סטיבן הוקינג

סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking;‏ 8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"), ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

סטיבן הוקינג
Stephen Hawking

סטיבן הוקינג, 2008
לידה	8 בינואר 1942 אוקספורד, אנגליה, הממלכה המאוחדת
פטירה	14 במרץ 2018 (בגיל 76) קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	פיזיקה תורת היחסות הכללית תורת כבידה קוונטית
מקום מגורים	בריטניה
מקום קבורה	מנזר וסטמינסטר
מקום לימודים	יוניברסיטי קולג' (1962) טריניטי הול (מרץ 1966) בית ספר סנט אלבנס אוניברסיטת קיימברידג' בית ספר סנט אלבנס לבנות Byron House School
מנחה לדוקטורט	דניס סיאמה
מוסדות	קולג' גונוויל וקאיוס (1965–1969) אוניברסיטת קיימברידג' (2018) מכון פרימטר לפיזיקה תאורטית (2008–2018) הפקולטה למתמטיקה, אוניברסיטת קיימברידג' (1962–1965) המכון הטכנולוגי של קליפורניה (14 באוגוסט 1970–3 בספטמבר 1975)
תלמידי דוקטורט	דון פייג', מייק (מייקל) סטנלי פוקט, ג'סטין ד. הייוורד, כריסטופר ג'. האנטר, אלן לאפדס, פול דייוויס, ג'יימס ספארקס, מייק קסידי, פריאדל אפל, סימון פרדריק, ג'וליאן לוטרל, טים פרסטידג', דאקש לוהילה, סטיבן תיאודור סיקלוס, ריצ'רד מונטיירו, אואיסין מקונאמהנה, זונג צ'או וו, אדוארד פול סקוט שלרד, בריאן ויט, כריס פריור, ג'יאנפאולו פרוקופיו, הארווי ס. ריל, אלן לודון יולי, רפאל בוסו, ברנרד קאר, כריסטופר גאלפארד, מלקולם פרי, ברוס אלן, מריקה טיילור, פיי דוקר, Wu Zhongchao, ג'יימס ד. א. גרנט, ריימונד לאפאלמה, גריי גיבונס, פיטר דייוויד ד'יאת', ניקולס פ. וורנר, תומאס הרטוג, אנדרו צ'מבלין, כריסטופר פופ, איאן גורדון מוס, ג'ונתן ג'. האליוול, גלן ליונס
פרסים והוקרה	ראו פרסים והוקרה
בן או בת זוג	ג'יין ויילד הוקינג (14 ביולי 1965–1991) איליין מייסון (1995–2006)
צאצאים	לוסי הוקינג, רוברט הוקינג, טים הוקינג
hawking.org.uk
תרומות עיקריות
חקר התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול.
חתימה

סטיבן הוקינג, במצב של חוסר משקל, בתוך מטוס בואינג 727 שנע במסלול פרבולי מיוחד. מימינו פיטר דיאמנדיס ומשמאלו בירון ליכטנברג.

ביוגרפיה

הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה שבממלכה המאוחדת, למשפחה מרקע נוצרי ממוצא אנגלי מצד אביו וממוצא סקוטי מצד אמו. כבר בילדותו התגלה הוקינג כתלמיד מוכשר, אך גם עצלן, רשלן וחסר משמעת.

כשהיה הוקינג בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה. לאחר שהתבגר, התכוון הוקינג להמשיך בלימודי המתמטיקה, שאותם אהב במיוחד. אביו, שהיה רופא, ניסה לשכנעו ללמוד רפואה, אך בסופו של דבר, פנה הוקינג ללימודי פיזיקה.

בגיל 21, ב-1963, חלה הוקינג ב-ALS, המחלה גורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט, אך איננה פוגעת בפעילות המוח. הוקינג הוכיח זאת בפעילות מדעית שוטפת כשהוא נעזר במחקריו במחשב ובמסנתז קול להעברת הרצאותיו. אף על פי שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג התמודד עמה חמישה עשורים.

בשנת 1966 סיים הוקינג עבודת הדוקטורט בהנחיית דניס סיאמה. הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו "מסע בין כוכבים: הדור הבא", "משפחת סימפסון", "המפץ הגדול" ו"פיוצ'רמה". כמו כן הוא תרם את קול הסינתיסייזר המדובב אותו ללהקת פינק פלויד בתקליטה The Division Bell, בשיר Keep Talking. למרות תרומותיו לחקר הפיזיקה, לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הוא מוענק רק לגילויים שאוששו בניסיון או בתצפית, דבר נדיר יחסית בתחום מחקרו.

