פתיחת התפריט הראשי

עמית איצקר (נולד ב-19 בנובמבר 1979) הוא במאי, קומיקאי, תסריטאי ושחקן ישראלי. נודע בעיקר בזכות דמותו של "זיו" בסדרת הרשת "משיח" והעיבוד הטלוויזיוני שלה.

עמית איצקר
Amit kobi.jpg
לידה 19 בנובמבר 1979 (בן 40)
גבעתיים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
דמות ידועה זיו ("משיח")
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, שחקן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

איצקר נולד וגדל בגבעתיים. בשירותו הצבאי, שירת בבה"ד 7 של חיל התקשוב. בשנת 2003 החל ללמוד בבית הספר ללימודי קולנוע, "קמרה אובסקורה". את לימודיו מימן דרך עבודה במשך מספר שנים בספריית וידאו בגבעתיים[1][2]. אחרי שנתיים ב"קמרה אובסקורה", עבר ללמוד ב"מנשר לאמנות", שם למד בין השאר עם הבמאים הגר בן-אשר, מני יעיש ואסף קורמן. בין מוריו היו קרן ידעיה, יעל פרלוב, בועז ארד ויוסי סוכרי. באותה שנה ביים לראשונה סרט תעודה בשם "בבוקר אני אשנא את עצמי" על להקת הנויז "המיותרים" מהלייבל פאסט מיוזיק[3].

סרט הגמר שלו בשנת 2007, "The Safety in Rubber" יצר הדים בשל נושאו הפרובוקטיבי (קיום יחסי מין עם בובת מין). את הסרט כתב, ביים, צילם, ערך ושיחק בעצמו ולבדו[4]. שיר הסיום של הסרט היה "מחר כבר עבר" של צ'רלי מגירה. הסרט השתתף בפסטיבלים ברחבי העולם, בהם פסטיבל מינכן לסרטי סטודנטים ופסטיבל הפורנו של ברלין. בשנים שלאחר סיום לימודיו ביים מספר סרטים קצרים[5], שיתף פעולה עם אמנים, במאים, קומיקאים ומוזיקאים שונים, ואף הופיע בסרטים כמו "הנותנת" של הגר בן-אשר, "אני אשתה את דמעותיי" של תום שובל, "גיבורים" של יאיר אגמון, "הורדוס איילנד" של נלי גיא, "האישה שרצתה להרוג מישהו" של רוני קידר ועוד.

בין האמנים והיוצרים הרבים ששיתף איתם פעולה לאורך השנים: שרון קנטור, פאנקייק, הגירלס, הילה רוח, קוסטה קפלן, יובל מנדלסון, דודו פארוק, הפה והטלפיים, דקס וקומן, המפשעות, קייבמן, קסן, לא דובים, רועי צ'יקי ארד, אור אדרי, רייסקינדר, אנטיגונה רקס, המסך הלבן, אלקטרה, רגל סברס, קין והבל 90210, אפרת אברמוב ועוד. הנחה תוכניות של תוכנית המוזיקה האינטרנטית בלקוני TV וגם כתב בלוג בשם Chasing Amit שעסק בקולנוע עצמאי. במסגרת הבלוג ראיין בין היתר יוצרי קולנוע שונים מרחבי העולם כגון אריאל שולמן ("קאטפיש"), רוג'ר גרוסמן ("What We Do is Secret") וג'ייקוב ריינולדס ("גאמו").

בין היתר הוא גם חבר מערכת במגזין הקולנוע "מערבון" מבית "מעין".

איצקר מגדיר את סגנון חייו כ"סטרייט אדג'" והוא נמנע משימוש בטבק, אלכוהול, סמים וקפאין.[דרוש מקור]

משיחעריכה

בשנת 2013 פנה אליו אודי כגן, שלמד אף הוא בבית הספר מנשר לאמנות, והציע לו את התפקיד של הדמות "זיו" בסדרת רשת חדשה אותה פיתח עם דנה פוליג בשם "משיח". ב-4 באפריל עלה הפרק הראשון ב-YouTube, ותוך ימים ספורים זכה הפרק לעשרות אלפי צפיות והפך לתופעת רשת ויראלית. לאחר מכן, עלו פרקים נוספים של הסדרה, שזכו למאות אלפי צפיות[6], שהפכו את הסדרה לקאלט.

