פלטין

(הופנה מהדף פאלאטין)

פלטין או רוזן פלטיןלטינית: Comes palatinus, בגרמנית: Pfalzgraf) היה בימי הביניים תואר או תפקיד של אציל מן הבכירים ביותר. המושג נולד ברומא העתיקה, שבה palatinus או comes palatinus היה האחראי על ארמון הקיסר. המשמר הקיסרי, שבשנת 312 החליף את המשמר הפרטוריאני בימי קונסטנטינוס הגדול, קיבל את השם "סכולה פלטינה". כמו כן פלטיניות היו באותה תקופה יחידות מובחרות של חיל רגלים ופרשים בפיקוד הקיסר. מקור השם "פאלאטינוס" או "פאלאטינה" הוא בגבעת הפאלאטיום ברומא שעליה עמד ארמון הקיסר הראשון, אוגוסטוס (Palatium פאלאטיום) ואחר כך של קיסרים רומיים נוספים.[1]

בימי הביניים המוקדמים, נשמרה המשמעות של האחראי על הארמון, comes palati, אבל לא רק בחצר הקיסרים אלא גם בחצרות של מלכים. המילה comes הובנה בעת הזאת כ"רוזן של הארמון" או "רוזן פלטין". במהלך ההיסטוריה אזור שבשליטת רוזן הפלטין נקרא "פלטינאט", בעברית – פלטינות או רוזנות פלטינית.

בתקופות שונות ובאזורים שונים קיבל התואר משמעויות שונות:

  1. בממלכת הפרנקים תחת שלטון השושלת המרובינגית והשושלת הקרולינגית – כך נקרא הפקיד המלכותי הבכיר שעמד בראש בית הדין המלכותי בהיעדר השליט. גם בהמשך נציגים של המלכים והקיסרים בבתי המשפט של האזורים שנקראו "פלטינויות" כונו רוזנים פלטינים (comites palatini).
  2. תחת השלטון הקרולינגי בממלכה הפרנקית המזרחית ובימי האימפריה הרומית הקדושה הרוזן הפלטין (ה-Pfalzgraf) ייצג בדוכסויות את האינטרסים של המלך או הקיסר. הם היו שופטים קיסריים ואחראים על האחוזות וההכנסות של הקיסר במקום. הקיסר קרל הרביעי הסמיך גם בחצר הקיסר "רוזנים פלטינים" בעלי תפקיד מנהלי ושיפוטי.
  3. מאוחר יותר, עד לפירוק האימפריה הרומית הקדושה בעלת הלאום הגרמני, בשנת 1806, כך נקראו הנסיכים מבית ויטלסבאך ששלטו באזור הנקרא "פלטינאטום" של הריין – בגרמנית – פפאלץ או קורפפאלץ.
  4. בשטח צרפת של היום רוזנים פלטינים בעלי עוצמה שלטו בבורגונדיה באזור שהפך לידוע כ"פראנש-קונטה".
  5. במאה ה-19 התואר היה מוענק לשם הוקרה – למשל על ידי האפיפיור.
  6. גם באנגליה, בוויילס ובאירלנד אחרי הפלישה הנורמנית הופיעו אזורים שנקראו "פלטינויות" שנהנו מאוטונומיה ושבראשותם עמדו רוזנים פלטינים או דוכסים פלטינים. ידועות יותר היו הפלטינויות של דרהאם, צ'סטר ולנקסטר (county palatines). מנהיגי הפלטינויות נקראו בחלק מהמקרים earl palatines כלומר "רוזנים פלטינים". אזורים כאלה קמו גם במושבות הבריטיות בצפון אמריקה.
  7. בהונגריה – פלטין הממלכה, הנקרא בהונגרית "נאדור" (nádor) או "נאדור-אישפאן (nádorispán) היה התואר הגבוה ביותר בקרב אצילים החצר ההונגרית החל מן המאה ה-11 ועד לשנת 1848. הפלטין היה בהונגריה מעין משנה למלך.
  8. בדספוטות סרביה בימי הביניים – התואר של הפלטין, הגבוה שבין אצילי החצר, נקרא "וליקי צ'לניק" (צ'לניק גדול). הצ'לניקים היו בעלי אחוזות גדולות, שלטו בחבלי ארץ שלמים וזכו בפריבילגיות גדולות. מפורסם היה למשל הצ'לניק הגדול ראדיץ' (1413–1441).
  9. בפולין התפקיד הרם ביותר אחרי המלך היה זה של פלטין. מאוחר יותר קמו פלטינים כראשי ממשל גם חצרותיהם של הנסיכים והם היו מנהלים בפועל את הנסיכויות והדוכסויות. אחרי האיחוד מחדש החלקי של הממלכה הפולנית בראש האזורים שנקראו נסיכות או מאוחר יותר, פלטינות (palatinatus). התפקיד "פלטין" התמזג עם זה של "וויבודה" (ראש הצבא – Dux exercitum, Herzog). הבנים של הפלטין נקראו פלטינידה או וויבוג'יץ Wojewodzic. תפקיד הפלטינים לא עבר בדרך כלל בירושה והובטח על ידי המלך לכל החיים. עד לתחילת המאה ה-20 למשפחות הפלטינים לשעבר היה המעמד הגבוה ביותר בקרב האריסטורטים הפולנים.
  10. הכנסייה הרומית-קתולית ידעה עד למאה ה-11 "שופטים פלטינים" (judices palatini) שהיו השופטים והפקידים הבכירים במנהל האפיפיורי. מאוחר יותר קרדינלים אחדים שפעלו בארמון האפיפיור נקראו קרדינלים פלטינים, ובני הכמורה ששירתו בארמון האפיפיור כונו "כמרים פלטינים" (praelati palatini).

