ויקיפדיה

יובל מנדלסון

מוזיקאי, שחקן, תסריטאי ובמאי ישראלי

יובל מנדלסון (נולד ב-25 באוקטובר 1982) הוא מוזיקאי, שחקן, תסריטאי, מורה ובמאי ישראלי. סולן להקת "יובל מנדלסון והמסע לפולין". מוכר בעיקר כסולן להקת הרוק "שייגעצ", בה שר, כתב, הלחין וניגן בגיטרה.

יובל מנדלסון
יובל מנדלסון, 2001
יובל מנדלסון, 2001
לידה 25 באוקטובר 1982 (בן 41) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1996
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מנדלסון גדל ברמת גן ולמד בתיכון בליך. ב-1996 הקים את להקת "טיטי מחפשת בית", שהתפרקה ביוני 1999.

בספטמבר 1999 קמה להקת "שייגעצ", שחבריה היו אז מנדלסון, דנה רגב (המכונה "דנה קראש") - תופים, אבי מרקוביץ' - בס ושיקו פלדמן - גיטרה. לאחר הקלטת האלבום הראשון "ניו יורק-רפיח" עזבה רגב את הלהקה, ואת מקומה תפס אסף רייז. הלהקה הוציאה שלושה אלבומים נוספים: "משקאות חריפים" (2004)[1], "להפסיק לאכול עוגות" (2006)[2] ו"איזה יופי" (2008), עד שהפסיקה את פעילותה בשנת 2011. כמו כן היה מנדלסון חבר בלהקת "The Blueberries", שם ניגן בס, עם רועי בן ארצי ואבי מרקוביץ'. בנוסף, הפיק מוזיקלית את "חומרים רטובים", האלבום הראשון של להקת "ביט 69".

בשנת 2006 גילם את דמותו של שי בסרט "מישהו לרוץ איתו", המבוסס על ספרו של דויד גרוסמן[3]. בשנת 2008 סיים לימודי תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה. באותה שנה החל להשתתף בפאנל תוכנית הלילה "טינופת" בערוץ הוט 3, ששודרה במשך שתי עונות. בשנת 2009 השתתף בסדרה "גירושים נפלאים" ב-yes.

בשנים 2010–2011 ביים לצד נדב הולנדר, כתב וכן שיחק בקומדיית האימים "חתולים על סירת פדלים", שיצאה לאקרנים במרץ 2012[4]. לאחר מכן ביים קליפים ליזהר אשדות, "קרח תשע", "מוניקה סקס" ולעצמו.

החל משנת 2009 הופיע מנדלסון עם להקתו "הלובסטרים"[5], ובפברואר 2013 יצא אלבומם הראשון, "הצורה הגאומטרית", בחברת היי פידליטי[6].

בשנת 2014 הקים את להקת "לואי מרשל", יחד עם דן תורן, יובל שפריר, עופר קורן ורועי הדס. אלבומם הראשון, "כל הסימנים מראים", יצא בדצמבר באותה שנה. כל שירי האלבום נכתבו על ידי מנדלסון ותורן במשותף והופקו על ידי שפריר. הלהקה גייסה את הכסף להפקת האלבום במימון ההמונים, באתר הדסטארט. באותה שנה, הגיש את "דאבל טייק", מגזין הקולנוע של אתר וואלה!, לצד ריקי בליך[7].

ב-2015 השתתף בסדרה "החדש של עומרי גורדון". באותה שנה החל ללמד אזרחות וקולנוע בתיכון בליך ברמת גן[8].

בשנת 2016 עלתה לאוויר בערוץ הילדים הסדרה "גרעינים" אותה יצר יחד עם דנה פרידר ויונתן בר-אילן. באותה שנה החל להגיש פינה קבועה בתוכנית "היום בלילה עם גורי אלפי" בשידורי קשת, ובה ביצע שירים שכתב לבתו בלה. השירים יצאו גם באלבום שיצא בהמשך אותה שנה, "יובל המנוול - שירים לבלה"[9]. בשנת 2018 עלתה בהוט הסדרה "אוטונומיות" בה שיחק.

