ע'זנפר רוכן-אבאדי
ע'זנפר מוחמד אסל רוכן-אבאדי (בפרסית: غضنفر رکنآبادی; 21 במרץ 1966 – 24 בספטמבר 2015) היה דיפלומט איראני, ששימש כשגריר איראן בלבנון בין השנים 2010 ל-2014. לרוכן-אבאדי היו קשרים חזקים עם ארגון הטרור חזבאללה.[1] והוא שרד ניסיונות התנקשות רבים במהלך שירותו בלבנון.[2][3]
 | |
| לידה |
21 במרץ 1966 קום, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 2015 (בגיל 49) ערב הסעודית |
| מדינה |
איראן |
| השכלה |
האוניברסיטה הלבנונית |
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרוכן-אבאדי נולד ב-21 במרץ 1966 בקום שבאיראן כבן בכור למשפחה עם 4 בנים ו-4 בנות. מילדותו היה איש לימוד ופולחן ובגיל 12 כבר השתתף בהפגנות הקשורות למהפכה האיראנית. לאחר המהפכה האיראנית ופלישתו של סדאם חוסיין לאיראן, בעודו בן 15, לחם בקרבות מלחמת איראן–עיראק עד לסיומה. במקביל ללחימה המשיך בלימודיו.[4]
בשנת 1985 התקבל רוכן-אבאדי לאוניברסיטת אימאם סאדיק. שם הונחו התשתית להיכרותו עם רעיונות מהפכניים ולקשר שלו עם לוחמים מהפכנים בולטים בתקופתו, ביניהם השייח סעיד שאבן[5][6] והטרוריסט עבאס מוסאווי, מזכ"ל חזבאללה. שם גם הוצע לו לקחת חלק בענייני משרד החוץ של איראן.[7]
לאחר שהשלים את התואר השני שלו במדעי המדינה וחינוך אסלאמי באוניברסיטת אימאם סאדיק למד לתואר דוקטור באותו תחום באוניברסיטת הקהילה הלבנונית בלבנון.[8] הוא שלט באנגלית, ערבית וטורקית.[4][9]
רוכן-אבאדי התחתן ב-1989 ונולדו לו שלוש בנות.[4][9]
במהלך מלחמת לבנון השנייה באוגוסט 2006, רוכן-אבאדי השתמש באופנוע כדי להעביר אמצעי לחימה ממקום למקום. פעולתו הייתה כה יוצאת דופן, עד שמזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה העניק לרוכן-אבאדי מכתב תודה כתוב בכתב ידו.[10]
קריירה
עריכהרוכן-אבאדי נכנס למשרד החוץ האיראני בשנת 1990, ושימש בתפקידים הבאים:[11]
- מפקד עניינים וסגן השגריר בסוריה
- דובר הוועדה האיראנית לשיקום עזה
- נשיא הוועדה לתמיכה במהפכה האסלאמית בפלסטין
- מזכיר ראשון, שגרירות איראן, לבנון
- ראש מדור המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, משרד החוץ
- שגריר איראן בלבנון
השרדותו מהפצצת השגרירות האיראנית
עריכהב-19 בנובמבר 2013 שהה בשגרירות בזמן הפיגוע בשגרירות איראן בביירות,[12] שבוצע על ידי גדודי עבדאללה עזאם.[2] למחרת הפיצוץ נערך בשגרירות איראן טקס "קבלה ונחמה", ונשיא לבנון הגיע לשגרירות איראן כדי להביע את תנחומיו.[3]
מותו
עריכהבעקבות אסון העלייה לרגל במכה ב-2015 ב-24 בספטמבר 2015, כמה כלי תקשורת דיווחו כי ייתכן שהוא נהרג בתקרית. במשך מספר חודשים לא היה מידע ברור על גורלו. לבסוף אושר כי הוא מת בתקרית, שבה נהרגו לפחות 2,262 בני אדם.[13]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ منابع سعودی: «غضنفر رکنآبادی» با نام خودش وارد عربستان نشده است, farsnews.ir
- ^ 1 2 رابرت فیسک: شهید رکن آبادی به آرزوی خود رسید, خبرگزاری مهر | اخبار ایران و جهان | Mehr News Agency, 2016-06-14 (בפרסית)
- ^ 1 2 گفت از مکه برگردم میروم یمن/ آب پاکی را روی دستمان ریختند!, خبرگزاری مهر | اخبار ایران و جهان | Mehr News Agency, 2016-09-13 (בפרסית)
- ^ 1 2 3 نوید شاهد | فرهنگ ایثار و شهادت, «آرزوي شهادت » نخستین بند وصيتنامه شهيد رکن آبادي, fa, ۱۳۹۶/۰۷/۰۲ - ۱۶:۱۴ (בפרסית)
- ^ شيخ سعيد شعبان, web.archive.org, 2021-10-27
- ^
"Sheik Saeed Shaaban, 75, Islamic Militant". The New York Times (באנגלית). Agence France-Presse. 3 ביוני 1998. נבדק ב-14 באוקטובר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
"شهید غضنفر رکن آبادی دیپلمات ایرانی" (בפרסית). נבדק ב-14 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ghazanfar Roknabadi has not entered Saudi Arabia under his own name". Farsnews.
- ^ 1 2
"لبیک های ناتمام شهید منا "غضنفر اصل رکن آبادی"" (בפרסית). נבדק ב-14 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
"تولید مستند "سفیر منا" با نگاهی بر زندگی شهید رکن آبادی - خبرگزاری مهر" (בפרסית). 7 בספטמבר 2016. נבדק ב-14 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ركنآبادي سفير ايران در لبنان ميشود". Asr Iran. 10 במאי 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
"ماجد الماجد که بود؟- اخبار بین الملل تسنیم" (בפרסית). נבדק ב-14 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שגריר איראן בלבנון לשעבר בין ההרוגים באסון ליד מכה, באתר ynet, 1 באוקטובר 2015