עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון

סרט תיעודי ישראלי

עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2022, שיצר הבמאי והשחקן עמית איצקר. הסרט עוסק בחברת התקליטים פאסט מיוזיק ובמועדון ההופעות "הפטיפון" שהיה שייך לה.

עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון
בימוי עמית איצקר
תסריט עמית איצקר
עריכה עמית איצקר
צילום עמית איצקר, אלון שי ודניאל קוזניצקי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 ביוני 2022
משך הקרנה 115 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט נעשה באופן עצמאי לחלוטין במשך תקופה של 5 שנים החל מ-2017 ומומן על ידי קמפיין הדסטארט שהושק בשנת 2018.[1][2]

הסרט זכה לביקורות משבחות בתקשורת וברשתות החברתיות והוקרן בהצלחה במשך תקופה ארוכה ברחבי הארץ ובפסטיבלים בעולם. בסוף שנת 2022 נבחר לסרט השנה במצעד האלטרנטיבי של רדיו "הקצה" ובמקום השני בקטגוריית הדוקו בבחירת פורום מבקרי הקולנוע בישראל.

בשנת 2023 זכה הסרט בפרס הסרט העצמאי הטוב ביותר באורך מלא בפסטיבל Carpe Diem בברצלונה.

תיאור הסרט

עריכה

הסרט מתאר בעזרת ראיונות עם אמנים שונים שהיו קשורים לפאסט מיוזיק מה עבר עליו מהקמתו ב-1998 ועד סגירתו ב-2009. הסרט משלב צילומי הופעות ממועדון הפטיפון אותו הקימו בצמוד לאולפן ההקלטות של הלייבל. כמו כן הסרט מלווה להקות שונות שנגנו במועדון.

המרואיינים העיקריים הם מייסדי פאסט מיוזיק אמיר שור וג'נגו (עמיר רוסיאנו) שהיו הראשונים להוציא בו אלבומים. כמו כן נשותיהם נטעלי גבירץ ועינב רוסיאנו וכן עמי שלו שהצטרפו מאוחר יותר לניהול הלייבל.

הסרט מתאר כיצד ב-1998 אמיר וג'נגו הקימו את הלייבל לאחר שאמיר חיפש היכן להוציא את אלבומו וג'נגו רצה לצאת מאזור הנוחות של חברת תקליטים גדולה בה היה חתום. הם הקימו אולפן הקלטות ביפו אבל הגג בו קרס וכך בשנת 2000 כשחפשו מקום אחר לאולפן הגיעו לרחוב יצחק שדה 32 בתל אביב בצמוד לבית בושת. צמוד לחדר שבו רצו להקים את האולפן היה מחסן מזוהם ונאמר להם שיוכלו להשתמש בו. וכך בעזרת חברים הם שפצו בעצמם את המחסן והקימו במקומו את המועדון שנקרא הפטיפון.

עמית איצקר צילם שעות של הופעות מהמועדון אותם הוא מציג לצד ראיונות עם עשרות הלהקות והאמנים שהופיעו במועדון.

בשנת 2004 ג'נגו ועינב רוסיאנו עזבו את הלייבל והוא המשיך עד 2007. הפטיפון עבר לידיהם של דורון תמיר ודניאל זיידנשטדט מלהקת אכזבות' שעל מנת להחזיק אותו שילבו יותר הופעות פאנק ופחות הופעות אינדי.

הסרט נותן הצצה יותר מעמיקה ללהקות שהיו חתומות בלייבל ולסצינות המוזיקליות השונות שהיו במועדון ומדבר בין היתר על הקריירה המוזיקלית של מיכל קהן, תחילת סצנת הפאנק במועדון בזכות להקת האסטרוגליידס, היריבות בין פאנקייק ללהקת שייגעצ וההצלחה של להקת מונוטוניקס בחו"ל.

משתתפים

עריכה

הסרט מכיל עשרות מרואיינים, רובם אמנים ולהקות שהופיעו בפטיפון, וביניהם:

בוב נסטנוביץ' (פייבמנט), שרון קנטור, יובל מנדלסון, נטעלי גבירץ, אלישע בנאי, מאור כהן, ניתאי גבירץ, יהלי סובול, דן תורן, רמי פורטיס, דייוויד ברוזה, אסף שריג, שי נובלמן, יואב קוטנר, לאון פלדמן, אסף אמדורסקי, המיותרים, דנה קסלר, אביב מארק, ספי אפרתי, יהודה נוריאל, קוואמי, מיכאל רורברגר, ניר מטרסו, מיכל קהן, גל תורן, ישי ברגר, יוסלס איי די, ביר 7, רם אוריון, יובל הרינג, הפוסי של לוסי, קוקי אריאל, אנרגיה חולנית, שאול לוריא, אורי בראונר כנרות, תמר אפק, איתן רדושינסקי, סימה ברמי, אלי לס, האסטרוגליידס, ימי ויסלר ובן טברסקי. כמו כן בין היתר משולבים בסרט קטעי הופעות נדירים של אמנים מחו"ל שהופיעו במועדון הפטיפון כגון סילבר ג'וז, קלווין ג'ונסון, קימיה דוסון, סמוג ובוני "פרינס" בילי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה