סקסיזם מופנם

סקסיזם מופנם הוא סקסיזם המתרחש ברמה האישית.[1] סקסיזם מופנם הוא כאשר אדם מגלה התנהגויות וגישות סקסיסטיות כלפי עצמם וכלפי אנשים ממין זהה לשלהם.[2] סקסיזם מופנם נופל תחת הקטגוריה של דיכוי המופנם.[2]

השפעותעריכה

סקסיזם מופנם יכול להוביל לבעיות בדימוי גוף, חוסר ביטחון עצמי, תחרותיות ותחושת נחיתות.[1] סקסיזם מופנם יכול להתבטא גם בלחץ פסיכולוגי שבא לידי ביטוי בחרדות, דיכאון ובמקרים חמורים גם נטייה להתאבדות.[3][4]

נוסף על כך, מחקרים מצאו קשר בין סקסיזם מופנם לתופעות של החפצה מינית, דימוי גוף נמוך ובעיות אכילה.[5] סקסיזם מופנם בא לידי ביטוי גם בבחירת מטרות עבודה ברמה נמוכה יותר והעדפת עבודות נחותות יותר.[6][1] בהסתכלות רחבה יותר, הנוכחות של סקסיזם מופנם בעולם גורמת להתנכרות של בני המין אחד לשני ובכך מקדמת את תופעת הסקסיזם בכלל.[7]

סוגיםעריכה

הטרוסקסיזם מופנםעריכה

ההגדרה הכללית של הטרוסקסיזם מופנם מוגדרת כהפנמה של הנחות, עמדות שליליות וסטיגמות כלפי הומוסקסואליות על ידי אנשים הומוסקסואלים או בעלי נטיות מיניות שאינן הטרוסקסואליות.[8] הטרוסקסיזם מופנם הוא ביטוי של סקסיזם מופנם המשפיע בעיקר על אנשים שאינם הטרוסקסואלים (אנשים שמזהים את עצמם כלסבית, הומו, ביסקסואל, טרנסג'נדר, או אחר), אך הוא יכול להשפיע גם על הצורה בה הטרוסקסואלים מתייחסים לאנשים שאינם הטרוסקסואליים. תופעה זו באה לידי ביטוי כאשר מיעוטים מגדריים מתחילים לאמץ ערכים הטרונורמטיביים נוקשים ומגבילים בתפיסת עולמם. דוגמאות לערכים הטרונורמטיביים האלה הן דוקטרינות דתיות פונדמנטליסטיות המגנות את הנטיות והפעילויות הלא-הטרוסקסואליות, מושגים של גבריות המדגישות רגישות מוגבלת (מכונה בצורה מדעית RE), או התנהגות של חיבה מוגבלת בין גברים (בצורה המדעית נקרא RABBM).[4] ההפנמה של ההטרונורמטיביות יוצרת לעיתים קרובות בלבול בתפקיד המגדר (GRC – Gender Role Conflicts) עבור אנשים שמעשיהם נופלים מחוץ לפרמטרים של נורמות התרבות המקובלות. אחת ההשלכות הנפוצות ביותר של הטרוסקסיזם מופנם היא דיכאון המונע על ידי תיעוב עצמי ודיכוי מיני.[4]

מיזוגניה מופנמתעריכה

רוב המילונים מגדירים מיזוגיניה כשנאת הנשים,[9][10][11] וכ"שנאה, אי-שביעות רצון או אי-אמון בנשים".[12] הגדרות אלה יכולות להוביל לפרשנות כי מיזוגיניה מאפיינת גברים בלבד. עם זאת, הסוציולוג מייקל פלאד מאוניברסיטת וולונגונג מציין שאף על פי שהתופעה נפוצה יותר בקרב גברים, מיזוגיניה קיימת גם אצל נשים.

נשים אשר חוות מיזוגיניה מופנמת עשויות להביע זאת באמצעות הערכה מופחתת של נשים, חוסר אמון בנשים ואמונה שהמגדר של גברים הוא נעלה יותר ועדיף על שלהן.[3] לאחר התבוננות במוסכמות או תפישות חברתיות שמבזות את הערך של נשים ואת המיומנויות שלהן שוב ושוב, נשים מפנימות בסופו של דבר את אותן תפישות מיזוגיניות ומתנהגות לפיהן כלפי עצמן וכלפי נשים אחרות.[13]

אפליית נשים מופנמת היא מצב של אפליה מינית שבו נשים מאמצות גישה של אפליה ודיכוי כלפי נשים אחרות. לדוגמה, ביוש נשים (Slut-shaming) הוא מצב שבו נשים אוכפות על נשים אחרות סטנדרטים חברתיים המוכתבים על ידי גברים.

