופרופ' משה הלברטל. לרגל השקת הכרך השלישי נערכו שני כנסים שעסקו במורה הנבוכים ובמשנת הרמב"ם, האחד במרכז האקדמי שלם והשני באוניברסיטת בר-אילן.[12]

לימוד הרמב"ם היומי

עריכה

המפעל מארגן לימוד יומי של מהדורת המפעל המבוארת בקרב הציבור הדתי, והנהלת החינוך הממלכתי דתי אימצה בשנים 2013–2015 את ספרי המפעל לתוכנית שבה נלמד מדי יום הרמב"ם היומי[13].

ב-2014 קיבל ארגון הרמב"ם היומי המבוסס על לימוד ספרי המפעל את פרס ירושלים במסגרת כנס ירושלים האחד עשר, על הפצת תורה.

מהדורות דיגיטליות לספרי המכון

עריכה

המפעל יצר גם יישומון לאנדרואיד ואייפון בשם רמב"ם פלוס[14]. ביישומון אפשר לקרוא בחינם את הנוסח של מהדורת המכון לספרי משנה תורה ומורה הנבוכים, ובתשלום ניתן לקבל בו גישה גם לביאור. האפליקציה תומכת בהצגת נוסח הרמב"ם עם או בלי ניקוד, ובגדלים שונים שניתנים להגדרה. למנויים שיש להם גישה לביאור, הקשה על הלכה שיש לה ביאור גורמת להופעת הביאור בתחתית המסך. כפתורים ייעודיים באפליקציה מפנים את הלומד אל הפרקים הנלמדים כל יום במסגרת תוכנית לימוד הרמב"ם היומי.

המפעל מחזיק ברשת גם אתרי אינטרנט ייעודיים שבהם ניתן למצוא את מהדורת המפעל למשנה תורה[15] ולמורה הנבוכים[16].

ספרים שיצאו במסגרת המפעל

עריכה

עד כה יצאו במסגרת מפעל משנה תורה:

  • משנה תורה בכרך אחד
  • הלכות דעות, בצירוף ביאור
  • משנה תורה עם ביאור, מהדורה בארבעה כרכים ומהדורה בארבעה עשר כרכים
  • "ארצות החיים" - הלכות אבלות
  • "לקראת מקדש" - הלכות בית הבחירה והלכות קרבן פסח
  • "פרקי צדקה ופדיון שבויים" - ארבעה פרקים מתוך הלכות מתנות עניים
  • "שירה חדשה" - הגדה של פסח - הגדה שהוציא המכון בשנת תשע"ה (2015), הכוללת ביאורים ואיורים רבים.
  • "הזמנה למורה הנבוכים – מפגש ראשון", שלושה פרקי יסוד במורה הנבוכים, תשע"ו 2016
  • מורה נבוכים עם תרגום, ביאור והרחבות, חלק א' תשע"ח 2018, חלק ב' תשע"ט 2019, חלק ג' תשפ"א 2021
  • סימני ליל ראש השנה - מהדורה מיוחדת ומבוארת
  • כחול הים - על העברת המסורת והנהגת העם במשנת הרמב״ם

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תעודת הפרס
  2. ^ כדוגמת ישיבת תורת החיים, ישיבת מעלה אדומים, ישיבת אור וישועה וישיבת הר ברכה
  3. ^ כגון מכון המקדש, מכון התורה והארץ, מכון משפטי ארץ, מכון משה
  4. ^ כדוגמת ד"ר יחיאל קארה מהאקדמיה ללשון העברית, פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן, הרב ד"ר דרור פיקסלר מישיבת ברכת משה ועוד
  5. ^ בהתאם לדבריו של הרמב"ם "שידעם הכל, קטן וגדול, איש ואשה, בעל לב רחב ובעל לב קצר" (ספר המדע, הלכות יסודי התורה ד,יג)
  6. ^ להשוואת התרגום עם תרגומי שוורץ, קאפח ואבן תיבון: http://www.mishnetorah.co.il/wp-content/uploads/documents/hashvaat_targum.pdf
  7. ^ השוואת התרגומים
    הרב ד"ר יוחאי מקבילי, פתח דבר למורה נבוכים
  8. ^ יהושע בלאו, "הערבית־היהודית ב'מורה נבוכים' של הרמב"ם: עיונים לשוניים", פעמים 162 (אביב תש"ף).
  9. ^ לדוגמאות ולפרטים נוספים על המהדורה: http://www.mishnetorah.co.il/חדש-הזמנה-למורה-הנבוכים/
  10. ^ הלל גרשוני, רשומה בעמוד הפייסבוק שלו, ‏27 ביוני 2021
  11. ^ באתר המפעל
  12. ^ [1]; [2].
  13. ^ עמוד הרמב"ם היומי באתר המפעל משנה תורה: http://www.mishnetorah.co.il/the-daily-rambam/
  14. ^ רמב"ם פלוס, בחנות Google Play
  15. ^ מפעל משנה תורה - המהדורות הדיגיטליות, באתר rambam.plus
  16. ^ מורה הנבוכים, באתר hamore.openapp.co.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מפעל_משנה_תורה&oldid=40019634"