מכילתא דרבי ישמעאל

מדרש הלכה
(הופנה מהדף מכילתא)

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

שם המדרשעריכה

מכילתא פירושה בארמית כלי מדידה. ישנם כמה הסברים מדוע המדרש נקרא על שם כלי המדידה. לדעת צונץ הוא נקרא כך כיוון שהוא מכיל הרבה הלכות ודרשות.[1] הרב יצחק אליהו לנדא מציע שהמדרש נקרא כך על שם המשפט "העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו",[2] ולכן למדרש, שכולל פירושים על המקרא, קוראים מידה.[3] המכילתא נקראת "דרבי ישמעאל" כיוון שהחכם הראשון המוזכר בה[א] הוא רבי ישמעאל.[ב][5]

באחת מתשובות הגאונים המדרש מכונה גם מכילתא דארץ ישראל. על פי רד"צ הופמן היא נקראת כך כדי להבדיל בינה לבין המכילתא דרשב"י, שהייתה נפוצה בבבל.[6]

מבנה המדרשעריכה

ככל מדרשי ההלכה, המדרש מתמקד בנושאי ההלכה שבספר שמות, וכך הוא מתחיל בפרשה ההלכתית הראשונה בספר שמות, פרשת "החדש הזה לכם" שעוסקת בדיני קרבן הפסח, וכן דורש בצורה עקבית את פסוקי הקטעים ההלכתיים שבספר. עם זאת, במדרש יש קטעים אגדתיים נרחבים (כמחצית), אולם הוא לא רואה עצמו מחויב לדרוש את כל הפסוקים בתורה שתוכנם אינו הלכתי.[ג] לדעת יעקב נחום אפשטיין, הפרשיות הלא הלכתיות שנכנסו למכילתא נכנסו כיוון שהן "עניינות חשובים, פרשיות שהיו נקראות בציבור"[7]
המכילתא מחולקת לתשע "מסכתות":

  1. מסכתא דפסחא - שמות, י"ב, א' עד י"ג, ט"ז עוסקת בעיקר בענייני יציאת מצרים וקרבן פסח.
  2. מסכתא דויהי בשלח - שמות, י"ג, י"ז עד י"ד, ל"א עוסקת בקריעת ים סוף.
  3. מסכתא דשירתא - שמות, ט"ו, א' עד ט"ו, כ"א עוסקת בשירת הים.
  4. מסכתא דויסע - שמות, ט"ו, כ"ב עד י"ז, ז' עוסקת במסע בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, ובירידת המן.
  5. מסכתא דעמלק - שמות, י"ז, ח' עד י"ח, כ"ז עוסקת במלחמת עמלק ובעצת יתרו.
  6. מסכתא דבחודש - שמות, י"ט, א' עד כ', כ"ב עוסקת במעמד הר סיני.
  7. מסכתא דנזיקין - שמות, כ"א, א' עד כ"ב, כ"ג עוסקת בדיני הנזיקין שבפרשת משפטים.
  8. מסכתא דכספא - שמות, כ"ב, כ"ד עד כ"ג, י"ט - עוסקת בדינים הנוספים שבחצי השני של פרשת משפטים.
  9. מסכתא דשבתא - שמות, ל"א, י"ב-י"ז ובנוסף ל"ה, א'-ג' פרשיות השבת מתוך פרשות כי תשא וויקהל.

