גיל שוחט

מלחין ישראלי

גיל שוחַט (נולד ב-7 בספטמבר 1973) הוא מלחין, מנצח, פסנתרן ומרצה ישראלי למוזיקולוגיה.

גיל שוחט
גיל שוחט
גיל שוחט
לידה 7 בספטמבר 1973 (בן 46)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות יפו, ישראל
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין
מנצח
פסנתרן
מנהל אמנותי
מרצה למוזיקולוגיה
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://gilshohat.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גיל שוחט בהופעה בפארק הרצליה, יולי 2011
גיל שוחט בטקס פתיחת הקונסרבטוריון המחודש בעיר נשר

לימודים והשכלהעריכה

גיל שוחט הוא בנם של עיתונאית העיתון הארץ ציפי שוחט ומנהל מכללת מקס פיין, יהודה שוחט. גיל שוחט החל לנגן בפסנתר בגיל 5 והחל את לימודיו המוזיקליים בגיל 7. עד גיל 12 הלחין וביצע את יצירותיו לפסנתר. שוחט היה חלק ממקהלת "בת קול", המקהלה של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. בגיל 17 כתב את יצירתו המקהלתית הראשונה לבקשת ענת מורג, מנצחת המקהלה. יצירה זו, "עבי שחקים", שנכתבה על טקסט של שלמה אבן גבירול זכתה מאוחר יותר להוצאה לאור יוקרתית מניו יורק. היצירה התזמורתית הראשונה שלו הוזמנה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית כאשר היה בן 18. שוחט הוא בוגר תיכון אהל-שם ברמת גן והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב, ובעל תואר ראשון ושני מאת אוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה בתל אביב, המשיך ללימודי תואר שלישי באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה.[1]

מוריו לקומפוזיציה היו: פרופ' אנדרה היידו, איוואן ונדור, אציו קורגי, לוצ'יאנו בריו ואלכסנדר גהר. מוריו העיקריים לפסנתר היו רחל פינשטיין, פרופ' אריה ורדי, סרג'יו פרטיקרולי ומריה קורצ'יו.[2] בשנת 2008 לקחה אוניברסיטת הרווארד בבוסטון חסות על יצירותיו של שוחט, והיא מפרסמת ומנהלת את הארכיון המלא שלו.

יצירותיועריכה

שוחט הלחין עד כה 9 סימפוניות, 15 קונצ'רטי לכלי סולו ותזמורת, 4 אופרות, ויותר מ-50 יצירות קאמריות ויצירות לכלי סולו. את רוב יצירותיו הוא מוציא לאור בהוצאת "ריקורדי" באיטליה, בה החל את דרכו כצעיר המלחינים בהיסטוריית ההוצאה, או בהוצאה לאור אשר הקים בעצמו ונושאת את שמו. הקונצ'רטו השני שלו לפסנתר בנגינתו, והתזמור שלו לפרלודים של דביסי יצאו לאור בתקליטור. האופרה שלו "אלפא ואומגה" הועלתה בהפקת האופרה הישראלית החדשה ובניצוחו של גארי ברתיני. יצירות בולטות אחרות שלו הן "שיר השירים", "חזון העצמות היבשות" והסימפוניות "הישראלית", "האש", "האורות" ו"הגרמנית".

בשנת 2010 העלתה האופרה הישראלית החדשה את האופרה שלו "הילד חולם", לפי מחזה של חנוך לוין.

יצירותיו הוזמנו ובוצעו בעונות המנויים של מוסדות המוזיקה החשובים בעולם כגון: הפילהרמונית של טוקיו, הפילהרמונית של בייג׳ין, התזמורת הלאומית של תאילנד, סולני מוסקבה, הקאמרית של ההרמיטאז׳ בסנט פטרסבורג ועוד תזמורות רבות ברחבי העולם.

תפקידים נוספיםעריכה

בזמן שירותו הצבאי שירת כמתאם ומפקד התזמורת הקאמרית והלהקות הצבאיות, וכפסנתרן הרשמי של צה"ל.

בנוסף לפועלו כמלחין מופיע שוחט כפסנתרן וכמנצח. כפסנתרן הופיע כסולן עם התזמורות הישראליות וכן עם תזמורות שונות בחו"ל, ובמאות רסיטלים ברחבי אירופה, ואלפי קונצרטים בכל רחבי הגלובוס,שוחט הופיע ויצירותיו בוצעו בפסטיבלים רבים בעולם, וביניהם פסטיבל לונדון, הביאנאלה בוונציה, פסטיבל הונג-קונג, הקרנגי-הול בניו יורק, פסטיבל העיר האסורה בבייג'ינג ועוד. בעבר - היה מנהל אומנותי ומנצח ראשי של התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הקאמרית הרצליה, מלחין הבית ומנהל הסדרות הקאמריות של הסימפונית רשל׳צ, ראש המוזיקה הקלאסית בפסטיבל ישראל בירושלים, מנהל האומנותי והמנצח הראשי של אנסמבל "אליסיום" שהקים ב 2004, יועץ אומנותי של פסטיבל "קלאסי בים האדום", מנהל אומנותי של פסטיבל "מאסטרו" למוזיקה קלאסית בעין הוד, מנהל אומנותי של פסטיבל צלילי ילדות בחולון, מנהל אומנותי של פסטיבל בטהובן בנצרת. כיום שוחט הוא מנהל האנסמבל המוזיקלי, אנסמבל פוליפוניה וכן מנהל את כל סדרות המוזיקה בהיכלי התרבות של מודיעין, אור עקיבא, קריית מוצקין, וכן סדרות עצמאיות ברוב היכלי התרבות החשובים במדינה, לרבות היכל התרבות בתל אביב. חברת ההפקות אשר בבעלותו ובראשותו, משלבת יוצרי פופ וגאז' עם קונצרטים קלאסיים. יד ימינו ומנהל ההפקות של שוחט הוא חגי קורן.

