עד נוסח

תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה

עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה. כלומר, הטקסט מעיד על נוסח היצירה. טקסט רצוף של חיבור מכונה 'ישיר' ואילו ציטטה של יצירה מכונה 'עקיף', משום שהמצטט עשוי לעיתים לשנות קלות את נוסח החיבור שממנו מעתיק בהתאם לצרכיו. בחיבורים עתיקים שנכתבו לפני הדפוס יש לעיתים נוסחים שונים של היצירה. על ידי איסוף ומיון עדי הנוסח השונים ושקילת הנוסחים השונים מבקש החוקר להגיע לנוסח הקדום והמקורי ולהציע מהדורה מדעית. לעיתים לא זכתה היצירה להגיע לימינו, וכל שנותר ממנה הוא קטעים של עדי נוסח עקיפים בציטוטים ביצירות אחרות. תרגומים לשפות אחרות עשויים אף הם לשמש לעיתים כעדי נוסח עקיפים.

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה

כאשר מנסים לחקור את הנוסח המקורי של ספר עתיק, שנכתב לפני המצאת הדפוס, יש חשיבות מרובה לכתבי היד הנמצאים לפני החוקרים. בדרך כלל, ככל שכתב יד קדום יותר, הנוסח שנמצא בו עבר פחות גלגולים, וככל שיש פחות גלגולים כך יש פחות שיבושים. לכן יש עדיפות לכתבי יד שעברו פחות העתקות. דפוס ראשון נחשב כעד נוסח ודינו כשל כתב יד. בדרך כלל הדפוסים מועתקים זה מזה ולפיכך, על פי רוב, אין ערך לדפוסים מאוחרים.

כך למשל מהדורת מקראות גדולות של התנ"ך שהוציא יעקב בן חיים בן אדוניהו בדפוס ונציה של דניאל בומברג (ונציה רפ"ד-רפ"ו) היא אחד מעדי הנוסח לנוסח המסורה של המקרא.

חשיבות רבה מיוחסת לנוסח המקורי של התנ"ך, והמדע העוסק בכך הוא ביקורת נוסח המקרא, המסתייע בעדי נוסח רבים - פפירוסים, מגילות קלף, קטעי גניזה מקהיר, כתבי יד מימי הביניים ומהדורות דפוס מודרניות.

עדי נוסח נודעים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.