ערב רב

קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים

עֵרֶב רַב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר. לדוגמה, על פי שמות רבה הגורמים המרכזיים לחטא העגל היו הערב רב, וההוכחה לכך היא בדברי החוטאים, שאמרו: "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", ולא "אלה אלהינו ישראל".[1] בקבלה ישנו עיסוק נרחב בערב רב, כאב טיפוס לסוגים של חטאים ופגמים רוחניים שמתגלים בעם ישראל לדורותיו, ובפרט בחטאים של בגידה בעם ישראל.[2]

בתנ"ך

עריכה

המונח "ערב רב" מופיע בסיפור יציאת מצרים ספר שמות: ”וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם” (פרק י"ב, פסוק ל"ח). על פי פירוש רש"י, הכוונה ל"תערובות אומות של גרים". מלבד האזכור היחיד ביציאת מצרים בתורה הביטוי "ערב רב" לא מופיע כלל בנביאים וכתובים.

אטימולוגיה

עריכה

על פי פירוש הדעת מקרא, ישנן שתי צורות להסביר את הביטוי "ערב רב".

  1. 'ערב' מלשון תערובת, ו'רב' מלשון הרבה.
  2. 'ערב רב' מלשון "עירברבין", שהוא התרגום בתרגום אונקלוס למילה "אספסוף" (ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ד').

בדברי חז"ל

עריכה

על הפסוקים (שמות, ל"ב, ז'י"ב): "וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים... ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול", מפרש רש"י - שחת העם לא נאמר, אלא "עמך", (הם) ערב רב שקיבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת (התייעצת) בי, ואמרת: טוב שידבקו גרים בשכינה, והם שיחתו והשחיתו.

בגמרא מצוי רק מקום אחד בו מופיע הביטוי "ערב רב", והוא במס' ביצה דף לב: "הני מערב רב קא אתו, (אלה מערב רב הגיעו) דכתיב (דברים יג) ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו."

במכילתא מובא: "וגם ערב רב: מאה ועשרים ריבוא דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: מאתים וארבעים ריבוא, ר' נתן אומר: מאתים וששים ריבוא וצאן ובקר" (פרשת בא מסכת דפסחא פרשה יד). "וגם ערב רב עלה אתם": מאה ועשרים ריבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים ריבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים ריבוא" (שמות, פרק י"ב סימן ר"ט).

בהמשך לדברים אלו פירוש ה"כלי יקר": (במדבר כ"ב, ב'): "ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, כי מפני הערב רב היו יראים מחמת רבויים".

בזוהר

עריכה

בספר הזוהר וכן בתיקוני הזוהר נפוץ השימוש בביטוי ערב רב. בזוהר על פרשת שמות, קצא', מובא כי הערב רב היה חלק מן העם המצרי, בעלי אותה שפה, אשר כללו בתוכם את כל חרטומי מצרים. לאחר שחרטומי מצרים ראו את נפלאות ה', בקשו ממשה רבנו להצטרף לעם ישראל. הקב"ה הציע למשה שלא לגייר את הערב רב[3], אך משה ביקש מה' שיקבלם. טעמו של משה היה משום שהסיבה לרצונם להתגייר היא משום שראו את גבורת ה', לפיכך סבר משה כי כשיראו הערב רב את גבורות ה' בכל יום, ידעו כי אין אל מבלעדי ה'. לכן גייר משה את הערב רב ולקחם תחת חסותו.

ע"פ הזוהר ישנם חמישה סוגים שונים של ערב רב: 1. נפילים, 2. גיבורים, 3. ענקים, 4. רפאים, 5. עמלקים[4]. הגר"א הסביר את מהותם של חמשת הסוגים האלה בקצרה:

”חמשה מיני ערב רב יש בישראל. א. בעלי מחלוקת ולשון הרע. ב. בעלי תאוה. ג. הצבועים שאין תוכם כברם. ד. הרודפים אחר הכבוד לעשות להם שם, ה. הרודפים אחר הממון. ובעלי מחלוקת הם גרועים מכלם והם נקראים עמלקים. ואין בן דוד בא עד שיכלו מן העולם” (אבן שלמה, פרק יא, אות ח)

בעת החדשה

עריכה

הגר"א בביאורו לתיקוני זוהר חדש כתב שנשמות הערב רב הם העשירים הגאוותנים שבעם, הרודפים אחרי התאוות ומזלזלים בתלמידי חכמים, והם ראשי ישראל בגלות[5]. בעקבות כך, במאה ה-19 שימש הביטוי לציון יהודים אשר מתדמים לגויים ונוהגים כמעשיהם[6]. לאחר הקמת מדינת ישראל, הביטוי הפך לכינוי גנאי לחלק ממפלגות השמאל, בפי המתנגדים להן.

כמטבע לשון, המונח "ערב רב" משמש לציון תערובת גם מחוץ להקשר היהודי, בעיקר תערובת של אנשים מעמים שונים[7].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמות רבה, פרשה מ"ב, פסקה ו'
  2. ^ ראו זהר חלק א דף כה,א - כה, ב.
  3. ^ (וכן מובא במדרש רבא, ספר שמות, פרשה מב, ובמדרש תנחומא, כי תשא, סימן כ"א, סימן ל')
  4. ^ ראו זהר חלק א דף כה,א - כה, ב.
  5. ^ ראו ציטוטים באתר dani18.com
  6. ^ ראו למשל: בחוץ לארצנו, המליץ, 22 בדצמבר 1884
  7. ^ ראו למשל: השקפה כללית על מצב אחינו בבולגריא, הצפירה, 30 באוגוסט 1887