עזרא אהרון

עזרא אהרון (בערבית: عزرا أهارون; נולד בשם: עזורי שעשוע, בערבית: عزوري شعشوع; שם במה: עזורי אפנדי, בערבית: عزوري أفندي; י"ז באדר תרס"ג, מרץ 1903 – 1995) היה מלחין, נגן עוד וזמר ישראלי. תרומתו והשפעתו על התרבות הישראלית היו רבות, בעיקר בתקופת היישוב, בשילוב העולם המוזיקלי של המזרח בעת ההיא.

עזרא אהרון
عزرا أهارون

אין תמונה חופשית
לידה	16 במרץ 1903 י"ז באדר תרס"ג בגדאד, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1995 (בגיל 91 בערך) ירושלים, ישראל
מוקד פעילות	ישראל

קורות חיים

אהרון נולד בשנת 1903 בבגדאד, עיראק, מקום בו רכש מוניטין כמוזיקאי קולי רבגוני כמו גם וירטואוז ומלחין מוביל. חברת His Master's Voice ו-Baidaphon הקליטו רבות מיצירותיו. ב-1932 נבחר על ידי השלטונות העיראקים לעמוד בראש קבוצה של מוזיקאים שתייצג את מדינתו בקונגרס הבינלאומי הראשון למוזיקה ערבית, שהתקיימה בקהיר באותה שנה, שם הופיע בשם "עזורי אפנדי". המשלחת הייתה מורכבת משישה נגנים יהודים ועוד זמר שהיה מוסלמי. המשתתפים בקונגרס, כולל המלחינים בלה בארטוק ופאול הינדמית והמוזיקולוגים רוברט לכמן, קורט זאקס, והנרי ג'ורג' פארמר, בחרו באהרון כמוזיקאי הטוב ביותר אז.

אהרון עלה לארץ ישראל ב-1934 והתיישב בירושלים, שם, שנה מאוחר יותר, הוקמה לכבודו אגודה מיוחדת לצורך קידום הזמר המזרחי העברי על ידי פרופ' דוד ילין, יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל, המחנך דוד אבישר, רוברט לכמן, התומך הגדול שלו, ואחרים. עם הקמת תחנת הרדיו הראשונה בירושלים ב-1936, נבחר אהרון על ידי המלחין קראל שלמון לעמוד בראש מדור מיוחד למוזיקה יהודית אוריינטלית.

לאחר קום המדינה הקים וניהל את תזמורת קול ישראל בערבית. הוא הלחין 270 שירים בעברית, כולל פיוטים לבית הכנסת ומנגינות שיועדו לשירים של משוררים עבריים מפורסמים מימי הביניים ועכשוויים, כגון חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, דוד שמעוני וש. שלום, כמו גם 200 יצירות ניגון ושירה ערביות, המייצגים ציון דרך בהיסטוריה של המוזיקה היהודית-מזרחית. בהופעותיו עם יצירותיו העבריות הופיע יחד עם מוזיקאים מזרחיים ומערביים. ערבים ומוזיקאים יהודים מזרחיים ניגנו ושרו את יצירותיו בערבית.

עזרא אהרון חיבר גם לחן מזרחי לשיר-העם הידוע של ביאליק: "לא ביום ולא בלילה".

נפטר בירושלים בשנת 1995. בשנת 2015 נקרא על שמו רחוב בירושלים. ארכיון עזרא אהרון מופקד במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית בירושלים.

בשנת 2012 התוודע ציבור גדול שלא הכיר את יצירתו של אהרון ללחן שכתב לפיוט יעלה יעלה מאת ר׳ ישראל נג׳ארה, לאחר שהפיוט בוצע על-ידי דניאל זמיר, ברי סחרוף ומתיסיהו עבור אלבומו של זמיר ״נחמה ועידוד״ וזכה להשמעות ברדיו ולהאזנה רבה באינטרנט.

אחד ממשיכי דרכו הוא יוסי אהרון, מוזיקאי, זמר ונגן עוד שגדל על המוזיקה הערבית הקלאסית וממשיך את מורשתו של עזרא אהרון.

לקריאה נוספת

• אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל מהעליות הראשונות עד היום, ירושלים: ר’ מס, תש"מ 1980, עמ' 445.
• ניר שוחט, סיפורה של גולה: פרקים בתולדות יהדות בבל לדורותיה, ירושלים: האגודה לקידום המחקר והיצירה (אח"י) מיסודם של יוצאי עיראק בישראל, תשמ"א 1981, עמ' 296.

קישורים חיצוניים

• עזרא אהרון, באתר זמרשת
• עזרא אהרון, דף שער בספרייה הלאומית
• ראיון עם עזרא אהרון (כולל הדגמות נגינה), 6 במרץ 1981. הקלטת שמע מתוך אוסף אמנון שילוח באתר הספרייה הלאומית
• מחזור הצלילים במוזיקה הערבית בכתב ידו של עזרא אהרון באתר הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "עזרא אהרן שעשוע", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 727
• אמנון שילוח, 'עזרא אהרון ו'הזמר העברי המזרחי' בתקופת היישוב', בתוך: יהושע בן אריה (עורך), ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת, ירושלים: משכנות שאננים; יד בן צבי, תשס"ג 2003, עמ' 450–472
• עזרא אהרון באתר WorldCat Identities
• ב. רון, הערות של מאזין: הזמר-היוצר עזרא אהרן, דבר, 4 במרץ 1949
• רפי מן, המערכה הראשונה בקרב על המוזיקה המזרחית, 22 במאי 2015 באתר "הערות שוליים להיסטוריה" ופורסם במקור בעיתון ליברל

• Edwin Seroussi, 'Aharon, Ezra', in: Norman A. Stillman (Executive Editor) Encyclopedia of Jews in the Islamic World, Brill Online, 2013