המסמך "טיוטת הצהרה למדיניות נשים" מזהה שלוש צורות עיקריות של אפליית נשים מופנמת:[14]

  1. נשים אחדות מאמצות עמדות מדכאות כלפי עצמן, למשל, "אני לא יכולה לעשות 'מתמטיקה' ", "מגיע לי יחס גרוע", "אינני יפה", "אין לי ברירה, אלא ללדת ילד".
  2. נשים נוקטות בגישה מפלה כלפי נשים אחרות, למשל באמצעות הבעת ביקורת כלפיהן, הפחתה בחשיבותן, תחרות עימן, זלזול בהן, או ציפייה שימלאו תפקידים כנועים.
  3. קבוצות של נשים (המוגדרות, למשל, על ידי גזע, מעמד, זהות מינית, גיל או מוצא) מדכאות קבוצות אחרות של נשים. מקרה כזה הוא מצב בו נשים לבנות מדכאות נשים בעלות צבע עור אחר.

מיזאנדריה מופנמתעריכה

מִיזְאַנְדְרִיָה היא שנאה, אלימות נגד או אפליה של גברים. מִיזְאַנְדְרִיָה מופנמת היא מעשה של גבר אשר מפלה את עצמו וגברים אחרים בשל מינם.

אף על פי שמדברים על מיזוגניה מופנמת יותר מאשר על מיזאנדריה מופנמת, לא ניתן לקבוע כי תופעה זו היא נפוצה יותר. מחקר משנת 2004 של Journal of Personality and Social Psychology מצא כי נשים נוטות כמעט פי חמישה להראות העדפה אוטומטית למין שלהן מאשר גברים שיראו העדפה כזו כלפי המין שלהם.[15] דבר זה יכול להסביר את הסברה כי התופעה של העצמת נשים ואחוות נשים נפוצה יותר מאשר תופעות דומות הקיימות אצל גברים, ועד הסבר התופעה של חוסר רגישות או אלימות פיזית בין גברים.[16]

אפליית גברים מופנמת, היא מצב של אפליה מינית שבו גברים מאמצים גישה של אפליה ודיכוי כלפי גברים אחרים.[17] [18]

לדוגמה: ביקורת וביוש גברים שלא שירתו בתפקידי לחימה בצבא[19], למשל, בשימוש במונח "ג'ובניק" בכוונה לבייש אותם[20], ביוש גברים שמביעים רגשות וחוויה של פגיעות וחולשה, בניגוד לציפיות תפקידי המגדר לדיכוי רגשות והתגברות עליהם, זלזול כלפי גברים שבוחרים לטפח הופעה אישית ברמה גבוהה מהמקובל עבור גברים בחברה, הפניית כינויי גנאי כלפי גברים שאינם מוכנים לשלם בדייט על בנות זוגם, אלא מצפים לחלוקה שוויונית בתשלום[21], ביקורת כלפי גברים הפונים לקבלת טיפול נפשי[22], ועוד.

הספר "טיוטת מדיניות לשחרור גברים"[23], מציין כי קשיים רבים המעיקים על גברים נגרמים בשל דיכוי מופנם המעורר רגשות של חוסר אונים, בדידות, אשמה, כעס ודיכאון, ומותיר גברים במצב הפגיע לדיכוי מצד גברים אחרים, והחברה כולה. לדוגמה, האמונה כי גברים הם "תוקפניים מטבעם" היא סטראוטיפ חברתי שגוי, הנובע מדיכוי גברים בחברה ומופנם על ידי חלק מהגברים.

דרכי הפנמהעריכה

בדיוק כמו שמיזוגיניה ומיזאנדריה נרכשות דרך מקורות חיצוניים רבים, הפנמה של השקפות אלה נרכשות דרך אותם כוחות חיצוניים, באופן הפוך. סקסיזם מופנם יכול להיות מקודם באמצעות ההשפלה של גברים ונשים בהתאם לסטנדרטים חברתיים והתנהגותיים. התקשורת והמדיה מציגות סטנדרטיים תרבותיים מסוימים המתאימים לחברה אליה משתייך קהל היעד שלהן.

