לימס
לִימֶס (בלטינית: Limes, "דרך צבאית"[1]) היו מערכות להגנת גבולותיה של הקיסרות הרומית. היו אלו חומות, מצודות, דרכים, ביצורים ומכשולים אשר נועדו לתחום את הקיסרות מפני שבטים פולשים. בתקופת הרפובליקה לא היו גבולות שלטונה של רומא ברורים[2]. החל מהמאה הראשונה לספירה הוקמו בהדרגה מערכות ביצורים דרכים ומכשולים על גבולה היבשתי של האימפריה הרומית.[2][3] הדוגמאות המוכרות ביותר ללימס הן חומת אדריאנוס וחומת אנטונינוס, תלם נובאק, הלימס של גרמאניה סופריור-רייטיה, הלימס של גרמאניה אינפריור, הלימס הערבי והלימס הטריפוליטאי.
בארץ ישראל מוכר לימס פלשתינה, אשר חצה את הנגב מחוף הים התיכון, באזור צפון חצי האי סיני עד לחוף ים המלח והערבה. מאחדות מהמצודות נשארו שרידים עד היום בקרבת היישובים הבאים: עין בוקק, חצבה, "חתרתורים", "מוחילה", עבדת ומצד תמר בכביש דימונה-סדום.[4] הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס.
לקריאה נוספת עריכה
- ד"ר שמעון אפלבוים, כיצד התפתח הספר המוגן הרומאי, מערכות קל"ב, תשכ"א, עמ' 49–55; 59
- David Kennedy & Derrick Riley, Rome's Desert Frontier from the Air, University of Texas Press, Austin, 1990, 256 pp[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- לימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לימס (גבולות רומיים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Benjamin Isaac, The Meaning of the Terms Limes and Limitanei, The Journal Of Roman Studies 78
- ^ 1 2 Jones Henry Stuart, III. War - Frontier defences, Companion to Roman history, Oxford: Oxford Clarendon Press, 1912
- ^ ד"ר שמעון אפלבוים, כיצד התפתח הספר המוגן הרומאי, מערכות קל"ב, תשכ"א
- ^ בתוך: זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, 1978 (הדפסה שלישית), עמ' 4037–4038
- ^ ביקורת: ריכב רובין, הספר המדברי של האימפריה הרומית-הביזנטית ממעוף ציפור, קתדרה 72, יוני 1994, עמ' 169–172
