פתיחת התפריט הראשי
"ספר התרומה" של ברוך בן יצחק, כפי שנדפס על ידי דניאל בומברג. ונציה 1523. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 14751549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

דניאל בומברג נולד בשנת 1475 בעיר אנטוורפן, שם למד את מלאכת הדפוס מאביו, סוחר בשם קורנליוס, ובגיל צעיר בא לוונציה, שם חי רוב ימיו. ב-1515 בערך פתח, בהשפעת יהודי מומר בשם פליקס פראטנסיס, בית דפוס ובו הדפיס בשנים הבאות כמאתיים ספרים עבריים. לצורך הגהת הספרים והכנתם לדפוס הוא נעזר ביהודים כמו רבי אליהו בחור, אך בעיקר ביהודים מומרים, בהם יעקב בן חיים אבן אדוניהו. לצורך ההדפסה גם פיתח אותיות דפוס חדשות ובכלל השקיע ממון רב.

בדצמבר 1516 (טבת רע"ז) ראו אור שני הספרים הראשונים בבית הדפוס: הראשון - מהדורת תורה, חמש מגילות והפטרות עם תרגום ופירוש, והשני - תורה, מגילות והפטרות ללא הוספות. הספר הראשון הורחב למהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, מהדורה של המקרא עם תרגומים ארמיים, הערות המסורה ופירושים של הראשונים. עורך המהדורה הראשונה היה פליקס פראנטסיס, והיא הושלמה בדצמבר 1517 (טבת רע"ח). עקב הביקוש הרב לספרים אלו, כל עותקי מהדורה זו נרכשו במהרה, ובית הדפוס החל בעבודה על המהדורה נוספת של "מקראות גדולות", מהדורת רפ"ד-רפ"ו, 1524-1525, נערכה בידי יעקב בן חיים אבן אדוניהו, והיא שימשה יסוד לכל מהדורות המקרא הבאות עד המאה ה-20.

בשנים ר"פ-רפ"ג, 1520-1523 הוציא ברישיון האפיפיור לאו העשירי מהדורה מלאה של התלמוד הבבלי (ש"ס ונציה). זו הייתה המהדורה הראשונה שכללה את כל התלמוד, לאחר שחלקים ממנו כבר הודפסו בבית הדפוס של משפחת שונצינו. בומברג הוא שקבע (ככל הנראה בעקבות שונצינו) את עיצוב העמוד המקובל היום, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני. במהדורה זו גם נקבעה חלוקת התלמוד לדפים המשמשת עד היום. בשנים רפ"ג-רפ"ד, 1523 - 1524 הדפיס את התלמוד הירושלמי על פי כתב יד ליידן. הוא גם הראשון שהדפיס את ספר רב אלפס (הלכות הרי"ף, בשנים רפ"א-רפ"ב), את התוספתא, את הקונקורדנציה "מאיר נתיב" של רבי יצחק נתן ועוד עשרות חיבורים יהודיים.

הקהילה היהודית בוונציה, שבה היו גם יהודים רבים ממגורשי ספרד, התייחסה בחיוב למפעליו של בומברג, ואף קראה לו "ראש המדפיסים". הוא מצדו פעל לתת ליהודים שעבדו אצלו הקלות בחובות שהיו חייבים בהם, כגון בלבוש מיוחד ליהודים. ככל הנראה בסביבות שנת 1540 הפסיק להדפיס[דרוש מקור], וייתכן שאף חזר לעיר הולדתו אנטוורפן.

ישנה חשיבות היסטורית רבה לספרים שנדפסו בבית דפוסו של דניאל בומברג, אשר כאמור רבים מהם הם דפוסים ראשונים. מעת לעת ניתן גם היום לראות את ספריו נמכרים במכירות פומביות במחירים גבוהים, לדוגמה סט שלם של התלמוד הבבלי נמכר בשנת 2015 בבית המכירות סותבי'ס בכ-11 מיליון דולר, וסט מקראות גדולות (רפ"ד-רפ"ו) נמכר בשנת 2008 בכ-170,000 דולר.[1][2]

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם מאיר הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי ורשימת ספרי בית דפוסו, תל אביב, תשל"ח.
  • יצחק ש' פנקובר, "מהדורת התנ"ך הראשונה שהוציא בומברג לאור וראשית בית דפוסו", בתוך: קריית ספר נח, תשמ"ג.
  • ר' קלמן, מלאכת הספר בדפוס בומבירג בוינציאה, במחצית הראשונה של המאה ה-16 (עבודת גמר למ"א), ירושלים, תשנ"ב.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דניאל בומברג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה