פאולוס אורוסיוס
פאולוס אורוסיוס (בלטינית: Paulus Orosius, בערך 375 - אחרי 418) היה כומר והיסטוריון היספני, תאולוג ותלמיד של אוגוסטינוס הקדוש.
![]() | |
פאולוס אורוסיוס, כפי שצויר במיניאטורה ב"קודקס של אפרוס הקדוש" במאה ה-11 | |
לידה |
385? בראגה, פורטוגל ![]() |
---|---|
פטירה |
418? ![]() |
מדינה |
רומא העתיקה ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 418 ![]() |
השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית ![]() |
![]() ![]() |
חייועריכה
ייתכן כי נולד בברקארה אוגוסטה, הידועה בימינו כעיר בראגה בצפון פורטוגל, בזמנו בפרובינקיה "גאלקיה". זמן הלידה המדויק שלו אינו ידוע. מסעותיו להיפו רגיוס, בה נפגש עם אוגוסטינוס, ולאלכסנדריה, בה התוודע להירונימוס, הטביעו חתמם על חייו ודרכו האינטלקטואלית.
אורוסיוס לא רק שדן עם אוגוסטינוס בסוגיות תאולוגיות, אלא השתתף בכתיבת ספרו "עיר האלוהים". בשנת 415 יצא למסע לירושלים על מנת לפגוש שם מלומדים נוצרים אחרים. באותה הזדמנות לקח חלק בוועידה שהתכנסה בירושלים והופקדה עליו האחריות על הובלת שרידיו של סטפן הקדוש. גם זמן מותו אינו ודאי, אולם נראה כי נפטר אחרי שנת 418, כשסיים את חיבור אחד מספריו ולפני שנת 423.
אורוסיוס כתב בסך הכל שלשה ספרים, כשהחשוב בהם היה "שבעת ספרי ההיסטוריה נגד הפגנים" (Historiarum Adversum Paganos Libri VII), הנחשב לספר בעל השפעה רבה ביותר על ההיסטוריוגרפיה בתקופה שבין ימי הקדם ובין ימי הביניים, וגם כן לחשוב בספרים שנכתבו בהיספניה. הספר הוא סיפור היסטורי שהתמקד בעמים הפגניים מקדמת דנא ועד לתקופתו. ההיסטוריה נגד הפגנים הייתה אחד ממקורות המידע העיקריים בנוגע לימי הקדם וששימשו מאוחר יותר את מלומדי הרנסאנס. שיטתו השפיעה על היסטוריונים רבים שקמו אחריו. החיבור הוא קיצור ההיסטוריה העולמית, והוא נסמך על חיבוריהם של היסטוריונים רומים, כמו טיטוס ליוויוס, טקיטוס וסווטוניוס. הוא נכתב בעידודו של אוגוסטינוס, להשלמת ספרו "על עיר האלוהים". זהו חיבור אפולוגטי, שמנסה להוכיח שהאנושות סבלה הרבה יותר לפני לידת הנצרות.[1]
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 5, עמ' 247, הערה 47.