פארק הרצליה

פארק

פארק הרצליה הוא פארק בשטח 700 דונם בהרצליה, ליד קניון שבעת הכוכבים, ספורטק הרצליה ואצטדיון עירוני הרצליה. אזור הפארק תחום בין רחוב ז'בוטינסקי במזרח, נתיבי איילון במערב, שדרות מנחם בגין בצפון ושדרות בן ציון מיכאלי מדרום.

פארק הרצליה
Hlhpark025.jpg
מידע כללי
תאריך הקמה 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 700 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום הרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°10′08″N 34°49′20″E / 32.16883333°N 34.82231944°E / 32.16883333; 34.82231944
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האגם בפארק הרצליה
מבט על מתחם מתקני השעשועים בפארק
בית קינן בפארק הרצליה

היסטוריהעריכה

שטח הפארק נקבע בתוכנית המתאר של הרצליה שאושרה בשנת 1974, בכל השטח שממערב לרחוב ז'בוטינסקי ועד מסילת החוף. חלקו על שטחה של שלולית חורף רחבה, שקרויה "הבאסה"[1]. אולם עיריית הרצליה החליטה לקדם תחילה בשטח את בנייתם של מתקני ספורט, כולל המרכז האולימפי הלאומי לקליעה (שנפתח ב-1983) והאצטדיון עירוני (שנחנך ב-1985) ואחר כך ספורטק הרצליה.

הקמת הפארק בפועל החלה בשנת 1996, כאשר העירייה הודיעה כי בכוונתה לשנות את ייעוד השטח מייעוד חקלאי לשטח ציבורי פתוח, לצורכי פארק עירוני, כולל הפקעת 220 דונם שהיו בבעלות פרטית. עם זאת במקביל הסבה את ייעוד חלק מהשטח להקמת קניון שבעת הכוכבים. בשטח שהיה בבעלות העירייה ושאותו חכרה חברת "הכשרת היישוב" מעיריית הרצליה, בפברואר 1998, תמורת 12 מיליון דולר[2]. הדבר הביא לפתיחת מאבק משפטי של בעלי הקרקעות הפרטיים, תחילה מאחר שהעיירה ייעדה חלק מהשטח שהופקע מהם לא לטובת הקמת הפארק, אלא עבור חניון של קניון שבעת הכוכבים[3]. בעלי קרקע הגישו התנגדות לתוכנית ואחר כך תביעה משפטית שהגיעה לדיון פעמיים בבית המשפט העליון[4][5]. הם גם התלוננו שהעירייה אישרה הקמת קניון במקום חלק מהפארק בשטח שברשותה, ובשטחים שבבעלותם לא אושרה בנייה, אף על פי שביקשו להקים שכונת מגורים בחלק מהשטח, כפיצוי על ההפקעה[6].

בדצמבר 2006, דחתה סופית ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ערר נוסף של בעלי הקרקע הפרטית שהתנגדו לתוכנית להקמת הפארק[7]. שבמקביל כבר פורסם מכרז להקמתו[8].

החלק המרכזי של הפארק, בשטח 220 דונם, תוכנן על ידי משרד האדריכלים שלמה אהרונסון בשיתוף עם עיריית הרצליה, בין השנים 20042009. ונבנה, תוך שימור חלק מ"הבאסה" במצבה כשלולית חורף, כחלק מנוף הפארק. ב-18 באוקטובר 2008 נפתח הפארק רשמית לאחר שהסתיים שלב א' בבנייתו, על שטח של 120 דונם[9]. לאחר עבודות הרחבה שהסתיימו ב-2011, וחתמו את שלב ב' בהקמת הפארק, גדל שטחו ל-180 דונם[10].

בשנת 2015 זכו, על תכנון פארק הרצליה, אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון בשיתוף האדריכל איתי אהרונסון בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף[11]. באותה שנה נפתח שלב ג' בדרומית לשלב א' ובשלב ג' נמצא: בית קפה, גינת כלבים, חנייה ומסלול ופארק חבלים.

בפברואר 2016 הושקה רכבת לילדים המבצעת סיור בפארק.

בעלי הקרקע שעליה הוקם הפארק המשיכו במשך שנים רבות בהליך המשפטי לקבלת פיצויים על ההפקעה[12]. בפברואר 2017 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי עיריית הרצליה תפצה את בעלי הקרקע על ירידת הערך ואובדן הפוטנציאל של שינוי ייעוד הקרקע לבנייה, בסכום של 45 אלף דולר לדונם, או 120 מיליון שקל בסך הכל[13].