לאחר משיחעריכה

לאחר הצלחת הסדרה, הוצעו לאיצקר תפקידים בסדרות טלוויזיה ובסרטי קולנוע. בין השאר השתתף בסדרות "החדש של עומרי גורדון" (בתפקיד שועה), "להרוג את הסבתא" (בתפקיד דימה) ו"ג'ודה" (בתפקיד ד"ר גרינברג), "אוטונומיות" (בתפקיד מנהל המלון) ועוד. כמו כן כיכב בקליפ לקאבר של להקת "לא" לשיר "יש לי חברה" של טיפקס שהפך ללהיט ויראלי ובקליפ לשירם "נסתפק בפחות". טרילוגיית הקליפים של "לא" הושלמה עם הקליפ לשיר "סוף של סודה" שגם בו כיכב איצקר. איצקר גם צילם את הקליפ לשיר "אני עוגיות" של "לא". בשנת 2015 יצר והנחה בשיתוף עם יואב טל תוכנית אירוח אינטרנטית בשם "חתיכות: עמית איצקר ויואב טל גוזרים ומדביקים", אשר שודרה במשך שנתיים במסגרת "שידורי החללית" שהקימה רנן מוסינזון. בתוכנית אירחו קולנוענים, מוזיקאים, אמנים ומשוררים שפעלו בעיקר בשולי התרבות הישראלית אך גם יוצרים מחו"ל כגון הבמאים וויט סטילמן(אנ') ודייוויד גורדון גרין(אנ') והקומיקאי טום גרין(אנ').

בסוף שנת 2016 איצקר החל להצטלם עבור פיתוח טלוויזיוני של "משיח" עבור ערוץ קשת וסלקום טיוי. הסדרה עלתה לשידור ביוני 2018. עונה שנייה תשודר במהלך 2020.

נכון לשנת 2018 עובד בארכיון הקולנוע של סינמטק תל אביב[7] וכאיש תוכן בסינמטק ומצלם סרט תיעודי מוזיקלי בשם "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק ומועדון הפטיפון" שעוקב אחר הלייבל פאסט מיוזיק ומועדון הפטיפון הצמוד לו שהקימו אמיר שור וג'נגו בסוף שנות ה-90. באותה שנה גם זכה לשבחים על תפקידו בסרט הקומי "הורדוס איילנד" בבימויו של נלי גיא. בסוף 2018 איצקר קיבל תפקיד אורח בסדרה הקצרה אוטונומיות של יהונתן אינדורסקי. ב-2019 שיחק בסרט "קצפת ודובדבנים" של הבמאי גור בנטביץ' ובשני קליפים של דודו פארוק.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארז ארליכמן, כצנלסון 61: הסרטים של עמית, באתר ynet, 19 במאי 2004
  2. ^ דרור ניר קסטל, עמית איצקר – ראיון ר-ציני, באתר "ילדי הקומדיה", ‏28 בספטמבר 2015
  3. ^ דנה קסלר‏, בסיסטית מחפשת להקה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בדצמבר 2006
  4. ^ שרון קנטור‏, עושים מניכור, באתר וואלה! NEWS‏, 7 באוקטובר 2007
  5. ^ אמיר בוגן, בתול בן 30 על פי עמית איצקר, באתר ynet, 8 בנובמבר 2012
  6. ^ ויטה קיירס, משיח חדש: משיח בא לאינטרנט, באתר ynet, 9 באפריל 2013
  7. ^ אבנר שביט‏, אחד מי יודע: ניסינו להתקיל את אלוף הטריוויה הקולנועית בקושיות מכשילות במיוחד, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באפריל 2017