פתיחת התפריט הראשי

ענת ניר

יזמת תרבות, פעילה חברתית, מרצה ואשת שיווק

ענת ניר (נולדה ב-3 בנובמבר 1979) היא יזמת תרבות, פעילה חברתית ופוליטית,[1] מרצה ואשת שיווק ישראלית.

ענת ניר
ענת ניר, 2018
ענת ניר, 2018
לידה 3 בנובמבר 1979 (בת 39)
מדינה ישראל
מקום מגורים תל אביב יפו, ישראל
פעילות בולטת יו״ר פמיננסי - מכללה כלכלית לנשים, חברת ועד מנהל באגודת הלהט״ב
מקצוע פוליטיקאית
מפלגה מרצ

ביוגרפיהעריכה

ניר היא בתה של ד"ר לילי ניר, פעילה פמיניסטית, מייסדת "פמיננסי - מכללה כלכלית לנשים". היא גדלה בסביון, למדה בתיכון מקיף יהוד ושירתה בצה"ל כמפקדת מחלקה ובהמשך כקצינת הדרכה בחיל האוויר.

בוגרת תואר ראשון במינהל עסקים עם התמחות בשיווק ותואר שני במגדר ויישוב סכסוכים בינלאומיים של האוניברסיטה למען השלום של האו"ם. את התזה שלה כתבה בנושא העצמה כלכלית של נשים בישראל.

בגיל 21 הקימה את הבר הלסבי "מקום" בתל אביב והחלה ליזום ולהפיק אירועי תרבות ופסטיבלים, רבים מהם יחד עם דנה זיו. יחד הן פעלו בשם "דנה וענת".[2][3] אחד האירועים הבולטים בהפקתן היה לסבית קטלנית, פסטיבל קולנוע לסבי ישראלי המתקיים אחת לשנה מאז 2008.

בשנת 2015 הצטרפה לחברת "אינטראקטינג טכנולוגיות" כמנהלת השיווק של "Moovz", הרשת החברתית הגדולה בעולם לקהילת הלהט"ב,[1][4][5] שם עבדה במשך כשנתיים עד שהחליטה להיכנס לחיים הפוליטיים.

פעילות ציבוריתעריכה

מאז ינואר 2013 מכהנת ניר כיושבת ראש "פמיננסי", מכללה כלכלית לנשים.[1] בשנים 2015–2017 כיהנה כחברת ועד מנהל באגודה למען הלהט"ב[1] והייתה ממובילי המחאה כנגד משרד התיירות אשר הביאה את משרד האוצר להעביר סכום של 10 מיליון שקלים לטובת פעילות ייעודית של הקהילה הגאה.[6]

ניר שותפה להפקה וניהול התוכן של אירועים רבים, בהם מצעד הגאווה בתל אביב (2012-2009), אירוע הגאווה השני בבאר שבע (2011) והקמפיין לעידוד תיירות גאה מטעם משרד התיירות והתאחדות המלונות אשר זיכה את העיר תל אביב בתחרות בינלאומית בתואר העיר הגאה הטובה בעולם לשנת 2011. היא הייתה מיוזמי כנס הכלכלה הוורודה הראשון שנערך בישראל.[7][8]

בדצמבר 2018 הייתה ניר אחת מהמקימות של קואליציית ארגוני הנשים "דגל אדום",[9][10] ויחד איתה הייתה מיוזמות ומובילות מחאת הנשים[11][12] שכללה שביתה ביום שלישי ה-4 בדצמבר, וסדרת אירועי מחאה שהסתיימו בעצרת מרכזית בכיכר רבין. ניר נמנתה עם מארגנות העצרת ובה גם נאמה וקראה למאבק משותף "מעבר לסקטורים וחוצה מגזרים, מעמדות, עדות, ולאומים, שישנה את סדר היום הציבורי ויביא את הקול הנשי לכנסת".[13]

פעילות פוליטיתעריכה

בשנת 2017 מכרה ניר את חלקה בחברת ההפקות בה הייתה שותפה על מנת להתמודד על מקום ברשימת מרצ לכנסת, במסגרת יוזמת "אבוקדו" בתוך המפלגה בה היא שותפה מייסדת. מטרת היוזמה היא לקדם תפיסת עולם פוליטית שונה שאינה מושתתת על "פוליטיקת זהויות שטחית שבמסגרתה יקנו לנו שריון כלשהו במפלגות הקיימות",[14] אלא מבוססת על קידום פוליטיקה של טוב משותף, וזאת באמצעות גיבושה של הקהילה הגאה סביב ערכים משותפים ולא סביב העדפה מינית במטרה לייצר כוח פוליטי משמעותי.[15][16]