מבנה הפארקעריכה

הפארק כולל אזורי מדשאות רחבים, אזור למנגל, בית קפה, פאב, אגם, מתקני כושר, עמדות תצפית על ציפורים ומתחם מתקני שעשועים, הכולל גם אומגה. בפארק יש במה ואמפיתיאטרון שבהם מתקיימות הופעות, ובכלל זה מופעי מוזיקה קלאסית ומופעים המשלבים מוזיקה קלאסית ומוזיקה פופולרית בניהולו של המנצח גיל שוחט.

בפארק יש מסלול הליכה וריצה באורך 1,000 מטר ושביל אופניים באורך 1,200 מטר, שמתחבר לשבילי אופניים אחרים באזור. את הפארק פוקדים באופן יומיומי מבקרים לשם פעילות ספורטיבית וריצה, וכן לפעילויות פנאי.

בית קינןעריכה

בקרן הרחובות ז'בוטינסקי ואלתרמן נמצא "בית קינן" בתוך פארק המהווה חלק מפארק הרצליה.

ב-1937 קנה אפרים קינן את השטח המבודד הזה ובנה שם חווה חקלאית בשם "חוות הבשן" ובה בניין בעל קומה אחת למגורי הפועלים.

ב-1946 הפך הבית למגוריהם של בנו דוד שהתגורר בו עם רעייתו עפרה וילדיו במשך 60 שנים.

ב-2007 עבר הבניין והשטח לידו לבעלות עיריית הרצליה. הבניין שופץ וניטע פארק גדול לידו. הבית נקרא "בית קינן" ונערכות בו פעולות חברתיות בתחום הקהילה, הטבע והסביבה.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פארק הרצליה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אריק מירובסקי, הבאסה של עיריית הרצליה, באתר הארץ, 29 במרץ 2006
  2. ^ הכשרת הישוב תקנה מעיריית הרצליה מגרש לקניון ובידור ב-12.86 מיליון דולר, באתר גלובס, 31 במרץ 1998
  3. ^ הצד האחר של גליל-ים, באתר גלובס, 8 בפברואר 1999
  4. ^ זיו מאור, עיריית הרצליה תוכל להקים פארק מצפון לדרך שבעת הכוכבים, באתר הארץ, 20 במאי 2002
  5. ^ הילה רז, ניצחון לעיריית הרצליה: העליון אישר תוכנית לבניית פארק עירוני בשטח של 717 דונם, באתר הארץ, 6 במרץ 2008
  6. ^ צפריר רינת, הוועדה לתכנון: לא יוקמו בנייני מגורים על שטח הפארק בהרצליה, באתר הארץ, 26 ביולי 2006
    דליה טל, ‏ועדה מחוזית החליטה לא לאשר בניית 1,400 יחידות דיור במתחם פארק הרצליה, באתר גלובס, 24 ביולי 2006
  7. ^ דליה טל ונועם שרביט, ‏אושרה הקמת פארק הרצליה - 700 דונם, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2006
  8. ^ אבי בר-אלי, צו מניעה זמני הוצא נגד הזוכה במכרז פיתוח פארק הרצליה, באתר TheMarker‏, 14 בספטמבר 2006
  9. ^ עיריית הרצליה פותחת את הפארק העירוני, באתר קול הרצליה, 17 יולי 2008, עמ' 3
  10. ^ מיכאל יעקובסון, לשנה הבאה בישראל הבנויה: פארקים זה הדבר הבא, באתר Xnet‏, 27 בספטמבר 2011
  11. ^ גיא נרדי, גם גרמן והתושבים ראויים לפרס על פארק הרצליה, ולא רק אדריכלי הנוף, באתר Xnet‏, 24 באוגוסט 2015
  12. ^ שלומית צור, ‏בעלי הקרקע בפארק הבאסה: "עיריית הרצליה מתנערת מהפיצוי", באתר גלובס, 30 בדצמבר 2013
    שלומית צור, ‏עיריית הרצליה תכפיל את הפיצוי לבעלי קרקע שהופקעה לטובת פארק, באתר גלובס, 27 ביולי 2014
    אלפי אליהו שאולי, ‏בעלי זכויות במתחם הבאסה בפארק הרצליה לא יפוצו כפי שציפו, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2016
  13. ^ אריק מירובסקי, הערכות: בעלי קרקעות בפארק הרצליה יפוצו ב-120 מיליון שקל בעקבות החלטת המחוזי, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2017
    שלומית צור, ‏עיריית הרצליה תפצה את בעלי הקרקעות בפארק בכ-100 מ' ש', באתר גלובס, 22 בפברואר 2017