פולמוס שבת החתונה
פולמוס שבת החתונה התרחש בין השנים תצ"ה–תקי"ג בקהילת פיזה שבאיטליה, הפולמוס עסק בשאלה האם חתן העולה לתורה בשבת חתן וקורא את פסוקי "ואברהם זקן" רשאי להיכלל בשבעה עולים או שהקריאה המיוחדת לחתן היא בנוסף לשבעה הקרואים.
בפולמוס נוצר קרע בין מספר רבנים, ונכתבו תשובות מרחבי העולם היהודי, אחד מהקונטרסים שנכתבו נשרף והושמד כליל.
הפולמוס עריכה
מנהג בקהילות יהודיות רבות להעלות חתן לתורה ולקרוא – "פסוקי ואברהם זקן" מתוך ספר תורה שני שמוציאים לכבוד החתן. אחרים נהגו לקרוא קריאה זו מתוןך סידור בלבד. מנהג זה נזכר לראשונה בתשובות הגאונים[1] בספר הערוך[2] ועוד.
בקהילת פיזה (בערך בשנת תצ"ה) לכבוד עליה לתורה לחתן הביאו חזן מיוחד, בעת הקריאה העלו את החתן כחלק משבעה קרואים,[3] החזן שתק ולא אמר דבר מפני שראה שהמרא דאתרא רבי אליעזר סופינו שתק, לאחר השבת שאל החזן את רבי דוד (בן אברהם) מילדולה האם נהג כשורה, מילדולה ענה לו ששגו בדין ולשבעה קרואים צריכים לקרוא רק מפרשת השבוע ועליהם ניתן להוסיף עליות למקרים מיוחדים דוגמת חתן וכדומה,[4] רבי דוד ביקש את עזרת גיסו רבי רפאל מלדולה ואף הוא כתב תשובה בנושא, כששמע רבי אליעזר סופינו על תשובתו חלק על דבריו בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.
לאחר שתשובות הרבנים מילדולה נדפסו בשו"ת מים רבים, רבי אליעזר כתב קונטרס ובו תגובות לדבריהם ושלחו להדפסה באמשטרדם, כנראה מפני עניותו של המחבר לקח להדפסה זמן רב, והיא נגמרה רק לאחר שלוש שנים, למשפחת מילדולה נודע על ההדפסה ולפני שהגיע הקונטרס לליוורנו הוחרמו הקונטרסים על ידי הבית דין על סמך פסקו של רבי אריה ליב לבנשטם, לאחר תקופה הקונטרסים נשרפו כליל.
בתקופה הזאת מושכות הפולמוס עברו לרבי דוד בן רבי רפאל מילדולה, אשר פנה לחכמי דורו שיעמדו לצד אביו, ואכן קבל הסכמות לפסקו של אביו מכשלושים רבנים.
רבי דוד כתב אף הוא תשובה – לדבריו בצורה מושחזת וקנטרנית.
עוד לפני הדפסת דברי רבי דוד ושאר הרבנים, החליט רבי אליעזר לעלות לארץ, ולהתיישב בירושלים.
לפני שעזב את איטליה, ”התנצל לפני ב' המאורות הנזכרים זלה"ה לעיל ומרוב ענוותנותם קבלו התנצלותם והתקיים בהם את והב בסופה ונעשו אוהבים זה את זה ובפרט קודם נסעו לארץ ישראל נתראו פנים אל פנים ונתפרדו איש מאחיו באהבה רבה ובחיבה יתירה”, כך תיאר רבי דוד את סיום הפולמוס.
על אף שהפולמוס הסתיים רבי דוד ערך את תשובתו וכתבה בלשון מעודנת, והדפיסה יחד עם תשובות הרבנים בספרו שו"ת דברי דוד.