גלגולי המכילתאעריכה

במחקרים שנעשו על קטעי גניזה גילו שיש שני ענפים: ענף מערבי ארצישראלי - הוא הנמצא בדפוסים ומקורותיו נמצאו בגניזת קהיר, וענף מזרחי בבלי שקטעים ממנו נתגלו במאוחר בגניזת קהיר.[8]

פרופסור מנחם כהנא גילה במחקרו שארבעה קטעי הגניזה שמהם הכין יעקב בצלאל לויטרבך את המהדורה השנייה של מהדורת הורוויץ, ועוד שלושה קטעים שפורסמו בידי חוקרים בני זמננו[9], כולם חלקים מאותו העותק, המשמר הרבה מאוד מידע חשוב ואמין. בין היתר עותק זה מכיל את החלוקה הקדומה לתשע מסכתות בעלות נושא, וחלוקת משנה לפרשות ובתוכן הלכות. בעותק זה השתמרה הלשון הקדומה, על מינוחו ותחבירו, שכמוהו נמצאו ב"עדי הנוסח הטובים" של כתבים אחרים מתקופת אחר החורבן. בעותק הושלמו חסרונות רבים של קטעים שהושחתו משיני הזמן או שאבדו, וכן נמצאו נוסחים מדויקים שנשתבשו עם השנים ועם ההעתקות מפאת אי הבנה.[10]

השוואות נוסחיםעריכה

  • ספר אות אמת שינויי נוסחאות לכתבי יד המכילתא, פראג שנת ה'שפ"ד
  • אתר בר-אילן לעדי נוסח של ספרות התנאים הכולל מלל של כתבי היד מן הגניזה, כתב יד אוקספורד, מינכן, וטיקן (ותיקן), רומי-קזנטרנזה, ודפוס ראשון.
  • באתר כתיב של הספרייה הלאומית ניתן לראות את צילומי כל כתבי היד של המכילתא

מהדורות דפוסעריכה

מפרשי המכילתאעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  •   ביבליוגרפיה של המכילתא דרבי ישמעאל, באתר ויקיטקסט
  • מהדורות מכילתא דרבי ישמעאל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא

    כתבי יד

    כתב יד אוקספורד של המכילתא

    חומר עזר

    ענת רייזל, מכילתא דרבי ישמעאל, באתר "מחלקי המים". תקציר מתוך הספר מבוא למדרשים(הקישור אינו פעיל), אלון שבות, תשע"א.

    ביאוריםעריכה

    1. ^ וליתר דיוק: בתוכנה, היינו במדרש הראשון על הפסוקים, שמגיע אחרי הפתיחתא.
    2. ^ "(ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב') "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר: מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!.[4]"
    3. ^ כך למשל המכילתא מדלגת מסוף פרשת משפטים אל פרשת ויקהל, מבלי לדרוש את פרשיית חטא העגל.

    הערות שולייםעריכה

    1. ^ מתוך דבריו בספר "הדרשות בישראל", מצוטטים אצל מאיר איש שלום, ‏מכילתא עם פירוש מאיר עין, מבוא, פרק ה, עמוד XXXI, באתר HebrewBooks.
    2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א'
    3. ^ יצחק אליהו לנדא, ‏מכילתא עם פירוש "ברורי המדות" ו"מצוי המדות", הקדמה לספר, עמוד שני, טור ימני ד"ה עתה נרדפה, באתר HebrewBooks
    4. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מסכתא דפסחא פרשה א (פרשה ב בכתבי היד)
    5. ^ יעקב נחום אפשטיין, ‏מבואות לספרות התנאים, עמוד 550, באתר HebrewBooks
    6. ^ רד"צ הופמן, מסילות לתורת התנאים, עמודים 37–38
    7. ^ יעקב נחום אפשטיין, ‏מבואות לספרות התנאים, עמוד 549, באתר HebrewBooks
    8. ^ ליאורה עמ' 30 והערה 7
    9. ^ ליאורה עמוד 29 על מהדורת לאוטרבך, ועמוד 30 הערה 6 על שלושת קטעי הגניזה החדשים: יחזקאל קוטשר תשכ"ח, , שרגא אברמסון תשל"ב, דניאל בויארין תשמ"ו
    10. ^ על מחקר מנחם כהנא ראו ליאורה עמוד 30 הערה 8
    11. ^ מהדורת המכילתא של לויטרבך (כרטסת הספריה הלאומית)
    12. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏המטרה: החזרת המכילתא למרכז בית המדרש, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020


      ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.