החל משנת 2017 מופיע ומקליט עם להקת "יובל מנדלסון והמסע לפולין". בספטמבר 2019 יצא לאור אלבומם הראשון והושק במועדון הבארבי. בהופעה התארחו חברי להקת "שייגעצ", שניגנו יחדיו לראשונה מזה שמונה שנים. בין חברי ההרכב המוזיקאית אור אדרי. בשנת 2019 השתתף עמם בפסטיבל דרך הנדיב שהתקיים בפרדס חנה, לצד ירונה כספי, זאב טנא, סטלה גוט, דן תורן ואחרים[10]. בנובמבר 2019, חברי הלהקה נעצרו במהלך הופעה בשדרות, בעקבות תלונות על רעש[11].

בינואר 2020 התאחדה להקת שייגעצ להופעה מלאה במועדון ההאנגר בת"א אל מול קהל של אלפים. בהמשך אותה שנה, החל מנדלסון להקליט את האלבום "יובל המנוול 2: אזרחות טובה". האלבום נועד, לדבריו, להכין את תלמידיו לבגרות באזרחות. כמו כן מפרסם מנדלסון מעת לעת מאמרי דעה בעיתון "הארץ".

החל מ-2020 משתתף מנדלסון בסדרה פלמ"ח בערוץ TeenNick בתפקיד מנחם בגין.

ביוני 2020 יצא אלבום הילדים "מגש הקצב" של המוזיקאי והקולנען הישראלי נדב הולנדר, פרויקט מוזיקלי המבוסס על טקסטים של המשורר נתן אלתרמן בהשתתפותו של מנדלסון יחד עם ענת מושקובסקי ורוני וגנר.

בשנת 2021 השתתף באלבום האוסף "הוצאו מהקשרם", אלבום המוקדש לשיריו של יענקל'ה רוטבליט. במסגרתו ביצע את השיר "על מות האימפריה"[12].

בשנת 2022 הופיע בעונה השנייה של מקיף מילאנו בתור אפי.

בשנת 2022 השתתף בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.

חיים אישיים עריכה

מנדלסון מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשניים[13]. את אשתו הכיר בעבודה על סט הסרט שביים חתולים על סירת פדלים. עובד כמורה לאזרחות בבית ספר בליך ברמת גן[14].

דיסקוגרפיה עריכה

עם שייגעצ עריכה

אלבומי סולו עריכה

עם The Blueberries עריכה

עם לואי מרשל עריכה

עם נדב הולנדר עריכה

פילמוגרפיה עריכה

טלוויזיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גידי אביבי, הילדים של מוניקה, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
  2. ^ אסף כהן, עכבר העיר, הטוב, הרע והמכוער, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2006
  3. ^ אדם אבולעפיה, ‏אין מה לרוץ, באתר גלובס, 18 ביולי 2006
  4. ^ אורי קליין, "חתולים על סירת פדלים": אימה מחושבת מדי, באתר הארץ, 9 באפריל 2012
  5. ^ נויה כוכבי, יובל מנדלסון: הילד הרע הוא קלישאה, באתר הארץ, 22 במאי 2009
  6. ^ ביקורת:*   בן שלו, הלב הגדול של יובל מנדלסון, באתר הארץ, 6 במרץ 2013
  7. ^ גלית עדות, ‏כשסולן "שייגעצ" ודן תורן נפגשו: הכירו את "לואי מרשל", באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2015
  8. ^ יובל מנדלסון, המורה לאזרחות מבין ומיישם, באתר הארץ, 27 בינואר 2020
  9. ^ תימורה לסינגר, ‏מאז תהילת "הכבש ה-16" לא נצפה גל כזה של אלבומי ילדים. כמותי ואיכותי גם יחד. הנה כמה מומלצים, באתר גלובס, 13 באפריל 2017
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         עכבר העיר, פסטיבל דרך הנדיב 2019, באתר הארץ
  11. ^   איה חיות ואלמוג בן זכרי, חברים בלהקת "יובל מנדלסון והמסע לפולין" נעצרו במהלך הופעה בשדרות, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2019
  12. ^ יעקב בר-און, ‏רוטבליט אלטרנטיבי: האלבום שמצדיע לקלאסיקון והמורד של המוזיקה העברית, באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2021
  13. ^ דפנה ארד, משיר גוטליב עד איתי שגב: 5 מפורסמים שהפכו למורים, באתר Xnet‏, 19 באוגוסט 2018
  14. ^   שני נחשוני, המורה השתייגעצ, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בפברואר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יובל_מנדלסון&oldid=38479895"