טלוויזיה וקולנועעריכה

בקומדיות מצבים למשל, לעיתים מוצגים גברים אשר מעירים על גודלן ומשקלן של נשים, או נשים אשר שופטות גבריות של גברים לפי מראם החיצוני. זה תורם להפנמה של סטריאוטיפים של גודל ומשקל עבור כל מגדר.[24]

החשיפה של ילדים למדיה זו היא בעייתית במיוחד מפני שמוחות צעירים מושפעים בקלות רבה יותר. ידוע שלדמויות מסרטים וסדרות יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הילדות של הילד.[25] בת הים הקטנה למשל ספגה ביקורת[26] מפני שהסיפור מתאר אישה צעירה (אריאל, בת הים) אשר מוותרת על הזהות הטבעית שלה כבתולת ים על מנת להתאים להעדפותיו של אהובה, אדם זכר.[24]

פרסוםעריכה

על ידי יצירת פרסומות בהן נשים מוצגות כמשועבדות, מוטרדות מינית או מוחפצות, פרסומאים שולחים מסרים מיזוגניים לציבור ללא הרף.[27] מספר קמפיינים העוסקים בסקסיזם הפרסום הראו שנשים לרוב מיוצגות בצורה נחותה יותר מגברים.[28]

נשים הן לא האוכלוסייה היחידה המיוצגת בצורה נחותה בעולם הפרסום. גם מיעוטים מגדריים לעיתים קרובות מוצגים בצורה משפילה במדיית ההמונים. במקרים מסוימים, פרסומות הראו הומופוביה גלויה,[29][30] ובדרכים יותר מעודנות, פרסומות יכולות לחזק הטרוסקסיזם על ידי קידום התנהגות יתר-גברית ועל ידי קביעת נורמות אשר משפיעות על הדרך בה מגדר נתפש בעיני הציבור.[31]

הבדלים מגדריים בשפה ותקשורתעריכה

תקשורת שונה בכל מגדר מושפעת מסקסיזם מופנם המופיע בשיחות יומיומיות. בשיחות היומיום, אנשים ממגדרים שונים יכולים להיות מוחפצים, מבוטלים ומושפלים. דוגמה למונחים משפילים הם "כלבה", "זונה" וכו'. מונחים אלה מבטלים ומנמיכים את האחר ומנציחים את הסקסיזם המופנם.[32]

