עדין טלבר
מיכאל עדין טלבר (8 באוקטובר 1921 – 6 בספטמבר 2013) היה מייסד אס"א ודיפלומט ישראלי.
 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1921 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 2013 (בגיל 91) ירושלים |
| מדינה |
גרמניה |
| פרסים והוקרה |
צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-1921 בברלין, שם הצטיין כספורטאי באגודת הספורט בר כוכבא. ב-1935 עלה לארץ ישראל עם הוריו פליקס טיילהבר ושטפניה לבית צ'פלינסקי ולמד במוסד החינוכי במשמר העמק. ב-1937 נסע לסיים את לימודיו במכללה הפוליטכנית בלונדון[1][2]. עם שובו לישראל התגייס לחיל הספר העבר-ירדני כאלחוטאי ובתקופה זו היה אלוף ארץ ישראל בריצת 800 מטר[3].
ב-1942 התגייס לצבא הבריטי לגדוד העברי הראשון של הבריגדה היהודית כקצין חבלה. עבור טלבר הספורט היה מרכזי גם במהלך השירות והוא נשלח לקורס קציני ספורט ומונה לקצין הספורט של הגדוד. תפקידו היה לספק לחיילי הבריגדה אמצעים לעסוק בענפי ספורט שונים ותחרויות אתלטיקה נגד חיילי צבאות אחרים ובמקביל הוא המשיך לצבור שיאים אישיים. בתחרות בקהיר מול חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים זכה באליפות צבאות המזרח התיכון בריצה של 800 מטר. באליפות של 28 דיוויזיות של הארמייה השמינית, באודיני שבאיטליה, זכה שוב במקום הראשון בריצת 800 מטר.
בקיץ 1943 ארגן טלבר יום אתלטיקה בתחרות משולשת בין הגדוד הראשון, מכבי והפועל. מהדיווחים באמצעי התקשורת דאז ניתן לראות את העניין הרב והגאווה שהיום הזה הסב ליישוב היהודי.
בתום שרותו סייע לההעפלה ונעצר בעקבות סרט תיעודי שצילם במחנה ברגן-בלזן. הוא נשפט בבית משפט לקצינים, הציוד והתמונות הוחרמו והוא שוחרר ממעצר אחרי שישה חודשים[4].
ב-1947 החל ללמוד כלכלה ב-London School of Economics אך הפסיק את לימודיו כדי ללחום במלחמת השחרור והשתחרר כרס"ן[5].
ב-1950 חזר ללמוד באוניברסיטה העברית (כלכלה וסוציולוגיה)[6]. ביום הראשון ללימודיו פנו אליו סטודנטים שזיהו אותו וביקשו ממנו לפעול לקידום פעילויות ספורט בקמפוס. וכך, במקביל ללימודיו טלבר ארגן אירועים ספורטיביים, כגון מרוץ מגנס ברחובות ירושלים (שממשיך עד היום).
פעולתו בתחום הספורט
עריכהבראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה פעילות הספורט בקרב סטודנטים מצומצמת ביותר. סטודנט שרצה לעסוק בספורט כלשהו היה צריך לחפש את דרכו בנפרד ולהצטרף להפועל, מכבי, בית"ר או אליצור - כולם בעלי זיקה פוליטית. טלבר פעל להקים מסגרת מיוחדת לסטודנטים, כפי שהיה מקובל במדינות אחרות, בה יוכלו לעסוק במשותף בפעילות ספורטיבית מגוונת ואינטנסיבית ולהשתתף בספורט תחרותי מול אוניברסיטאות אחרות בארץ.
ב-1952 הוא שילב, בפעם הראשונה, 53 רצים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ו-30 מהטכניון במרוץ "העצמאות" מתל אביב לירושלים שכל אחד מהם רץ ק"מ אחד. עוד השתתפו במרוץ אגודות ספורט מכבי, הפועל, אליצור ובית"ר. הסטודנטים הגיעו למקום השני והתחרו גם בשנה שלאחר מכן.
ב-1953 יחד עם מספר ספורטאים יוצאי צבא מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, תלמידי בית ספר למשפטים בתל אביב ותלמידי מכון וינגייט ייסד את אס"א (איגוד ספורט אקדמי). את השם בחר בעצמו ואף קרא לבנו הבכור, אסא, על שם מפעל החיים הזה.
