ספר מקבים ג'
ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים. הספר נכתב כנראה במאה ה-1 לפנה"ס וגם בו מסופר על מסירות דתית של יהודים בזמן השלטון היווני. מפני שהספר אינו עוסק בתקופת החשמונאים, סוברים ששמו ניתן לו באופן שרירותי רק מכיוון שהוא מופיע בספרות החיצונית לאחר ספר מקבים ב' ולפני ספר מקבים ד'.
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
קוינה  |
| סוגה |
הספרים החיצוניים היהודיים |
| סדרה | |
| ספר קודם |
ספר מקבים ב |
| הספר הבא |
ספר מקבים ד |
  | |
תוכן הספר
עריכהספר מקבים ג' כולל בתוכו שני סיפורים נפרדים מימי תלמי הרביעי. הראשון (עד פרק ב, פסוק כד) מתרחש בארץ ישראל והשני במצרים.
הסיפור הראשון מתאר את קרב רפיח, הצלתו של המלך בידי יהודי מומר, בשם דוסיתיאוס בן דרימילוס, וביקור המלך תלמי הרביעי בירושלים, שבמהלכו הוא מנסה לחלל את המקדש, לאחר שהיהודים לא התירו לו להיכנס לשם; הביקור מסתיים בריב ורוגז.
הסיפור השני הוא על גזרותיו של תלמי הרביעי על יהודי מצרים. הסיפור הקודם על ניסיונו של המלך לחלל את המקדש מוצג כרקע להתנכלויותיו ליהודי מצרים; המלך מתחיל במסע רדיפות נגד היהודים, מכיוון שנמנע ממנו להיכנס אל פנים המקדש. בגזרותיו, המלך תובע מהיהודים להצטרף לפולחן דיוניסוס. חלק מהיהודים נענה לתביעה זו, וחלק מסרב בתוקף. המלך מתכנן להוציא להורג המוני יהודים בכיכר מרוצי הסוסים שבסכדיה (מחוז ליד אלכסנדריה) על ידי שימוש בחמש מאות פילי מלחמה שסוממו ביין ולבונה, עליהם נחבשו "כלים נוראיים". על פי הספר, נדחה ביצוע הטבח פעמיים, ובפעם השלישית מסוכלת באופן סופי כוונתו של המלך, כאשר שני מלאכים יורדים מהשמיים ברגע האחרון ומונעים מהפילים לרמוס את היהודים, ואז מחליט גם המלך לחונם.
תארוך הספר
עריכהלדעת החוקרים לא ברור מתי נכתב הספר, מכיוון שהוא לא מתאר מציאות המוכרת לנו מכתבים אחרים, ולכן חלק מהחוקרים מעריכים שהספר נכתב במאה ה-1 לפני הספירה.[1] חלק מהחוקרים טוענים שהספר אינו היסטוריוגרפי, אלא היסטורי,[2] העושה שימוש בעובדות ומאורעות, אך לא מחויב לאמיתות כל דבריו. הספר נכתב במקור ביוונית ומזכיר בסגנונו את ספר מקבים ב'. החלקים היחידים שמזכירים כתיבה עברית הן התפילות[1] המובאות בפשטות אופיינית, ולא בהגזמות הלניסטיות. תחילת הספר לקוחה ממקור הלניסטי, אך בהמשך האמת ההיסטורית מיטשטשת, ואפילו התעודות המובאות בספר מזויפות (פרק ג, יב–ל; פרק ז, א–ט).[2] מחבר הספר הוא יהודי אדוק,[2] המתפלל לאלוהיו ומטיף גם לאחרים לעשות כמוהו. המרת הדת אינה אופציה, והאמונה הרווחת היא שאלוהים יציל את עמו מיד רודפיהם.