עד לתקופה האחרונה לא נודע שמו של החולק, ר"מ הכהן חשף את שמו במאמרו על הפולמוס, וזיהו עם רבי אליעזר סופינו, זיהוי זה התגלה כוודאי עם הדפסת הקונטרס המקורי על ידי שמואל גליק.
| ” | הספר נשרף לא מפני שחשדו את המחבר במינות אפיקורסות או שבתאות אלא בשל דין אחד שהיה שנוי במחלוקת בין המחבר לבין חבירו שכמותו דין שאינו מהווה עיקר מעיקרי היהדות ואינו עומד ברומו של עולמה וכל עצמו אינו אלא תלוי במנהג המקום ולא על הספר לבדו יצא הקצף אלא אף על מחברו שהשתדלו להסתיר שמו ולא להשאיר לו זכר | “ |
– הרב מרדכי הכהן במאמרו על הפולמוס | ||
הסיבות לפולמוס עריכה
ויכוח הלכתי טהור לא יכול לגרום לשריפת ספרים ולחילופי מהלומות הדדיות, כמה סיבות אפשריות לפולמוס העלו במחקר.
- רבי מרדכי הכהן שיער שבאותה עת באיטליה נושא המנהגים היה עדין מפני השילוב של אנוסי ספרד ובני הקהילה המקוריים, לכן כשמישהו שינה מהמנהג קמו נגדו בחריפות.
- שמואל גליק טען שרבי רפאל היה רב העיר הקודם של פיסה ובנו דוד קינא לכבוד גיסו מפני שרבי אליעזר סופינו - הרב החדש, ביטל את מנהגיו.
- עוד כתב שייתכן שרדב"א לטש את עיניו לתפקיד רב העיר פיסה לאחר גיסו ולכן הטיל מום ברבי אליעזר.
- עוד שיער שייתכן שבתשובת רבי אליעזר נכתב שרבי רפאל זלזל ברבי יוסף אירגאס אשר משפחתו מימנה את משפחת מילדולה, ועל כן מיהרו משפחת מילדולה להעלים את תשובתם למען לא יפסיקו תמיכתם.
- את תגובתו של סופינו פירש גליק שנפגע מהתנהלותו של רדב"א אשר הטיל בו מום לפני שדבר עמו.
ספרים בפולמוס עריכה
- שו"ת מים רבים לרבי רפאל מילדולה, תשובות ו, ז, ח, בתשובתו העלים את שם ר"א סופינו וכינהו החכם ששתק.
- שו"ת דרכי דוד לרבי דוד מילדולה, תשובות כא – לח,[5] בתשובתיו העלים את שם ר"א סופינו וכינהו השר המסכים.[6]
- קונטריס על עניין שבת החתונה לרבי אליעזר סופינו בקונטרס תשובתו, תגובת רדב"א ורבי רפאל מילדולה, ותגובתו על דבריהם, הקונטרס נשרף על ידי רבי דוד מילדולה, ולא נשאר לו שריד, שמואל גליק מצאו באקראי במסגרת המפעל הביבליוגרפי של ספרות השו"ת שבמכון שוקן, והדפיסו על ידי מוסד הרב קוק.[7]
אישים בפולמוס עריכה
- רבי דוד בן אברהם מילדולה, דיין שליח ציבור וראש ישיבה בליוורנו.
- רבי רפאל מילדולה, רב הערים פיזה ובאיון.
- רבי אליעזר סופינו, רב העיר פיזה.
- רבי דוד מלדולה, ראש ישיבה, מחבר ספרים פורה, ובעל בית דפוס.
- רבי אריה ליב לבנשטם אב"ד ק"ק אשכנזים באמסטרדם, באישורו הקונטרס הוחרם ואף כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- רבי רפאל שלמה לניאדו דיין בחלב ומחבר שו"ת בית דינו של שלמה, הסכים עם רבי דוד מילדולה.[8]
- רבי שמואל לניאדו רב בחלב[9] הסכים על פסק בנו רבי אפרים שלמה.
- רבי יעקב יהושע פלק בעל פני יהושע הסכים עם רבי דוד מילדולה.[10]
- רבי יעקב שאול בן חנניה שד"ר קהילת איזמיר מחבר שו"ת קול יעקב, הסכים עם רבי דוד מילדולה.
