סרדו (Sardu. נקראת לעיתים, בהתאם לאזור או לתרבות המקומית סרדו (Sardo) או סרדה) היא שפה הנמנית עם השפות הרומאניות במשפחת בשפות ההודו-אירופיות. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רשמית של האזור האוטונומי סרדיניה, יחד עם השפה האיטלקית.

סרדו
Sardu
מדינות איטליה
אזורים סרדיניה
דוברים 1.65 מיליון
כתב אלפבית לטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
משפחה

הודו-אירופית

איטלית
רומאנית
סרדו
לאום מוכרת כשפה רשמית עם האיטלקית
קוד שפה sc עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 sc עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 srd עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 srd עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שפות איטליה שפות וניבים בסרדיניה

לפי הערכה, מספר דוברי הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצויים במדינות אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה.

מאפייני השפה

עריכה

השפה נחשבת לשמרנית ביותר מבין השפות הרומאיות המערביות, אשר מוצאן מהשפה הלטינית. ניתן למצוא אותה בשני ניבים עיקריים:

  • הקאמפידנזה (campidanese) - הניב מדובר בחלק המרכזי-דרומי של האי, באזור בו מצויה אוכלוסיית 900,000 תושבים, כמחצית מאוכלוסיית האי. הניב נחשב כמרוחק יחסית מהשפה הלטינית.

הקאמפידנזה הוא ניב הומוגני יחסית לניב השני הנפוץ, הניב לוגודורזה־נאורזה. למרות זאת, קיים מיון משני לשבעה ניבים:

  • דרומי meridionale
  • מרכזי centrale
  • מזרחי occidentale o rustico
  • אזורי סוצ'יטאנו sulcitano
  • אזורי סאראבזה sarrabese
  • ברבריצ'נו דרומי barbaricino meridionale
  • אזורי אוגליאסטרינו ogliastrino
  • לוגודורזה - נאורזה (logudorese-nuorese) - ניכרות בו השפעות השפות הקטלאנית והלטינית. הניב מדובר באזורים הצפוניים של האי, המכונים בשם: Capo di sopra - שפירושו - הראש העליון, וכולל את הפרובינציות של סאסארי, אולביה טמפיו, נאורו וחלק מאוריסטיאנו. העיר המרכזית באזור היא סאסארי והיא משקל נגד לעיר הראשית באי קליארי שכונתה בשם: Capo di sotto שפירושו - הראש התחתון. באופן מסורתי, שתי הערים חילקו ביניהן את האי באופן מִנוהלי.

מספר דוברי ניב זה נאמד ב-400,000. הוא כולל שני ניבי משנה:

  • לוגודורזה
  • נאורזה

לוח השוואתי למלים בשפות הדומות ללטינית

עריכה
עברית לטינית צרפתית איטלקית ספרדית קטלאנית פורטוגזית סרדינית
מפתח (clave(m clé chiave llave clau chave crae/crai
לילה (nocte(m nuit notte noche nit noite notte/notti
לשיר cantare chanter cantare cantar cantar cantar cantare/cantai
עז (capra(m chèvre capra cabra cabra cabra cabra/craba
לשון (lingua(m langue lingua lengua llengua língua limba/lingua
כיכר (platea(m place piazza plaza plaça praça pratha/pratza
גשר (ponte(m pont ponte puente pont ponte ponte/ponti
כנסייה (ecclesia(m église chiesa iglesia església igreja creia/cresia
בית חולים (hospitale(m hôpital ospedale hospital hospital hospital ispidale/spidali
גבינה (formaticu(m fromage formaggio queso formatge queijo casu

תולדות השפה ומוצאה

עריכה

תולדות האי סרדיניה מצביע על בידודה מהיבשת האירופית עד לעת החדשה. עובדה זו שמרה על היסודות הרומאיים (לטיניים ואטרוסקים) של השפה, יחד עם השפות הקדם-רומאיות שהיו באי. שפת הסרדו, בדומה לשפות לטיניות אחרות ספגה השפעות מהשפות הבאות:

וכן השפעות משניות מהשפות:

מוצא השפה, המכונה לעיתים בכינוי פאלאוסרדינית (Paleosardinian), עדיין לא ברור בשל העדר עדויות בכתב. קיימים ממצאים בכתב רק מימי הביניים.

מחקרים רבים ניסו לגלות את מקורותיה הלא-ידועים של השפה משורשים קדם-רומאיים. ההשערה ההתחלתית קושרת את העם הסרדי עם השרדנה - אחד מגויי הים.

החוקר מסימו פיטאו (Massimo Pittau) טען בשנת 1994 כי הוא מצא שורשים לטינים דומים הן בשפה האטרוסקית והן בשפה הנוראגית - שפה מקומית באי. ידוע על הקשר בין האטרוסקים מטוסקנה לבין סרדיניה.

ישנה דעה כי יש לצפות כי השפה הקדומה הפאלאוסרדינית דומה לשפות האיבריות והסיקוליאנית.

קישורים חיצוניים

עריכה