לדעת מנחם שטרן, ספר מקבים ג' נכתב במצרים בסוף תקופת שלטון יוון או בתחילת ימי השלטון הרומי, והוא מתאר את רדיפת היהודים תחת שלטון בית תלמי. הספר נכתב על ידי מחבר יהודי ומבטא את עמדתם של "חוגים יהודים בגולה המצרית", שאמצו את השפה היוונית ובמידה מסוימת גם את תרבותם – אך לא היו מוכנים לוותר על אמונתם ואורח חייהם הדתי.[3]
סיפור הפילים המתואר בספר נזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו מסוף המאה הראשונה לספירה, "נגד אפיון",[4] אולם שם הוא מתרחש בתקופת מלכותו של תלמי אחר.
הספר מופיע בכתב היד A (קודקס אלכסנדרינוס (אנ')) של תרגום השבעים ובוֶנֶטוס (Venetus, מהמאה ה-8). הוא אינו נכלל בתרגום הוולגטה ללטינית.[5]
מרון פיוטרקובסקי ביקש לטעון כי מקבים ג' הוא חיבור אנטי-חשמונאי ומהווה תגובה שלילית של בית חוניו נגד התעמולה הפוליטית של ספר מקבים ב' החשמונאי.[6] נח חכם הסכים כי מקבים ג' מגמד את קדושתו וחשיבותו של המקדש בירושלים, וכן אף קורא תיגר על התפישה הפטרונית של יהודי ארץ ישראל עם המקדש במרכזה, אך לא קיבל את טיעוני פיוטרקובסקי לפיהם מדובר בחיבור תועמלני של בית חוניו.[7]
לקריאה נוספת
עריכה- חשמונאים ג, מתורגם ומפורש על ידי א. ש. הרטום, בתוך: הספרים החיצונים, הוצאת יבנה תל אביב, עמ' 1–36.
- אריה כשר, "רדיפות היהודים באלכסנדריה בימי תלמי פילופאטור לפי ספר מקבים ג", בתוך: מחקרים בתולדות עם-ישׂראל וארץ-ישׂראל, (עורכים: גלבוע, ע., ב. מבורך, א. רפפורט וע. שוחט), חיפה 1978, עמ' 59–76
- אביגדור צ'ריקובר, "ספר חשמונאים ג' כמקור היסטורי מתקופת אוגוסטוס", ציון 10, ירושלים תש"ה
- ישראל גוטמן, "ערכו ההיסטורי של ספר חשמונאים ג", אשכולות, ג (תשי"ט), עמ' 49–72
- אן אליזבט גרדנר, "מקבים ג’ ומקבים ד' והמשבר בימי המקבים", ציון נג, ג (תשמח), 1988, עמ' 291–301
- נח חכם, ספר מקבים ג': ספרות, היסטוריה ואידאולוגיה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים 2002.
- N. Clayton Croy, Maccabees 3, Brill, 2006
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על מקבים ג בקטלוג הספרייה הלאומית
- הדה יזון, סיפור על שנאת ישראל בימי קדם, באתר "דעת", בתוך מחניים ע"ו
- זק רותברט, 500 פילים שיכורים: סיפור אחר לחנוכה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2021
- נח חכם, ספר מקבים ג': ספרות, היסטוריה ואידאולוגיה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מנחם שטרן, מחקרים בתולדות עם ישראל בימי הבית השני, מקבים, ספרי מקבים, עמ' 357.
- ^ 1 2 3 מנחם שטרן, מחקרים בתולדות עם ישראל בימי הבית השני, מקבים, ספרי מקבים, עמ' 358.
- ^ מנחם שטרן, "ערך: מקבים ג'", אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', עמ' 300.
- ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק ה, סעיף 51 ואילך.
- ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות עם ישראל בימי הבית השני, מקבים, ספרי מקבים, עמ' 359.
- ^ Meron M. Piotrkowski, Priests in Exile: The History of the Temple of Onias and Its Community in the Hellenistic Period, Berlin/Boston 2019, p. 249
- ^ נח חכם, "ירושלים והגולה במקבים ג", בתוך: יוסי טרנר וארי אקרמן (עורכים), ציון והתפוצות: עבר, הווה ועתיד, ירושלים תשפ"ג, עמ' 111–113