מקור המילה ונגזרותיה

עריכה
 
גבעת הפלטין, מראה מן הפורום הרומאי

מקור המילה פלטין הוא במילה "פאלאטיום" – "ארמון" בלטינית, שבעצמה נגזרה משם הגבעה הפאלאטינית ברומא (Mons Palatinus, Collis Palatium). על גבעה זו נבנה ארמון הקיסר הרומי הראשון אוגוסטוס והמקדש של אפולו. שם הגבעה היה שם קדום, יש משערים כי היה ממקור יווני או אטרוסקי. אחרי השרפה הגדולה של רומא בשנת 64, כלל הקיסר נירון את כל הגבעה לתוך מתחם הארמונות שבנה – "בית הזהב" (Domus aureus) וארמונות אלה שימשו את כל הקיסרים עד מותו של הקיסר אלכסנדר סברוס ב-235.

רומא העתיקה וביזנטיון

עריכה

בהתחלה משמעות המילה "פלטיני" הייתה "קשור לארמון" הקיסר. באימפריה הרומית המאוחרת, בתקופת הדומינט, ערך הקיסר דיוקלטיאנוס (284–305), בסביבות שנת 290, שינויים בצבא, שבמסגרתם הקים גדודים מובחרים שנקראו "לגיונות פלטינים" כמו לגיון הלנקיארים והמשמרות האישיים – היוביאנים וההקרוליאנים שגויסו מקרב הפרטוריאנים.[2]

בשנת 312 ביצע קונסטנטינוס הגדול (306–337) רפורמה רחבה של הצבא הרומאי. הוא פיזר את המשמר הפרטוריאני והחליף אותו במשמר שנקרא "סכולה פלטינה" (scholae palatinae – "יחידות של הארמון") שהיה משמר אישי של הקיסר. בעקבות רפורמה זו, נקראו באימפריה הרומית המאוחרת בשם ״פלטינים״ גם החיילים שביחידות צבאיות שהשתייכו לארמייה הניידת המרכזית שבפיקוד הקיסר, בפועל בפיקוד המגיסטר מיליטום. הארמייה הניידת הקרויה "קומיטאטוס" (comitatus) הייתה מחולקת לתת יחידות, לפי דירוג היררכי. הראשונות לפי ההייררכיה היו יחידות "פלטיניות" (של הארמון או praesentalis) שהיוו יחידות מובחרות בפיקוד הקיסר, המיוצג על ידי ה"מגיסטר מיליטום פרזנטליס" magister militum praesentalis. יחידות אלה כללו:

  • לגיונות פלטינים (legiones palatinae) – גדודים של חיל רגלים כבד, עמם נמנו היוביאנים, ההרקולאנים, הלנקיארים, ועוד לגיונות חדשים שהוקמו באמצע המאה הרביעית, כמו פנוניקה ומסיאקה, שהוצבו באקוויליה.[2]
  • אוקסיליה פלטינה (auxilia palatina) – יחידות חיל רגלים קל יחידות חיל רגלים קל – אלו היו יחידות שגויסו לראשונה על ידי הקיסר מקסימיאנוס (285–310) מקרב בני השבטים במערב לריין והפכו במאה ה-4 למחצית הארמייה הניידת.[2]
  • וקסילטיונס פלטינה (vexillationes palatinae) – יחידות פרשי הארמייה הניידת המרכזית – שהוקמו באמצע המאה הרביעית.[2]

