פוטש יולי
פוטש יולי (בגרמנית: Juliputsch) היה ניסיון הפיכה כושל כנגד שלטון האוסטרופשיזם על ידי נאצים אוסטרים, שהתרחש בין 25 ל-30 ביולי 1934.
 | ||||||||||||||
| משוריין משטרתי על יד משרד הקנצלר | ||||||||||||||
| תאריכים | 25 ביולי 1934 – 30 ביולי 1934 (6 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אוסטריה | |||||||||||||
| עילה | התנקשות של נאצים בקנצלר אנגלברט דולפוס; ניסיון הפיכה נאצית באוסטריה | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון של המשטר האוסטרופשיסטי; רצח דולפוס; הוצאה להורג של נאצים אוסטרים. | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
חודשים ספורים לאחר מלחמת האזרחים באוסטריה, תקפו אנשי המפלגה הנאצית האוסטרית וחיילי אס אס גרמנים את הקנצלרות בווינה. זאת בניסיון להפיל את שלטונה של מפלגת חזית המולדת האוסטרית תחת הנהגתו של אנגלברט דולפוס, ולהקים ממשלה פרו נאצית חדשה תחת הנהגתו של אנטון רינטלן, ראש המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. הפוטש הנאצי באוסטריה נכשל, משום שרוב האוכלוסייה האוסטרית וכוחות השיטור היו נאמנים לדולפוס. הנאצים הצליחו אמנם לרצוח את דולפוס, אך קורט שושניג לקח את מקומו, והאוסטרופשיזם המשיך להתקיים במדינה.
גרמניה הנאצית רצתה לפלוש לאוסטריה כדי להפוך אותה למדינת חסות נאצית, אך איטליה הפשיסטית שהייתה בעלת ברית של אוסטריה, מנעה מן הגרמנים את הפלישה.[1]
הרקע לפוטש
עריכהעליית הנאצים לשלטון ב-30 בינואר 1933, כאשר פאול פון הינדנבורג מינה את היטלר לקנצלר גרמניה, חיזקה מאוד את הנאצים באוסטריה. ב-4 במרץ 1933, אנגלברט דולפוס ביטל אסיפות במועצה הלאומית של אוסטריה (הפרלמנט האוסטרי), הדבר עורר את זעמם של הנאצים שדרשו בחירות חדשות וכן הגיבו בגל של מעשי טרור. דולפוס הורה לבצע מעצרים וחיפושים בבתים של פעילים נאצים כדי לבלום את הטרור. אז התערב בנעשה הנס פרנק, שר המשפטים ועורך דין בווארי - הוא איים שגרמניה הנאצית תפלוש לאוסטריה. דולפוס התמקד דווקא מאיומים בתוך המדינה, הוא פעל כדי להחליש את כוחה של המפלגה הקומוניסטית האוסטרית ואת הרפובליקנישר שוצבונד (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית). הנס פרנק, יחד עם חברים נוספים במפלגה הנאצית הגרמנית, הנס קרל ורולנד פרייזלר, הגיעו לוינה ב-13 במאי 1933 כדי להשפיע על דעת הקהל במדינה, הם אף נאמו בגראץ. לאחר יומיים הנס פרנק גורש מאוסטריה והמפלגה הנאצית האוסטרית הוצאה מחוץ לחוק ב-19 ביוני 1933. אוסטרים נאצים רבים עזבו לגרמניה והצטרפו ללגיון האוסטרי, בעוד שאחרים ירדו למחתרת. ממשלתו של היטלר הפעילה סנקציות כלכליות, בעיקר בתחום התיירות, נגד אוסטריה.
מהלך הפוטש
עריכהב-25 ביולי 1934, בשיאה של המתיחות הפוליטית בין גושי אוסטריה, ובידיעתם של בכירים נאצים, 154 אנשי אס אס הסוו את עצמם לחיילים ולשוטרים אוסטרים והסתערו על הקנצלרות בווינה. הקנצלר דולפוס נהרג מירי שני כדורים לחזה על ידי אוטו פלאנטה. יתר נציגי הממשל הצליחו להימלט. פעילים נאצים אחרים השתלטו על ה-ORF, הרדיו הציבורי של אוסטריה והפיצו תעמולה כוזבת כי השלטון עבר מידיו של דולפוס אל אנטון רינטלן. הייתה זו קריאה לכל הפעילים הנאצים באוסטריה לצאת ולסייע לפוטש. מהומות אלימות פרצו בקרינתיה, שטיריה, אוסטריה עילית וכן התקוממות בזלצבורג. מעשי האלימות הנוראים ביותר התחוללו בשכאלדמינג ובעיר לאובן. אל רחבי אוסטריה זרמו פעילים מן המפלגה הנאצית שבאו להרוג את כוחות אוסטריה הנאמנים לדולפוס.
הנאצים לא היו חמושים, הם האמינו שכוחות המשטרה והצבא האוסטריים יצטרפו עליהם מיד עם הכרזת הפוטש ברדיו, אולם כוחות אוסטריה היו נאמנים לממשל המכהן. ב-26 ביולי, שיירה גרמנית נעצרה בגבול אוסטריה ובה נמצאו הנחיות לביצוע הפוטש. מסמכים אלה שנמצאו בקרבה לעיר קולרשלאג מכונים "מסמכי קולרשלאג" והם מעידים על קשר הדוק בין הממשלה בגרמניה לבין פוטש יולי.[2]
אחרית דבר
עריכהבסופו של דבר הפוטש דוכא על די כוחות המשטרה, כוחות הצבא ומיליציות שנותרו נאמנים לשלטון. מספר ההרוגים בניסיון הפטוש אינו ידוע בוודאות והדעות חלוקות באשר למספרם. לדעת היסטוריון אחד, כמות ההרוגים הכוללת היא 270 איש, כאשר 153 מתוכם הם פעילים נאצים (כולל 13 איש שהוצאו להורג בעקבות הפושט ו-7 ששלחו ידם בנפשם), ואילו 104 הרוגים נספרו בצד הנגדי, מהם 13 אזרחים. לדעת היסטוריון אחר, קורט באואר, היו 223 הרוגים: 111 פעילים נאצים, 101 מצד הממשלה האוסטרית ו-11 אזרחים. מספר ההרוגים מן הפוטש מעורך ב-500 עד 600 איש.
ב-26 ביולי 1934 בתי דין צבאיים שפטו את המורדים, 13 מהם הוצאו להורג, ביניהם ארבעה שוטרים אוסטרים ששיתפו פעולה עם הנאצים.[3] 4,000 פעילים נאצים נאסרו. רבים נמלטו מן המדינה ליוגוסלביה או לגרמניה. קורט שושניג עלה לשלטון באוסטריה בעקבות כישלון הפוטש. במהלך קיץ 1934 נערכו טיהורים במוסדות אוסטריה, לרבות במשטרה.[3]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ פוטש יולי - מידע נוסף
- ^ סיקור מורחב על הפוטש
- ^ 1 2 הירדן, מיתות בית־דין באוסטריה, באתר www.nli.org.il, 16 אוגוסט 1934