התמודדות עם סקסיזם מופנםעריכה

אף על פי שנעשו מחקרים בנושא סקסיזם מופנם, חוקרים מאמינים כי צריך לחקור את הנושא הרבה יותר.[33] מחקר מכוון לחשיפה של התנהגויות מקובלות תרבותית וחברתית אשר גורמות להפנמת סקסיזם, על מנת לעזור לאנשים להבין איך לשנות את חייהם בצורה חיובית מהבחינה הזאת. למשל, תצפיות על שיחות נעשו ופורסמו, ובכך העלו את המודעות לסוג התקשורת אשר מקדם הפנמת סקסיזם. למשל, נעשה מחקר על שיחות בין נשים, אשר בעקבותו נעשה קידוד של מקרים של סקסיזם מופנם אשר אופיין באמצעות פרמטרים שהוסכמו קודם לכן על ידי החוקרים.[34] התמודדות עם ההשלכות של סקסיזם מופנם מקדם שיתוף פעולה ותמיכה בין אינדיבידואלים מאותו מגדר, ומעצים נשים וגברים ומעודד אותם לקבל את הגוף שלהם.[2]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 David, E.J.R. (2013-12-09). Internalized Oppression: The Psychology of Marginalized Groups. Springer Publishing Company. ISBN 978-0826199256.
  2. ^ 1 2 3 Bearman, Steve, Neill Korobov, and Avril Thorne. "The fabric of internalized sexism." Journal of Integrated Social Sciences 1, no. 1 (2009): 10-47.
  3. ^ 1 2 Szymanski, Gupta, and Carr. 2009. "Internalized Misogyny as a Moderator of the Link between Sexist Events and Women’s Psychological Distress." Sex Roles 16, no. 1-2: 101-109.
  4. ^ 1 2 3 Szymanski, Dawn M., and Ayse S. Ikizler. 2013. "Internalized heterosexism as a mediator in the relationship between gender role conflict, heterosexist discrimination, and depression among sexual minority men." Psychology of Men and Masculinity 14, no. 2: 211-219. doi:10.1037/a0027787
  5. ^ Moradi, Dirks, and Matteson. 2005. “Roles of Sexual Objectification Experiences and Internalization of Standards of Beauty in Eating Disorder Symptomatology: A Test and Extension of Objectification Theory.” Journal of Counseling Psychology, 52(3): 420-428.
  6. ^ Montanes, de Lemus, Bohner, Megias, Moya, and Garcia-Retamero. 2012. “Intergenerational Transmission of Benevolent Sexism from Mothers to Daughter and its Relation to Daughter’ Academic Performance and Goals.” Sex Roles 66 (7-8): 468-478.
  7. ^ Paludi, M. A. The Psychology of Teen Violence and Victimization, Volume 1. Santa Barbara: ABC-CLIO, LLC, 2011.
  8. ^ Szymanski, Dawn M.; Kashubeck-West, Susan; Meyer, Jill (ביולי 2008). "Internalized Heterosexism". The Counseling Psychologist (באנגלית). 36 (4): 510–524. doi:10.1177/0011000007309488. ISSN 0011-0000. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ The New Shorter Oxford English Dictionary on Historical Principles (Oxford: Clarendon Press (Oxford Univ. Press), [4th] ed. 1993 (מסת"ב 0-19-861271-0)) (SOED) ("[h]atred of women").
  10. ^ The American Heritage Dictionary of the English Language (Boston, Mass.: Houghton Mifflin, 1992 (מסת"ב 0-395-44895-6)) ("[h]atred of women").
  11. ^ Webster's Third New International Dictionary of the English Language Unabridged (G. & C. Merriam, 1966) ("a hatred of women").
  12. ^ Random House Webster's Unabridged Dictionary (N.Y.: Random House, 2d ed. 2001 (מסת"ב 0-375-42566-7)).
  13. ^ Bearman, Steve; Korobov, Neill; Thorne, Avril. 2009. "The fabric of internalized sexism." Journal of Integrated Social Sciences 1, no. 1: 10-47.
  14. ^ טיוטת הצהרה למדיניות נשים, ‏ינואר 2005.
  15. ^ Women like women more than men like men
  16. ^ מעשי הרצח בישראל
  17. ^ אורי פריד, עובד סוציאלי קליני, "אני לא לבד" - סקירת יום העיון גבריות ואבהות בתקופה של שינוי, באתר פסיכולוגיה עברית hebpsy.net, ‏2/10/2016
  18. ^ ניצן סניור שניאור, משחררים את איש המערות: הגיע הזמן לדבר על הדיכוי הגברי והקשר לחינוך., באתר Mako, ‏29/08/17
  19. ^ ניב שטנדל, מה עדיף להיות: קרבי או ג'ובניק?, באתר Mako, ‏01/07/11
  20. ^ יואב זיתון, חייל רמז שגנץ ג'ובניק – ונשלח לכלא, באתר Ynet, ‏03.06.14
  21. ^ איתן לשם, התשלום בדייטים הוא רק תחנה ראשונה בחרדה הכלכלית המשתקת של הגבר, באתר הארץ, ‏29.10.2019
  22. ^ ד"ר יאיר אפטר, עו"ס קליני, איפה הגברים כולם? מודל להסבר המחסומים בפנייה של גברים לעזרה נפשית מקצועית, באתר hebpsy.net פסיכולוגיה עברית, ‏01.04.2018
  23. ^ Harvey Jackins And Others, The Human Male- A Men's Liberation Draft Policy, האוניברסיטה של קליפורניה: Rational Island Publishers, 1999
  24. ^ 1 2 Wood, Julia T. Gendered Lives: Communication, Gender, and Culture. Boston, MA: Wadsworth, 1994.
  25. ^ Wojik-Andrews, Ian. Children's FIlms: History, Ideology, Pedagogy, Theory. New York City, NY: Garland Publishing. 2000.
  26. ^ Maio, Kathi (בדצמבר 1998). "Disney's Dolls". New Internationalist. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Leo, Alex. “Five Sexist Trends the Advertising World Just Can't Shake,” Huffington Post, July 10, 2010, accessed November 7, 2014.
  28. ^ Johnson, Margaret. "Sarah Zelinski, Kayla Hatzel and Dylan Lambi-Raine, Students, Challenge Sexist Advertising With Gender Role Reversal," Huffington Post, May 13, 2013, accessed November 7, 2014.
  29. ^ Jennifer Whitehead. "WKD ad is third in three weeks accused of homophobia". Brand Republic. נבדק ב-2015-10-26.
  30. ^ David Smith in Johannesburg. "Unilever apologises for 'homophobic' Flora advert in South Africa | World news". The Guardian. נבדק ב-2015-10-26.
  31. ^ Huffington Post. "Be A Man: Macho Advertising Promotes Hyper-Masculine Behavior, Study Finds," Huffington Post, May 7, 2013, Accessed November 7, 2014.
  32. ^ Amrhein, Marielle; Bearman, Steve (2018-12-05). Girls, Women, and Internalized Sexism (באנגלית). Springer Publishing Company. doi:10.1891/9780826199263.0008. ISBN 9780826199256.
  33. ^ Becker, Julia C.; Zawadzki, Matthew J.; Shields, Stephanie A. (2014). "Confronting and Reducing Sexism: A Call for Research on Intervention". Journal of Social Issues (באנגלית). 70 (4): 603–614. doi:10.1111/josi.12081. ISSN 0022-4537.
  34. ^ Becker, Julia C.; Zawadzki, Matthew J.; Shields, Stephanie A. (2014-12-01). "Confronting and Reducing Sexism: A Call for Research on Intervention". Journal of Social Issues (באנגלית). 70 (4): 603–614. doi:10.1111/josi.12081. ISSN 1540-4560.