סאסארי
סאסארי (איטלקית Sassari; סאסרזה Sassari; סרדו Tàthari או Tàtari; קטלאנית Sàsser; ספרדית עתיקה Saçer) היא עיר בנפת סאסארי, בצפון-מערבו של האי והמחוז האוטונומי סרדיניה באיטליה. בעיר עצמה מתגוררים כ-130,000 תושבים, ובמטרופולין שלה כ-220,000 תושבים. העיר היא השנייה בגודלה באי לאחר הבירה קליארי.
| |||
פיאצה ד'איטליה וארמון ממשל הנפה | |||
מדינה | איטליה | ||
---|---|---|---|
מחוז | סרדיניה | ||
נפה | סאסארי | ||
ראש העיר | Nicola Sanna | ||
שפה רשמית | איטלקית | ||
שטח | 546.08 קמ"ר | ||
גובה | 225 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 121,021 (1 בינואר 2023) | ||
‑ צפיפות | 235.80 נפש לקמ"ר (2007) | ||
קואורדינטות | 40°44′N 08°33′E / 40.733°N 8.550°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.comune.sassari.it | |||
גאוגרפיה
עריכהסאסארי שוכנת על רמה העשויה מאבן גיר, בגובה של 225 מטר מעל פני הים. הרמה משתפלת בהדרגה לכיוון צפון-מערב ומסתיימת במפרץ דל'אסינרה (Golfo dell'Asinara). מדרום-מזרח לעיר שוכן מישור נורה (Nurra) שבו גבעות פוריות.
תולדות העיר
עריכההעיר נוסדה ככל הנראה בימי הביניים על ידי תושבי עיר הנמל העתיקה הרומאית "טוריס ליביסוניס" (Turris Lybisonis, כיום פורטו טורס) שלחופי מפרץ דל'אסינרה, שהגיעו אליה כאשר נסו אל תוככי האי מפני שודדי הים והסרצנים. היא נזכרה לראשונה במסמך משנת 1113 שנמצא באחד המנזרים בשם טאטארי (Tathari). בשנת 1166 נבזזה העיר על ידי יורדי ים מג'נובה, אך המשיכה והתקיימה וההגירה אליה נמשכה ובמאה ה-13. היא הייתה לעיר המאוכלסת ביותר באזור, וכונתה באופן מסורתי בכינוי "הראש העליון" (Capo di sopra), להבדיל מהכינוי "הראש התחתון" שכיוון לקליארי. בשנת 1274 עברה העיר לשלטון הרפובליקה של פיזה אך שמרה על אוטונומיה. בשנת 1294 הניס הצי של ג'נובה את ההפאזנים בקרב מלוריה (Meloria), וסאסארי הייתה לעיר החופשית הראשונה בסרדיניה. בשנת 1323 עברה השליטה בעיר עברה לידי ממלכת אראגון, ולמרות שלושה ניסיונות מרד, נותרה העיר תחת השלטון הספרדי עד המאה ה-18. האימפריה הרומית הקדושה שלטה בעיר בשנים 1708-1717, ולאחריה הייתה לחלק מממלכת סרדיניה, שהייתה למעשה איחוד בין סרדיניה לפיימונטה. החל ב-1861 הייתה העיר לחלק מממלכת איטליה.
אתרי העיר
עריכה- המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה, הנחשב למוזיאון הגדול בצפון ובמרכז סרדיניה. פרט למוצגים ארכאולוגיים ואתנוגרפיים, מוצגות בו גם יצירות אמנות.
- חומה מהמאה ה-13 המקיפה את העיר ובה ארבעה שערים ושישה מ-36 מגדלים שניצבו לאורכה בעבר.
- ארמון ד'אוסיני (Palazzo D'Usini) – אחד המבנים העתיקים בעיר המשמש כיום ספרייה ציבורית.
- מזרקת רוזלו (Fountain of the Rosello) נבנתה בשנת 1606 על ידי אומן מג'נובה.
- בנין האוניברסיטה שהוקם בין השנים 1651-1611 וימש במקור כבית ספר ישועי.
- קתדרלת ניקולאס הקדוש מבארי שהוקמה במאה ה-13 והורחבה בסגנון גותי-קטלני החל ב-1480. בחזית בסגנון הבארוק, שהוקמה בין השנים 1650-1723, פורטיקו שמעליו שלוש גומחות ובהן פסלי קדושים. מגדל הפעמונים הוא בסגנון רומנסקי.
- ארמון הדוכס מהשנים 1775–1806 הוא כיום מבנה העירייה.
ספורט
עריכהבעיר קיימת קבוצת כדורסל, דינמו סאסארי המשתתפת בליגת העל האיטלקית בכדורסל.
ערים תאומות
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של סאסארי
- סאסארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
-
רחוב בעיר
-
רחוב רומא - הרחוב הראשי
-
במרכז פיאצה איטליה מונומנט לזכר ויטוריו עמנואלה השני - מלך איטליה
-
ברחוב הראשי : בית המשפט בצמוד לכלא המרכזי
-
הכניסה למוזיאון