בדצמבר 2018 הכריזה ניר כי תתמודד על מקום ברשימת מרצ לכנסת ה-21, בבחירת הפנימיות שיערכו בפברואר 2019.[17] בבחירות המקדימות לרשימת מרצ שנערכו ב-14 בפברואר 2019 הגיעה למקום ה-14 ברשימה.[18]

לאחר פיזור הכנסת ה-21 והקדמת הבחירות לכנסת ה-22 נערכו בוועידת מרצ בחירות מקדימות חוזרות בהן התמודדה ניר והתקדמה למקום ה-13 ברשימה, אך לאחר הקמת המחנה הדמוקרטי נדחקה למקום 31.[19]

 
ענת ניר במחאת הלהט"ב 2018
 
ענת ניר ביום הבחירות לראשות מרצ 2018

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ענת ניר, באתר WDG
  2. ^ ליבי רסקין, דנה וענת חוגגות עשור: הלסביות ששינו את פני הקהילה, באתר mako ‏, 13 בדצמבר 2012
  3. ^ דנה זיו, ענת ניר וליאור אלפנט, באתר mako‏, 25 בדצמבר 2011
  4. ^ ג'ורג' אבני, זוזי לאפליקציה: מובז מנסה לכבוש את הנשים, באתר mako ‏, 5 באוקטובר 2015
  5. ^ הדר קנה וירדן סקופ, ההומואים כובשים את התרבות הפופולרית - אז למה הלסביות נשארות בחוץ?, באתר TheMarker ‏, 12 ביולי 2016
  6. ^ אילן ליאור, בעקבות מחאת הלהט"ב: משרד התיירות הקפיא קמפיין להבאת תיירים למצעד הגאווה, באתר הארץ, 18 באפריל 2016
  7. ^ מיכל רז-חיימוביץ',כלכלה ורודה: 63% מהקהילה הגאה יעדיפו פרסום ייעודי להם, באתר גלובס, 9 ביוני 2014
  8. ^ נסלי ברדה תנחה ועידה כלכלית ראשונה לקהילה ההומו-לסבית, באתר גלובס, 2 ביוני 2014
  9. ^ אמיר אלון, תלום יהב ויהודה שוחט, נגד אלימות, אפליה ועושק: 50 הגיבורים החברתיים של 2018, באתר ynet‏, 31 בדצמבר 2018
  10. ^ דינה חלוץ, מארגנות שביתת הנשים: "זו לא הצלחה אישית, אלא של כל הנשים", באתר Xnet‏, 4 בדצמבר 2018
  11. ^ איתי שיקמן, מכאן יצאה לדרך שביתת הנשים: דירת השותפות בת"א שהפכה לחמ"ל, באתר ynet‏, 3 בדצמבר 2018
  12. ^ אמיר אלון ואיתי בלומנטל, שביתת הנשים: ההסתדרות תומכת, ייתכנו דחיות בטיסות, באתר ynet‏, 2 בדצמבר 2018
  13. ^ "אנחנו דורשות מעשים": כ-20 אלף הפגינו בתל אביב במחאה על האלימות נגד נשים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2018
  14. ^ גיא פרחי, זהבה, מאחורייך: האם פעילי יוזמת אבוקדו יעמדו בראשות מרצ?, באתר Time Out תל אביב, 8 ביוני 2017
  15. ^ נחמה דואק, ארץ במקום מרצ, באתר ידיעות אחרונות, 8 ביוני 2017
  16. ^ אמרי קלמן וענת ניר הודיעו: מתכוונים לרוץ לראשות מרצ, באתר WDG ‏, 25 במאי 2017
  17. ^ ההודעה של ענת ניר על ההתמודדות בפריימריז של מרצ,עמוד הפייסבוק של ענת ניר, 30 בדצמבר 2018
  18. ^ רשימת מרצ לכנסת ה-21, מתוך אתר ועדת הבחירות המרכזית
  19. ^ רשימת מרצ לכנסת ה-22, מתוך אתר מרצ