הוקינג הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי הראשון שלו "קיצור תולדות הזמן", כדי לממן את לימודיה האקדמיים של בתו. עם התדרדרות תפקודו הגופני, נעשה הוקינג תלוי בסייעים אישיים. הוא נאלץ להיות מלווה בשני סייעים אישיים צמודים כמעט לאורך כל שעות היממה. בשנת 1990 החליט הוקינג לעזוב את ג'יין, אשתו הראשונה, אחרי 27 שנות נישואים, לטובת איליין מייסון, אחת האחיות שטיפלו בו. בעקבות הגירושים, נפגעו קשריו של הוקינג עם אשתו הראשונה וילדיו. כעבור כחמש שנים, התחתן הוקינג עם מייסון. בשנת 2006 הוקינג ומייסון התגרשו, וקשריו עם אשתו הראשונה, ילדיו ונכדיו התחזקו.

ביקורו של הוקינג בהודו גרר הפגנות נכים סוערות, עקב כך שארמון הטאג' מהאל הוסב לבניין נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים לקראת בואו של הוקינג, אך סידורי הנגישות פורקו מיד עם עזיבתו את המקום.

ב-2014 הופק בבריטניה סרט הקולנוע הביוגרפי "התאוריה של הכול" על חייו של הוקינג לפי תסריט של אשתו הראשונה, ג'יין הוקינג. את דמותו של הוקינג בסרט גילם שחקן הקולנוע הבריטי אדי רדמיין, ואת דמותה של ג'יין, אם שלושת ילדיו, גילמה השחקנית הבריטית פליסיטי ג'ונס. הסרט היה מועמד ל-4 פרסי גלובוס הזהב, זיכה את אדי רדמיין בפרס השחקן הטוב ביותר וזכה בפרס נוסף על הפסקול.

מת ב-14 במרץ 2018 אחרי הידרדרות במחלתו חשוכת המרפא. נקבר בפינת המדענים במנזר וסטמינסטר בלונדון.

נושאי מחקרו

הוקינג חקר את הנושאים של מקור היקום (קוסמוגוניה) ועתידו (קוסמולוגיה). חורים שחורים - גופים כה צפופים עד ששום דבר, גם לא אור, לא יכול להימלט מהם - עניינו אותו במיוחד כנושא למחקר. חידושו של הוקינג בנושא הוא כי חורים שחורים יכולים גם להתנדף בתנאים מסוימים.

במסגרת עבודתו המדעית ניסה הוקינג לגבש תאוריה מאוחדת שתצרף את כל ארבעת הכוחות המוכרים של הטבע: הכוח האלקטרומגנטי, הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, וכוח הכבידה. לשם כך יש לאחד את תורת היחסות הכללית העוסקת בכבידה עם מכניקת הקוונטים.

בשנת 1975 גילה הוקינג כי חור שחור יכול לפלוט קרינה (קרינת הוקינג), תוצאה של זוגות חלקיקים וירטואליים שנוצרים קרוב לפני אופק האירועים שלו. החישובים הראו שקרינה זו מתאימה לקיום אנטרופיה הפרופורציונלית לשטח אופק האירועים של החור השחור, כפי שהציע יעקב בקנשטיין (אנטרופיית בקנשטיין-הוקינג). תהליך זה מוציא אנרגיה מהחור השחור, ויכול לגרום לבסוף להתאיידותו, אם כי עוצמת הקרינה כל כך קטנה, שהזמן שתהליך זה דורש הוא ארוך ביותר. עבור חור שחור בעל מסת שמש, זמן זה גדול מזמן קיום היקום.

הוקינג הרבה לדבר על מציאת "תיאורית הכל", אולם בהרצאה שנשא ביולי 2002 בשם "גדל וקץ הפיזיקה" טען שבדומה למשפטי האי-שלמות של גדל אפשר להראות שאי אפשר יהיה למצוא תאוריה כזו, משום שהאנטרופיה של חור שחור מציבה מגבלה על כמות האינפורמציה שאפשר לדעת. השקפותיו על היקום נחשפו בהרצאה בגוגל שנשא ב-2011 בו אמר כי "היקום נשלט על ידי המדע, אך המדע מבהיר לנו שאין ביכולתנו לפתור את כל המשוואות באופן ישיר ובאופן מופשט. עלינו להשתמש בתאוריה היעילה של דרווין, על הבחירה הטבעית של החברות שסיכוייהן לשרוד הם הגבוהים ביותר, ולהעניק להן את הערך הגבוה ביותר". להוקינג ברור ששהותינו כאן היא מקרית: "המדע צופה שסוגי יקום שונים ייווצרו ספונטנית מלא כלום. העובדה שאנחנו כאן היא מקרית בלבד".

