עטלפון לבן-שוליים
עטלפון לבן-שוליים (שם מדעי: Pipistrellus kuhlii) הוא מין של עטלף. העטלפון לבן-השוליים הוא עטלף חרקים הנפוץ באירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון, לרבות ארץ ישראל. למעשה, זהו עטלף החרקים הנפוץ ביותר בישראל.
עטלפון לבן-שוליים | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | עטלפים |
תת־סדרה: | עטלפים קטנים |
משפחה: | נשפוניים |
סוג: | עטלפון |
מין: | עטלפון לבן-שוליים |
שם מדעי | |
Pipistrellus kuhlii קאל, 1817 | |
תחום תפוצה | |
מאפיינים
עריכההעטלפון לבן-השוליים שוקל בין 5 ל-8.5 גרם וגודלו אינו עולה על זה של כף יד. הוא נקרא כך על שם פס בהיר בקצה כנפיו. זהו עטלף קטן הניזון מחרקים. הוא חי במגוון אקלימים: מאקלים ממוזג, עבור באקלים טרופי וכלה באקלים ים-תיכוני. עטלפון קטן זה הוא צייד חרקים יעיל ביותר: הוא צד חרקים בגדלים שונים מהאוויר, מהקרקע ומעל צמחים. בשל יכולתו לטרוף כמות גדולה של חרקים מדי לילה הוא נחשב למדביר ביולוגי מבוקש.
בניגוד לעטלפי חרקים רבים, העטלפון לבן-השוליים אינו לן בעיקר במערות, אלא בעיקר בעליות גג, בקתות עץ, ענפי עצים ונקרות עצים. התנהגות זו הגנה עליו כאשר מערות עטלפים רבות הודברו בגז רעיל בשנות ה-60 של המאה ה-20 ופגעו פגיעה קשה בעטלפים שדרו בהן. בכך ששרד את ההדברה הגדולה ובזכות חיותו גם במשכנות האדם הפך העטלפון לבן-השוליים לעטלף החרקים הנפוץ בישראל. אוכלוסייתו בישראל נאמדת בעשרות עד מאות אלפי פרטים.[2]
עם התגברות ההתיישבות בנגב, החל העטלפון לבן-השוליים לחדור גם לחבל ארץ זה וניתן לראותו צד חרקים ליד פנסי תאורה.
גלריה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- עטלפון לבן-שוליים, באתר ITIS (באנגלית)
- עטלפון לבן-שוליים, באתר NCBI (באנגלית)
- עטלפון לבן-שוליים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עטלפון לבן-שוליים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- עטלפון לבן-שוליים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עטלפון לבן-שוליים, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע באתר IUCN
- עטלפון לבן שוליים במדור עטלפי ישראל, עמותת מן השדה
- ארז ארליכמן, רמת-גן: תיבות קינון למען עטלפי החרקים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2007
- עטלפון לבן-שולים, לקסיקון החי והצומח של ארץ-ישראל - בעלי חיים, כרך 2, עמ' 147, באתר כותר
הערות שוליים
עריכה- ^ עטלפון לבן-שוליים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פרופ' יורם יום-טוב, "הרואים את הקולות: עטלפים - בין מיתוס למציאות", הוצאת החברה להגנת הטבע, 2018. עמ' 214–216.