המילה "קומס" ציינה תחילה תפקידים בארמון הקיסר, אחר כך תפקידים מנהליים ושל פיקוד צבאי. ה-comes palatinus היה תפקיד האחראי על אחזקת הארמון – כמו התפקידים המאוחרים יותר של majordom‏, chamberlain‏, maire du palais באימפריה הביזנטית (kouropalates)[3] או בעל תפקיד שהתבצע בתחומי הארמון. באימפריה הביזנטית "פלטינים" היו נקראים האחראים על הכספים ועל אחוזות של הקיסר.[דרוש מקור][4]

בימי הביניים

עריכה

רוזן פלטין היה תואר כבוד לאצילים ששירתו בנאמנות את השליט. לפעמים ציין תואר זה את תפקיד האחראי על הארמון.

למילה זאת מיוחסת גם המילה "פלדין" (Paladin) שהייתה בשימוש לגבי תריסר אבירי הקודש הנאמנים של קרל הגדול. בשטח צרפת – נודעו גם שליטים מקומיים כפלטינים. שליט הפלטינות של שמפאן שהתקיימה עד לסיפוחה לכתר צרפת. הכרוניקן פרואסאר מספר על הפלטינות של בארן.[5]

בגרמניה בימי האימפריה הרומית הקדושה מינה הקיסר אוטו הראשון במספר פרובינציות (דוכסויות תורשתיות) בוואריה, קרינתיה, לורן, סקסוניה ושוואביה, שופטים נאמנים שנקראו Pfalzgraf – גרסה גרמנית של המילה "רוזן פלטין". הוטל עליהם לעמוד בראש מערכת המשפט של האזורים, לתקן עיוותי דין מקומיים ולשמש מעין ראשי ממשלה מקומית. משום כך אזורים אלה שנוהלו על ידי הפלטינים התחילו להקרא פלטינויות. הפלטינים קיבלו זכויות רחבות מאוד – לרבות להעניק תוארי אצולה, להנפיק מטבעות, לגייס צבא, וכו'.[6] ב-945 התמנה האציל הבווארי הרמן, הראשון בין הפלטינים של הריין. מתוך דוכסות לורן (לותרינגיה) התפתחה הפלטינות ריין. שם הרוזן הפלטין של ריין הוזכר לראשונה בשנת 1093. בשנת 1156 הקיסר פרידריך ברברוסה העניק את התואר "רוזן פלטין" לאחיו למחצה, קונרד, ששלט בשטחים נרחבים על הריין, קרוב ללורש, שפייר וורמס. השם פלטין שרד בסופו של דבר בפלטינות של הריין (או הפלטינות התחתונה) שבראשה עמד פלטין שהחל מסביבות שנות 1300 נבחר בקולגיום של הנסיכים הבוחרים של האימפריה.

גם באנגליה, בוויילס ובאירלנד היו קיימות פלטינויות. כך למשל הבישופים הפלטינים מדרהאם. רוזנים פלטינים פעלו גם במושבות בצפון אמריקה – בקרוליינה, מרילנד ומיין. במזרח אירופה המילה הלטינית אומצה בפולין (Palatyn) במובן של מושל אזור, והפכה למילה נרדפת למילה "וויבודה".

מקורות וראו גם

עריכה
  • Carl Pfaff: Geschichte des Pfalzgrafenamtes nach seiner Entstehung und Bedeutung, Eduard Anton, Halle 1847. (בגרמנית)
  • Glenn Warren Bowersock, Peter Brown, Oleg Grabar – Late Antiquity: A Guide to the Postclassical World, Harvard University Press 2000

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פלטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 2003 Flavio Conti A Profile of Ancient Rome, J.Paul Getty Trust, Los Angeles, pp. 170
  2. ^ 1 2 3 4 G.W.Bowersock et al, pp. 315
  3. ^ Trevoux 1743 vol 4 L-PAL, pp. 1593
  4. ^ שאר היחידות בארמייה הניידת היו "קומיטאטנסס" (comitatenses) או "הארמייה הניידת הפריפרית" ו"פסאודו-קומיטאטנסס" (pseudocomitatenses), יחידות מגבולות האימפריה – "לימיטאנאי" (limitanei) – שסופחו בעת מסעות צבאיים לארמייה הניידת; בנוסף הארמייה שהמוצבת לאורך הגבולות (לימס) נקרא לימיטאנאי (limitanei) או "ריפאריינסס" (riparienses).
  5. ^ 1743 Trevoux
  6. ^ 1996 Mark Odegard