עדה פגיס
עדה פָּגיס (3 בספטמבר 1932 – 20 באפריל 2024) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית.
 | |
| פגיס, 2015 | |
| לידה |
3 בספטמבר 1932 קאליש, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 2024 (בגיל 91) ירושלים, ישראל |
| שם לידה |
Ada Rockman |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| שפות היצירה | עברית, פולנית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהעדה פגיס (במקור רוקמן), נולדה בקאליש שבפולין לעזריאל ורבקה רוקמן. ילדותה עברה עליה בקאליש, שבאותן השנים חוותה התפרצות רחבת היקף של אנטישמיות, עוד בטרם המלחמה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה עם אמה ואחותה מזרחה לברית המועצות. בעקבות סירובם לוותר על אזרחותם הפולנית הוגלו לסיביר. בזכות שליטתה של האם ברוסית (אשר למדה בגימנסיה רוסית) היא זכתה לנהל את משרד מפעל העץ שם. למרות זאת, סבלה המשפחה מרעב. במהלך הגלות בסיביר נפטרה אמה של פגיס מטיפוס.
לאחר סיום המלחמה הורשו אלפי יהודים פולנים שהוגלו לסיביר, לשוב לפולין (במסגרת ה"רפטריאציה"). היא ואחותה הבכורה, שתי נערות צעירות, עברו לבדן דרך מדינות ברית המועצות עד שחזרו לוורשה. בוורשה הופתעו פגיס ואחותה למצוא את אביהן, עזריאל, אשר חשבו שנרצח על ידי הנאצים בפולין. עקב ניתוק הקשר ממשפחתו, נישא עזריאל בשנית. שתי האחיות עלו לישראל במסגרת עליית הנוער.
עם הגעתה ארצה בגיל 13, ב-1945, המשיכה את לימודי התיכון בגימנסיה העברית "הרצליה". בהמשך למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה פגשה את המשורר דן פגיס, שגם הוא היה אז סטודנט והשניים נישאו. לזוג נולדו בן ובת תאומים.
פגיס עבדה במשך מספר שנים ביד ושם והייתה מורה לספרות והיסטוריה בבתי ספר תיכונים בירושלים.[1]
כתיבתה מתמקדת בתקופת השואה בסגנון ספרותי המשוחרר מחוויות אוטוביוגרפיות ספציפיות: ”לא תמיד אני כותבת מתוך הניסיון האישי שלי, אלא מתוך תחושה של קרבה לאירועים האלה. השואה עדיין ממלאת אותי, אין לי שום רצון לכתוב על משהו אחר”.[2]
ספרה לב פתאומי הוכנס לרשימת יצירות החובה בלימודי הספרות בהיקף 2 יח"ל בכלל בתי הספר התיכוניים בישראל.
פגיס התגוררה בשכונת רמת דניה בירושלים. היא התאלמנה ב-1986.
עדה פגיס נפטרה ב-20 באפריל 2024, בגיל 91, והובאה לקבורה בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא.
ספריה
עריכה- לב פתאומי (1995) - פרקי ביוגרפיה על דן פגיס, הוצאת עם עובד
- אגדת המבצר הקטן (1998) - קובץ סיפורים, הוצאת עם עובד
- כריך גלותי (2003) - קובץ סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד
- ימי אפלה, רגעי חסד (2008) - על חיי ישראל גוטמן, יד ושם בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד
- האפשרות השלישית (2015) - קובץ סיפורים קצרים, הוצאת כתר
תרגומיה
עריכהתרגמה ספרים אחדים, בעיקר מפולנית לעברית:
- זמר האילות מאת רות מרי אנדרהיל (תורגם מאנגלית)
- פרידה ממריה מאת תדיאוש בורובסקי
- מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים מאת יוסף ז'מיאן
- העלייה לשמים וסיפורים אחרים מאת אדולף רודניצקי
- המעבר בים סוף מאת זופיה רומאנוביצ'ובה
קישורים חיצוניים
עריכה
- עדה פגיס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- עדה פגיס, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של עדה פגיס, בקטלוג הספרייה הלאומית
הדס שבת נדיר, בתוך הקהל ישבה אשתו וגיחכה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2024- שירה קדרי-עובדיה, ראיון עם עדה פגיס, בעיתון מקור ראשון, 17 באפריל 2015
- עדה פגיס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
מכּתביה:
- המתים האלה שאינם מפסיקים לחיות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
- אנוסים בני זמננו, באתר הארץ, 29 באפריל 2008
על יצירתה:
- אבנר שץ, עדה פגיס, כריך גלותי
- ירון אביטוב, לרקוח פרוזה מאירועים היסטוריים מימי השואה, באתר הארץ, 23 ביוני 2015
- עופרה עופר אורן, "לב פתאומי": אמת זה טוב?, בבלוג "סופרת ספרים", 9 באפריל 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ פגיס עדה, באתר עם עובד
- ^ שירה קדרי-עובדיה, ראיון עם עדה פגיס, בעיתון מקור ראשון, 17 באפריל 2015