פויניקס
פויניקס (ביוונית: Φοῖνιξ, ביחסת שייכות (אנ'): Φοίνικος, פויניקוס) היה נסיך או מלך פיניקי, האפונים לפיניקיה, וקרוב של אירופה במיתולוגיה היוונית.
| תפקיד | מלך או נסיך פיניקיה והאפונים לארץ |
|---|---|
| אב | אגנור (לעתים) |
| אחים | אירופה (לעתים) |
| צאצאים | אירופה (לעתים) |
מספר מקורות קדומים הזכירו את פויניקס כאבי אירופה (בניגוד לחלק ניכר מהמקורות, לפיהם אביה היה אגנור). באיליאדה מאת הומרוס, זאוס מזכיר בדבריו את בת פויניקס המפורסם אותה אהב, שילדה לו את מינוס ואת רדמנתיס.[1] באקכילידס הזכיר בשירתו אישה אצילה בת פויניקס שנלקחה על ידי זאוס למשכב.[2] לפי פאוסניאס, אסיוס מסאמוס (אנ') סיפר בשירתו האפית שאירופה (ואחותה אסטיפלאיה (אנ')) נולדו לפויניקס מפרימדה בת אוינאוס (אנ').[3]
קונון הזכיר את פויניקס בשלושה מסיפוריו, שניים בהקשר של אירופה וקדמוס, ואחד בהקשר של אנדרומדה. בסיפור אחד מסופר על איך אירופה בת פויניקס נעלמה, ולכן האב שלח את בניו לחפש אחר אחותם, כאשר אחד מהם היה קדמוס;[4] אך סיפור אחר טוען שהסיפור היווני לפיו קדמוס נשלח לחפש אחר אירופה, שהייתה מילדי פויניקס ונחטפה על־ידי זאוס בצורת שור, שגוי, ולמעשה הוא נשלח כחלק ממזימה להשתלט על אירופה (היבשת).[5] הסיפור השלישי של קונון שמזכיר את פויניקס מספר על תולדות אנדרומדה, באופן די שונה מהמיתוס היווני. שני אחים נולדו, קפאוס (אנ') ופינאס, וממלכת קפאוס הייתה מה שבהמשך נקרא פיניקיה אך בימים ההם נקרא יפו, על שם יפו עיר החוף. גבולותיו השתרעו מהים התיכון עד ל"ערבים" שחיו על הים האדום. לקפאוס הייתה בת נאוה – אנדרומדה, ופויניקס חיזר אחריה, וכך גם פינאס אחי קפאוס. קפאוס החליט, לאחר מחשבה רבה על שני המחזרים, לתתה לפויניקס, אך באמצעות חטיפתה בידי המחזר הסתיר את היות הבחירה מכוונת.[א] אנדרומדה נחטפה מאי קטן צחיח, שם היא הייתה רגילה להקריב לאפרודיטה. כשפויניקס חטפהּ באניה (שנקראה קטוס (אנ'), בין במקרה ובין בשל דמיון למפלצת[ב]). אנדרומדה החלה לצרוח לעזרה, בהנחה שהיא נחטפת ללא ידיעת אביה. פרסאוס בן דנאה, שמצירוף מקרים אלוהי[ג] הפליג בקרבת מקום, התמלא רחמים ואהבה ממבט ראשון על הילדה. הוא הרס את האנייה, הקטוס, והרג את אלה שעל סיפונה, שהיו רק מופתעים, ולא נהפכו לאבן ממש; אצל היוונים זה הפך למפלצת ים בַמיתוס, והאנשים הפכו לאבן בעזרת ראש גורגון. אז פרסאוס הפך את אנדרומדה לאשתו והיא הפליגה איתו ליוון, והם חיו לארגוס בה הוא הפך למלך.[6]
חלק מהמקורות מציגים את פויניקס כבנו של אגנור, שכמו הבנים האחרים יצא לחפש בעצמו אחר אירופה. פסאודו־אפולודורוס מספר שלאחר שהגיע אגנור לפיניקיה הוא התחתן עם טלפסה (אנ'), והוליד בת – אירופה, ושלושה בנים – קדמוס, פויניקס וקיליקס, ופסאודו־אפולודורוס מזכיר כי יש הטוענים שאירופה היא בתו של פויניקס. זאוס אהב את אירופה, ובהפכו לשור לקח אותה לכרתים. בהיעלמה של אירופה, אביה אגנור שלח את בניו לחפשה, באמרו להם לא לחזור עד שימצאוה. עמם אמם, טלפסה, ותאסוס, הם יצאו לחפש אחריה. אך לאחר חיפוש חרוץ בו לא מצאו את אירופה, הם ויתרו על המחשבה לחזור לביתם והשתכנו במקומות שונים: פויניקס בפיניקיה, קיליקס בקיליקיה, וקדמוס, טלפסה ותאסוס באזור הים האגאי.[7] בדומה לכך, היגינוס (אנ') סיפר שאירופה הצידונית בת אגריופה ואגנור, נישאה על־ידי יופיטר, ששינה צורתו לשור, לכרתים. אביה אגנור את בניו שלח להחזיר את אחותם, או אחרת – לא לחזור לטווח ראייתו. פויניקס לאפריקה[ד] נשלח, ושם נשאר, ולכן האפריקאים נקראים פוּנים; קיליקס נתן את השם לקיליקיה; וקדמוס הגיע ליוון.[8] גם מוסכוס (אנ'), בשירתו על אירופה, הזכיר שהייתה בתו של פויניקס.[9]
ביאורים עריכה
- ^ נראה שעשה זאת כדי שפיניאס לא ייפגע מכך שלא נבחר, אך דרוש עיון נוסף במקורות.
- ^ קטוס היא מפלצת ים; בסיפור הרגיל על אנדרומדה, אנדרומדה הותקפה על ידי הקטוס כשנמצאה על האי, ופרסאוס הביס את המפלצת; ההערה על כך שנקראה האניה קטוס ועל המקור האפשרי לשם האניה קיימת במקור.
- ^ במקור "דמוני" (δαίμον), אך ביוונית יש למילה גם משמעות אלוהית.
- ^ בעת העתיקה התייחס המושג לעתים לצפון אפריקה, ולא ליבשת כולה.
הערות שוליים עריכה
- ^ כלומר אירופה, הידועה כאהובת זאוס ואמם של מינוס ורדמנתיס. ראו הומרוס, איליאדה, שיר 14 שורות 321–322 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
- ^ Jebb, Richard Claverhouse (1905), Bacchylides: The Poems and Fragments, Cambridge University Press, p. 376
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 7.4.1 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ קונון (פוטיוס), סיפורים, 32 (ראו במקור היווני עם תרגום לצרפתית ובתרגום לאנגלית)
- ^ קונון (פוטיוס), סיפורים, 37 (ראו במקור היווני עם תרגום לצרפתית ובתרגום לאנגלית)
- ^ קונון (פוטיוס), סיפורים, 40 (ראו במקור היווני עם תרגום לצרפתית ובתרגום לאנגלית)
- ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1
- ^ היגינוס, Fabulae, 178 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
- ^ מוסכוס, אידיליה 2 – Ευρώπη (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)