עימאד עקל (ג'באליה)
עמאד חסן אבראהים עקל (בערבית: عماد حسن إبراهيم عقل, 10 ביולי 1971 – 24 בנובמבר 1993)[1] היה המפקד הארצי של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס. התחמקויותיו הרבות מכוחות הביטחון הישראליים הקנו לו את הכינוי "האיש בעל תשע הנשמות". עד להריגתו בנובמבר 1993 היה מעורב בהרג 11 חיילי צה"ל, וברצח אזרח ישראלי וארבעה תושבים פלסטיניים.
 | |
| עימאד עקל בתמונה מאתר החמאס | |
| לידה |
19 ביוני 1971 מחנה הפליטים ג'באליה, מדינה פלסטינית  |
|---|---|
| נהרג |
24 בנובמבר 1993 (בגיל 22) שג'אעייה, רצועת עזה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהעקל נולד במחנה הפליטים ג'באליה שברצועת עזה. מוצא משפחתו בעיירה יבנא[2]. עימאד השלים את לימודיו בשנת 1988 במחנה וביקש ללמוד רוקחות במכון אל אמל בעזה, אולם בספטמבר 1988 נאסר בשל חברותו בחמאס והשתתפותו באינתיפאדה וריצה 18 חודשי מאסר בישראל עד למרץ 1990. לאחר שחרורו ביקש ללמוד בעמאן את חוקי השריעה, אולם ישראל מנעה ממנו לצאת לירדן.
בתחילת 1991 החל עקל לפעול במסגרת ההתארגנות הראשונה של גדודי עז א-דין אל-קסאם, שעיקר פעולתה הייתה רציחתם של משתפי פעולה עם ישראל ואיסוף נשקם לשימוש בפעולות עתידיות. במאי 1992, תחת לחץ השב"כ, נאלץ עקל, יחד עם פעילי חמאס נוספים כגון בשיר חמאד, מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם ברצועת עזה, ומוחמד דוחא, להעתיק את פעילותו לגדה המערבית. בגדה הקים עקל מספר חוליות צבאיות שהיוו את התשתית הצבאית העתידית של החמאס באזור. בסוף אותה שנה הפך עימאד עקל למפקד הארצי של חוליות עז א-דין אל-קאסם.
עימאד עקל היה הרוח החיה בפעילות הצבאית של החמאס בחברון. הפיגוע הראשון שתכנן עקל היה ירי מן המארב כלפי כלי רכב ישראלי בכביש חברון–באר שבע ליד ההתנחלות בית חג"י, מדרום לחברון ב-22 באוקטובר 1992. בפיגוע ירתה החוליה כלפי מכונית רנו 5 צבאית שהתדרדרה לתעלה ושני יושביה נפצעו. באותו הזמן חוליה אחרת שאימן עקל תכננה לבצע פיגוע במערת המכפלה. ב-25 באוקטובר ירתה חוליה בפיקודו של עקל על עמדת שמירה ישראלית במערת המכפלה בחברון. מהירי נהרג אחד החיילים ואילו חברו נפצע באורח קל עד בינוני.
בנובמבר 1992, לאחר שביסס מספר חוליות, ולאחר שפעילים רבים בגדודי אל-קסאם נעצרו בגדה, שב עקל לרצועת עזה. ב-7 בדצמבר 1992 השתתף עקל בפיגוע בסג'עיה, שהקנה לו את עיקר תהילתו. בפיגוע התקיפה חוליה בירי ג'יפ סיור של צה"ל, שנע על כביש עוקף עזה והרגה את שלושת חיילי המילואים שנסעו ברכב. ב-12 בדצמבר השתתף עקל בפיגוע ירי נוסף כלפי ג'יפ סיור של צה"ל בעיר חברון בו נהרג חייל אחד ונפצעו שניים. ב-19 בדצמבר ירתה החוליה לעבר מחסום צבאי ליד הכפר בני נעים ופצעה באורח קל חייל אחד[3].
ב-24 בנובמבר 1993, אחרי מרדף בן כשנתיים, נהרג עקל[4], בכיר המבוקשים של עז א-דין אל-קאסם באותה העת, בפעילות יזומה של צוות מסתערבי יחידת שמשון, בפיקוד אורי אזולאי, במבצע סיכול ממוקד בשכונת שג'אעייה בעזה[5]. למחרת הריגתו פרצו ברצועת עזה התפרעויות קשות, שהזכירו את ימי ראשית האינתיפאדה. עשרות פלסטינים יידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר סיורי צה"ל, מאחזים ובסיסים של כוחות הביטחון. במהומות נפצעו 33 תושבי הרצועה. החמאס והפת"ח הכריזו על שלושה ימי שביתה כללית לאות אבל.
לקריאה נוספת
עריכה- שקד רוני ושאבי אביבה, חמאס - מאמונה באללה לדרך הטרור, כתר, 1994.
- ע'סאן צוער, עמאד עקל - אסטורה אלג'האד ואלמקאומה, (עמד עקל - דרך הג'יהאד וההתנגדות), לונדון: מנשורת פלסטין אלמסלימה, 1994.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ שקד רוני ושאבי אביבה, חמאס - מאמונה באללה לדרך הטרור, כתר, 1994, עמ' 26
- ^ Matt Rees, Cain's field: faith, fratricide, and fear in the Middle East, עמ' 13, (מוחמד הוא אביו של עימאד עקל)
- ^
אמיר ברנע, 30 שנה ולא למדנו דבר מלבד "הריגת X מהווה מכה קשה לחמאס", באתר הארץ, 16 בינואר 2024.
- ^ ג'קי חורי, מחליפו המיועד של ג'עברי: איש חשאי שניצל מהתנקשות, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2012.
- ^ גיא אביעד, "לקסיקון חמאס", הוצאת משרד הביטחון, 2008, עמוד 205.