מחוץ לישראל, מנהל שוחט את הסדרה הקאמרית באולמות "פולי" של סין, הוא מנצח אורח קבוע בפסטיבל "אמיליה רומנה" באיטליה, ופסטיבל מוצרט בוורמונט, ארצות הברית.

שוחט עורך סדרות רסיטלים והרצאות לקהל הרחב, רובן במסגרת "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, ו"קתדרה" של מוזיאון ארץ ישראל. החל מקיץ 2011 הוביל מדי קיץ סדרה של קונצרטים בפארק הרצליה, בהם ניצח על סימפונט רעננה, התזמורת הסימפונית אשדוד והרכבים אחרים, ובחלק מהיצירות גם השתתף כפסנתרן. כל אחד מקונצרטים אלה משך קהל רב ואלפי מאזינים.

ביוני 2012 החל הערוץ הראשון להקרין את סדרת הטלוויזיה "סיפור מנצח" בהנחייתו של שוחט ובהשתתפות התזמורת הסימפונית ירושלים,[3] בכל פרק בסדרה יצא שוחט במסע דוקומנטרי חווייתי, אל מאחורי הקלעים של היצירה הקלאסית. הסדרה בת 8 פרקים זכתה בציון לשבח בתחרות הפורמטים של איגוד השידור האירופאי ה-EBU.


פרסים והוקרהעריכה

שוחט זכה בפרסים ובמענקים רבים, ובהם בפרס התיאטרון על האירוע הבולט של השנה שהוענק לאופרה פרי עטו "אלפא ואומגה" (2001), ופרס מלחין השנה בתיאטרון על "צור וירושלים" (2004), פרס ראשון בתחרות ארתור רובינשטיין להלחנה (1997), פרסי תחרויות האקדמיה למוסיקה, פרס תל אביב לאומנויות הבמה, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, ופרס קרן קיסריה – אדמונד בנימין דה-רוטשילד (2001).

בין המלגות שהוענקו לשוחט במהלך דרכו ניתן לציין מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל, הקונסוליה הבריטית וממשלת איטליה, מענקים מקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, קרן ברכה, קרן ריץ', מוטורולה ישראל, בנק ספרא, הבנק הבינלאומי, צפונות תרבות, קרן סוזן רוז (ניו יורק) ומענק מראי פפר (לוס אנג'לס).

שוחט הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות החל משנת 2004. שוחט מקדיש מזמנו לפעילות ציבורית בישראל, הן ברסיטלים עבור גיוס כספים לעמותות כגון "לתת" ו"עזרה",מרכז נפגעות תקיפה מינית, בתי החולים וולפסון בחולון, מאיר בכפר סבא והמרכז הרפואי רבין.

בשנת 2008 בחר מגזין "פורבס" בגיל שוחט כדמות המשפיעה ביותר בתחום המוזיקה בישראל. בחודש יולי 2009 קיבל שוחט תואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת.[4]

באוקטובר 2012 זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו בתחום המוזיקה הקלאסית.[5]

חיים אישייםעריכה

בראיון לעיתון "הארץ" בדצמבר 2009 דיבר לראשונה על היותו הומוסקסואל.[6] שוחט התגורר ביפו עם בן זוגו בראיין בולטון.[7] בהמשך נפרד מבולטון וחי עם בן זוג אחר, ממנו נפרד. נולדו לו שני ילדים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גיל שוחט בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ביוגרפיה באתר הרשמי.
  2. ^ המלחין והמנצח גיל שוחט, באתר אסכולות - בית-הספר ללימודים רב תחומיים ולתרבות הדעת של האוניברסיטה הפתוחה
  3. ^ סיפור מנצח - עם המאסטרו גיל שוחט, באתר רשות השידור, 21 ביוני 2012
  4. ^ מרב יודילוביץ', תואר אבירות לגיל שוחט, באתר ynet, 11 במאי 2009.
  5. ^ מרב יודילוביץ', הוכרזו זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה, באתר ynet, 24 באוקטובר 2012
  6. ^ דורון חלוץ, המנצח, המלחין והפסנתרן גיל שוחט מדבר בפעם הראשונה על בן הזוג שלו, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009.
  7. ^ סמדר הירש, "לא סכריני, לא בנאלי: הדירה של גיל שוחט", nrg מעריב, 22 בינואר 2010.