השקפותיו

השקפותיו על דת

הוקינג השתמש במילה 'אלוהים' במובנים מטפוריים כדי להדגיש נקודות המועלות בספריו ובהרצאותיו הפומביות. הוקינג, שתואר על ידי רבים (לרבות אשתו לשעבר, ג'יין) כאתאיסט, ציין כי הוא "לא חסר דת במובן המקובל" ושהוא מאמין ש"היקום נשלט על ידי חוקי הפיזיקה. ייתכן והחוקים חוקקו על ידי אלוהים, אבל אלוהים לא מתערב ומפר את החוקים"^{[דרוש מקור]}. בנוסף, הוא אמר שגם אם אלוהים קיים אין לו ולא היה לו חופש בחירה ביצירת היקום. הוקינג כתב בספרו מ-2010, "התכנון הגדול" (The Grand Design), כי אין צורך בבורא כדי להסביר את עובדת קיומו של היקום. הספר עורר תגובות נזעמות מצד מנהיגים דתיים רבים. ב-2014 הוקינג אמר כי "אין אלוהים, ולדעתי גם אין מימד מציאותי וריאלי מעבר ליכולת התפישה של המוח האנושי".

ההלוויה שלו התקיימה בקיימברידג', בכנסייה אנגליקנית, ולאחר מכן נקבר בווסטמינסטר, במנזר אנגליקני.

יחסו לישראל

בשנת 1988 זכה הוקינג בפרס וולף, המוענק בישראל, לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם.

סטיבן הוקינג מקבל כשי מהאוניברסיטה העברית העתק פקסימיליה של מאמרו המפורסם של אלברט איינשטיין בו הוא פיתח את נוסחתו המפורסמת, לאחר הרצאתו של הוקינג באוניברסיטה העברית, 14 בדצמבר 2006

בתאריכים 10 בדצמבר 2006 – 15 בדצמבר 2006 הוא ביקר בישראל בפעם הרביעית ואז, גם ברשות הפלסטינית, ובמהלך ביקורו קיים מפגשים אחדים עם תלמידי תיכון ועם סטודנטים, והרצה באוניברסיטה העברית.

במאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. לדעת פרופסור ברק קול מהאוניברסיטה העברית, בשנים שלאחר מכן חזר בו הוקינג ממעשה זה.

חיים אישיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש לציין את ילדיו מאשתו הראשונה ולהזכיר את אשתו השנייה.

הוקינג פגש את אשתו הראשונה ג'יין ויילד במסיבה ב-1962. ב-1963 אובחנה מחלתו. באוקטובר 1964 הזוג התארס, מודע לאתגרים הפוטנציאליים שעשויים להיות למחלתו. הוקינג אמר מאוחר יותר כי האירוסין נתנו לו "משהו לחיות למענו". השניים נישאו ב-14 ביולי 1965.

מספריו אשר תורגמו לעברית

• קיצור תולדות הזמן, מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים, תרגם מאנגלית: עמנואל לוטם, ספרית מעריב, (1989).

  ספרו רב-המכר הראשון של הוקינג שהביא אותו לתודעת הציבור הרחב. הספר סוקר בקצרה את התפתחות הפיזיקה והאסטרונומיה מאז אריסטו, דרך קפלר, גלילאו, ניוטון ועד זמננו אנו. הוא מתאר את הידע העיקרי בתחומי הקוסמולוגיה, פיזיקת החלקיקים ומתאר חלקים מתורת היחסות ומכניקת הקוונטים. הוא מזכיר בספר רבות את "התאוריה של הכול", ומציע "מבט חטוף" אל שברירים ממנה. הספר תורגם על ידי עמנואל לוטם, ומונה כ-198 עמודים.

• מדריך ידידותי לקורא, קיצור תולדות הזמן, ספרית מעריב, (1992).

  3 שנים לאחר פרסום הספר "קיצור תולדות הזמן" יצא לספר "מדריך ידידותי" שמנסה להסביר את הספר, ובנוסף מכיל מידע ביוגרפי על הוקינג וסביבתו הקרובה.

• חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות, תרגם מאנגלית: עמנואל לוטם, ספרית מעריב (1993).

  בספרו השלישי של הוקינג שלושה עשר פרקים - עיבודים של נאומים ומאמרים אישיים, פופולריים וטכניים שלא נכללו בספרו "קיצור תולדות הזמן". כמו ב"קיצור תולדות הזמן", הוקינג דן בספר בתרמודינמיקה של חורים שחורים, ביחסות פרטית, ביחסות כללית ובמכניקת קוונטים. הוקינג מסביר את הקשר בין "גורי-יקומים" לחורים שחורים. בספר מוסבר גם איך אפשר באמצעות המושג "זמן מדומה" לתאר יקום שאין לו התחלה ואין לו סוף, ומתנבא לגבי קיום "התאוריה של הכול". עם זאת, הספר כולל התייחסויות רבות לחייו האישיים של הוקינג ולהתמודדות שלו עם מחלתו (שלושת הפרקים הראשונים בספר נקראים: "ילדותי", "אוקספורד וקיימברידג'" ו"ניסיוני עם ALS" ועוסקים כמעט לחלוטין בהוקינג עצמו).

• היקום בקליפת אגוז, ספרית מעריב, (2003),

  ספר זה הוא מעין חזרה והרחבה של "קיצור תולדות הזמן", ועוסק באותם נושאים עיקריים. שני ההבדלים העיקריים הם שצורת ארגון הספר שונה, וכל פרק בו עומד בפני עצמו, כך שהקריאה אינה חייבת להיות סדרתית. ההבדל השני הוא שהספר מכיל מידע עדכני לגבי התקדמות הפיזיקה מאז שפורסם "קיצור תולדות הזמן". כך למשל הוא כולל התייחסות לתורת המיתרים.

• המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות אחרונות, (2007).

  ספר זה נכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. זהו שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע של עובדות מדעיות על היקום וכוכבי הלכת, והוא כולל רעיונות עדכניים ביותר של סטיבן הוקינג על טבעם של חורים שחורים.

• חיפוש המטמון הקוסמי של ג'ורג', ידיעות אחרונות, (2010).

  ספר ההמשך ל "המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום" שנכתב בשיתוף עם לוסי הוקינג וכריסטוף גלפאר, והוא מיועד לבני נוער. גם הוא כספרו הקודם, מהווה שילוב של ספר הרפתקאות עם שפע עובדות מדעיות. הספר ממשיך מאותה נקודה שקודמו נגמר.

• (ביחד עם לאונרד מלודינוב) תוכנית-אב, הוצאת ינשוף, (2011).
• ג'ורג' והמפץ הגדול,

  ספר ההמשך ל "חיפוש המטמון הקוסמי של ג'ורג" ספר זה עוסק בעיקר על המחקרים האחרונים על המפץ הגדול

• התאוריה של הכול, הוצאת אופוס (2010).

  קובץ של שבע הרצאות של סטיבן הוקינג העוסקות ב"תאוריה של הכול": החל במפץ הגדול דרך חורים שחורים וכלה בתורת המיתרים

• קיצור תולדות חיי, כתר הוצאה לאור, (2014).

  אוטוביוגרפיה.

פרסים והוקרה

• מדליית אלברט איינשטיין (1979)
• דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד (1978)
• פרס מרסל גרוסמן (יוני 1991)
• מדליית פרנקלין (1981)
• דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (1990)
• פרס אגודת החלל לזכר רוברט היינליין (2012)
• פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1989)
• פרס אנדרו גמאנט (1998)
• פרס אדמס (1966)
• פרס חזית הידע של קרן BBVA (2015)
• מדליית הזהב של מועצת המחקר הלאומית של ספרד (1989)
• עמית החברה המלכותית (1974)
• חבר האקדמיה הלאומית למדעים (1992)
• מדליית בודלי (2015)
• פרס לילינפלד (1999, 1999)
• דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג' (1989)
• פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1976, 1976)
• פרס אלברט איינשטיין (1978)
• מדליית דיראק (1987)
• מדליית יובל המאתיים על שם ג'יימס סמית'סון (2005)
• מדליית פיוס האחד עשר (17 באפריל 1975)
• עמית כבוד (1989)
• מדליית מקסוול (1976)
• מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1985)
• פרס פריצת הדרך מיוחד בפיזיקה יסודית (2013)
• מדליית קופלי (2006)
• מדליית החירות הנשיאותית (2009)
• פרס וולף לפיזיקה (1988)
• מפקד במסדר האימפריה הבריטית (23 בפברואר 1982)
• מדליית אדינגטון (1975)
• מדליית אוסקר קליין (2003)
• מדליית אלברט (1999)
• פרס ניילור (1999)
• פרס פונסקה (2008)
• פרס החברה המלכותית לספרי מדע (2002)
• פרס אלברט מייקלסון (2003)
• מדליית יוז (1976)
• מסדר האימפריה הבריטית
• דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרינסטון
• חבר החברה המלכותית לאמנויות
• פרסי נסיך אסטוריאס
• הפרס לפיזיקה יסודית
• מסדר עמיתי הכבוד