טלבר כיהן כיו"ר הראשון עד 1957 והמשיך להקדיש במשך שנים רבות את כל זמנו הפנוי ומרצו למימוש החזון. במקביל פעל לשלב את "אס"א" בפעילות הספורטיבית הבינלאומית ב-FISU.[7][8]
ב-1954 התקבלה פנייה מהתאחדות הספורט הסטודנטיאלי בבודפשט שהזמינה את ישראל להשתתף באוניברסיאדה. בשנה זו ארגן ועמד בראש משלחת הסטודנטים הראשונה של "אס"א" למשחקים בבודפשט, וב-1955 יצאה משלחת של 60 ספורטאים לסן סבסטיאן שבספרד[9].
בשנת 1966 הוא ארגן, בפעם הראשונה בישראל, טורניר כדורסל בינלאומי למכללות. את הטורניר ליווה דיון ציבורי נוקב בדבר שילוב הנבחרת מאוניברסיטת היידלברג מגרמניה. הקו, שהוביל טלבר, היה ראיית הספורט כפעילות מקרבת ומגשרת.
בין השנים 1951 - 1957, פעל טלבר לקירוב בני נוער לספורט. הוא ערך והפיק תוכנית ספורט שבועית לבני נוער בקול ישראל בשם "הבו לנו ספורט" וכן פעל לקידום הספורט הישראלי בחו"ל, כשערך והפיק תוכנית על ספורט בישראל ל"קול ציון לגולה" עד 1954.
במקביל לעבודה לפרנסתו טלבר המשיך לקדם את הספורט בישראל. ב–1967, כאשר החרמון הפך להיות חלק ממדינת ישראל, הוא הצטרף ליוזמה של אריה צור והם הקימו את "מועדון הסקי בישראל". לאחר מותו בטרם עת של צור, לקח על עצמו טלבר להמשיך את ההובלה של ספורט החורף בישראל, בשיתוף עם משרד התיירות, והתמנה לנשיא המועדון, תפקיד שהחזיק בו עד ל-1975.
טלבר המשיך בפעולה לשילוב הספורט הישראלי בזירה הבינלאומית ודאג לצירוף מועדון הסקי ל-F.I.S (International Ski Federation).
בשנים 1978–1998 שימש כיו"ר ארגון ותיקי "בר כוכבא" ("מכבי") מגרמניה, (וכתב על הספורט בבריגאדה היהודית).
בהגיעו לגיל 60 הוא החליט לארגן מרוץ שנתי לזכרו של אביו פליקס טיילהבר, מייסד קופת חולים מכבי, ולתרום לקידום הספורט של הגיל השלישי. במרוץ הראשון (10 ק"מ) ב-1984 השתתפו כעשרה רצים, יחד עם טלבר וברבות השנים גדל המספר לכמה עשרות. בגיל שמונים, ב-2001, ייסד את מרוץ הגבורות – 5 ק"מ בחולות קיסריה לבני 80 ומעלה.
עבודתו כדיפלומט
עריכהבין השנים 1957 - 1960 שימש טלבר כקונסול כלכלי בקנדה. ב-1960 הוא מונה למנהל אגף השקעות למדינות מתפתחות במשרד האוצר וב-1965 לסגן מנכ"ל לסחר חוץ במשרד המסחר והתעשייה. בין השנים 1961 - 1965 שימש כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון. בשנים 1975-1965 כיהן כסמנכ"ל משרד המסחר והתעשייה האחראי על סחר חוץ עם 25 נספחים כלכליים בעולם[10].
משנת 1976 עד לשנותיו האחרונות הוא כיהן כיועץ כלכלי בשוק הפרטי.
בשנים 1980–2010 שימש טלבר כקונסול כבוד של דנמרק בירושלים[11].
כנציג ישראל ב FISU בזמן היותו דיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון (1966), יזם את צירוף ארצות הברית לארגון. טלבר יצר קשר עם ניק רודיס, שהיה עוזר מיוחד לנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי בתחום הספורט, במטרה להשפיע על משרד החוץ האמריקאי להצטרף ל-FISU למרות המלחמה הקרה. הוא ארגן פגישה בין רודיס, ובין ג'ים פאולר, נשיא ארגון הסטודנטים האמריקאים ופרימו נביולו שייצג את FISU. טלבר כיהן כחבר ועדת הביקורת של FISU (1965-1967)[12].
כיבודים
עריכהלטלבר עשרות פרסים ומדליות. הוא זכה לאות הכבוד ממשרד החוץ האמריקאי שקיבל על מאמציו לצרף את ארצות הברית ל-FISU, את עיטור "יקיר אס"א" ב-1990, יקיר הספורט של עיריית ירושלים ב-1985, וכהוקרה על עשרות שנים של פעילות הוא קיבל, בשנת 2001, חברות של כבוד ב-FISU, תואר מכובד שניתן לו על ידי 160 המדינות החברות בארגון ובשנת 2011 קיבל אות יקיר ירושלים[13][14].
חיים אישיים
עריכהעדין טלבר נפטר ב-6 בספטמבר 2013 ונקבר בבית העלמין בקיסריה ליד קברה של רעייתו זיווה לבית צ'יזיק, לה היה נשוי 55 שנה. לזוג שני ילדים.
פילמוגרפיה
עריכה- In Our Own Hands. The Hidden Story of the Jewish Brigade in World War II (1998) as himself
- Helden ohne Heimat. (2003) as himself
- Das Wiedersehen. (2007) director and as himself
פרסומים
עריכה- “Erinnerungen an die Theodor Herzl Schule in Berlin.” Ed. of the German Version. Jerusalem, 1998.
- "Foreign Trade." Economy. Israel Pocket Library. Jerusalem, 1973.
- "Trade Shows Need Planning." Going into Trade Fairs. International Trade Centre UNCTAD/GATT. Genf 1982.
- "Sports in the Jewish Brigade." in Georg Eisen, Haim Kaufman und Manfred Lämmer (Hrsg.) Sport and Physical Education in Jewish History. Wingate Institute Israel, 2003.
- Felix A. Theilhaber. Hrsg. von Adin Theilhaber-Talbar und Günther Keller. "Jüdische Flieger im Weltkrieg." Faksimilie der Erstausgabe von 1924. Verlag Der Schild, Berlin 2009.
- “האחרונה מהעלייה השנייה. זיוה.” ירושלים, 2011
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "מיכאל עדין טלבר (טיילהבר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5639
- אקספורט ו...ספורט, מעריב, 13 באפריל 1971
הערות שוליים
עריכה- ^ Henryk Broder Adolf und seine Söhne „Spiegel Online.“ 11. November 2007.
- ^ "Summary of Student's Report for Term ending 14 July 1939. M. Theilhaber." The Polytechnic, 307-11, Regent Street. London 14. Juli 1939.
- ^ Henryk Broder Adolf und seine Söhne „Spiegel Online.“ 11. November 2007.
- ^ „Letter of Undersecretary State of War Michael Stewart to Member of Parliament Richard H. S. Crossman.“ British War Office US/F.872. 15. January 1948.
- ^ "Certification of Registration for B.sc. (Econ.) 1947-8. Michael Adin Theilhaber." London School of Economics and Political Science. London 25. October 1947.
- ^ "Confirmation of Studies 1950-4. Michael Adin Talbar (Theilhaber)." Hebrew University Jerursalem. Jerusalem 19. Januar 1960.
- ^ "Procès Verbaux des Reunions du Comité Executif de la FISU à Tokyo." FISU-Sekretariat. Tokyo September 1967.
- ^ "Letter of FISU-Sekretary Mic Ostyn to Treasurer and Auditor FISU." FISU. Leuven. 13. August 1971.
- ^ דף הבית
- ^ „Michael Adin Talbar.“ Kurzbiographien. Israelisch-Deutsche Gesellschaft Jerusalem. Jerusalem September 1991.
- ^ David Krivine. „Jerusalem Post.“ 31. March 1989.
- ^ "Letter from Nicholas Rodis, Special Assistant for Athletic Programs to Adin Talbar." US Department of State. Bureau of Educational and Cultural Affairs. 2. March 1967.
- ^ "Verleihungsurkunde. Michael Adin Talbar. Verdienstkreuz 1. Klasse." Bundespräsident Richard von Weizsäcker. Bonn 12. September 1984.
- ^ "De kongelige danske Ridderordeners Kapitel." Kopenhagen 16. April 1993.