- רבי שלמה יקותיאל זלמן רב העיר גלוגה רבתי מחבר ספר קהלת שלמה, כהסכים עם רבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר אנקונה רבי יצחק אלקיסטנטיני, רבי יחיאל בן יעקב הכהן, ורבי משה חיים שבתי מורפרוגו מחבר שו"ת שמש צדקה, הסכימו עם רבי דוד מילדולה.
- רבי יחזקאל קצנלבוגן רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת כנסת יחזקאל, הסכים עם רבי דוד מילדולה.
- רבי חיים וינטורה שד"ר טבריה הסכים עם רבי דוד מילדולה.
- רבי אביעד שר שלום באזילה אב"ד מנטובה מחבר ספר אמונת חכמים, כהסכים עם רבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר ונציה הסכימו עם רבי דוד מילדולה, התשובה נחתמה בשמם על ידי רבי יצחק פאציפיקו.
- חכמי ורבני העיר פוזנה רבי שלמה זלמן ורבי משה בהר"י מחבר ספר קרן שמואל, הסכימו עם רבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר תוניס רבי יצחק לומברוזו מחבר שו"ת זרע יצחק, רבי משה נג'הר, רבי מסעוד אלפאסי מחבר שו"ת משחא דרבותא, רבי אברהם נטף, רבי מרדכי כארבליו, רבי דוד צפ"ג, הסכימו עם רבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר פיררה הסכימו עם רבי דוד מילדולה, התשובה נחתמה על ידי הסופר רבי משה חיים ריקאנטי.
- חכמי ורבני העיר אלג'יר רבי אברהם יאפיל, רבי יהודה עייאש בעל שו"ת בית יהודה, רבי יוסף צרור, רבי יוסף בנימין דוראן, ורבי שמואל אבן כספי, הסכימו עם רבי דוד מילדולה.
- רבי שמואל מינדיש די סולה מחכמי ישיבת עץ חיים באמסטרדם הסכים עם רבי דוד מילדולה.
לקריאה נוספת עריכה
- רבי מרדכי הכהן, "גורלו של ספר", כתב העת סיני, כרך עד עמ' רמא-רסב, ושוב בספרו ליד המעיין, עמ' 26–40, מכון יד רמ"ה ירושלים תש"ן.
קישורים חיצוניים עריכה
- שמואל גליק, קונטריס בעניין שבת החתונה לרבי אליעזר סופינו, באתר אוצר החכמה
- רבי דוד מילדולה, דברי דוד, באתר היברובוקס
- רבי רפאל מילדולה, מים רבים, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ אוצר הגאונים ליומא סימן קפט עמ' 58
- ^ ערך חתן
- ^ כלומר, את פרשת השבוע קראו בשישה עליות ולחתן קראו את פסוקי ואברהם זקן בנפרד.
- ^ מרדכי הכהן שיער שמילדולה היה החזן, גליק חלק על דבריו וטען שאין לדבריו מקור כלל
- ^ עמ' לח.-קט. הדפים כפולים ולמעשה נדפסו כמאה וחמישים עמודים
- ^ בנימוק הזה, ”אשר הסתרתי שמו הטוב להיות חס על כבודו כי רואה אני דכד ניים ושכיב רב אמר למילתיה ולא נגע ולא פגע להוכיח המכוון שלו”
- ^ מציאת הקונטרס עוררה פרסום ואף נדפסה מחדש בתמלול וצילום, אך למעשה שלוש התשובות הראשונות נדפסו בשו"ת דברי דוד והתשובה הרביעית קיימת בשני כתבי היד המצויים בנחלת הכלל
- ^ התשובה נדפסה גם בספרו בנין של שלמה סימן יב
- ^ אין לבלבל בינו לבין רבי שמואל לאנייאדו
- ^ התשובה נדפסה גם בספרו שו"ת פני יהושע סימן א