לקריאה נוספת

• מייקל וייט וג'ון גריבין, סטיבן הוקינג - חיים במדע, תרגום: עמנואל לוטם, תל אביב, הוצאת ספרית מעריב, 2007
• לוסי וסטיבן הוקינג, המפתח הסודי של ג'ורג' ליקום, ידיעות ספרים, 2008
• סטיבן הוקינג, קיצור תולדות חיי, ירושלים: הוצאת כתר, 2014
• איסבל סנצ'ז וגארה, סטיבן הוקינג (קטנים-גדולים), תרגום: עטרה אופק, יפו: הוצאת צלטנר, 2020. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• סטיבן הוקינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סטיבן ויליאם הוקינג (1942-2018), דף שער בספרייה הלאומית

• אתר האינטרנט הרשמי של סטיבן הוקינג (באנגלית)
• סטיבן ויליאם הוקינג, באתר מוזיאון המדע בירושלים
• דף הפייסבוק של סטיבן הוקינג
• "גדל וקץ הפיזיקה" (באנגלית)
• תוכן הביוגרפיה שלו שהוצגה ב-BBC (באנגלית)
• תרגום הרצאתו של הוקינג "מקור היקום", אותה נשא באוניברסיטה העברית בירושלים, 14 בדצמבר 2006, באתר "הידען"
• אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד, בקובץ מדיה, בהורדה ישירה
• מלל אירוחו של סטיבן הוקינג בתוכניתו של יאיר לפיד
• רן לוי, קולע אבל קצר: "תוכנית אב" של סטיבן הוקינג, באתר ynet, 11 באפריל 2011
• שי זמיר, הפיזיקאי סטיבן הוקינג: בעתיד נוכל לנסוע בזמן, באתר ynet, 3 במאי 2010
• סטיבן הוקינג מצטרף לחרם האקדמי על ישראל, בעיתון The Guardian (באנגלית)
• ריכוז ידיעות ומאמרים אודות סטיבן הוקינג באתר הידען
• שירות הידען, ‏אינטל חשפה את מערכת התקשורת החדשה שפיתחה עבור פרופ' סטיבן הוקינג, באתר "הידען", 2 בדצמבר 2014
• יואב סטולר, סטיבן הוקינג: בינה מלאכותית יכולה להרוס את הכלכלה האנושית, באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2017
• עודד כרמלי, הנבואות של סטיבן הוקינג, באתר סוכנות החלל הישראלית, 14 במרץ 2018
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון 80 שנה להולדתו של הוקינג, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 8 בינואר 2022

בעקבות מותו:

• איתי נבו, הפיזיקאי שפרץ גבולות, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 במרץ 2018
• איתמר זהר, סטיבן הוקינג - הפיזיקאי שהפך לכוכב תרבות, באתר הארץ, 14 במרץ 2018
• קורין דגני, סטיבן הוקינג: מדען ואייקון בשווי של 20 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2018
• דניאלה רגב, סטיבן הוקינג סופרסטאר: האסטרופיזיקאי שכיכב על המסך, באתר ynet, 14 במרץ 2018

• סטיבן הוקינג, ברשת החברתית פייסבוק
• סטיבן הוקינג, סרטונים בערוץ היוטיוב
• סטיבן הוקינג, ברשת החברתית Goodreads
• סטיבן הוקינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• סטיבן הוקינג, באתר MacTutor (באנגלית)
• סטיבן הוקינג, באתר גוגל סקולר
• סטיבן הוקינג, באתר Semantic Scholar
• סטיבן הוקינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)