שמואל גליק

חוקר ישראלי בתחום החינוך היהודי והתלמוד

שמואל גליק (נולד ב-1948) הוא פרופסור מן המניין וראש מכון שוקן למחקר היהדות ופרופסור לספרות ההלכה ותולדות החינוך היהודי במכון שכטר למדעי היהדות. חוקר פעיל וביבליוגרף של ספרות השאלות והתשובות ומתעד שרידי תשובות קדומים מכתבי יד שלא זכו לפרסום. מחברם של ספרי יסוד בחקר תולדות החינוך היהודי, ספרות המנהגים וספרי ביבליוגרפיה לספרות השאלות והתשובות.

שמואל גליק
לידה 1948 (בן 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביבליוגרפיה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוראה, חינוך ומינהל

עריכה

בשנת 1987 קיבל תואר דוקטור בתלמוד וספרות ההלכה, מבית המדרש לרבנים באמריקה שבניו יורק על עבודתו בנושא "דינים ותקנות בחינוך בהשוואה לספרות השו"ת ותקנות קהל".

גליק עומד בראש מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה ומנהלו משנת 1987, ומשנת 1990 מלמד גם ספרות הלכתית ותולדות החינוך היהודי במכון שכטר למדעי היהדות. לאורך השנים עסק בחינוך והוראה ושימש בתפקידי ניהול שונים, עסק בהכשרת מורים ושימש גם מרכז פדגוגי במכללת הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון. היה מנכ"ל המוסד האקדמי בית המדרש לרבנים באמריקה בירושלים ומנכ"ל בית המדרש ללימודי היהדות ומדרשת ירושלים לחינוך יהודי בגולה. בשנים 1988–1989 ניהל גם תוכנית להכשרת מורים בשיתוף הסמינר לרבנים אמריקאים-לטינים בבואנוס איירס.

גליק הוא ממחיי ההוראה באוניברסיטה ללימודי היהדות בבודפשט (OR-ZSE - The Budapest University of Jewish Studies). הוא הקים בה בשנת 1989 את מדרשת ירושלים - פדגוגיום להכשרה מורים, והוביל להכרתה על ידי המועצה להשכלה ההונגרית כתוכנית מוכרת לתואר ראשון. שימש שם עד שנת 2011 כפרופסור אורח לספרות המנהג וההלכה, בבית הספר לתלמידי התואר השלישי.

משנת 1990 שימש בתפקידים אקדמיים נוספים: ראש המרכז להגות בחינוך יהודי ע"ש דב רפל שליד מכללת ליפשיץ; עורך עמית של כתב העת "הגות", ושל כתב העת האלקטרוני "Quntress"; ומרכז מחקר על "שרידי תשובות" שבכתבי יד של הגניזה הקהירית ביחידת המחקר ע"ש טיילור-שכטר בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.

בשנת 2009 נבחר גליק לנשיא מכללת ליפשיץ, מכללה דתית להוראה בירושלים. לאחר זמן קצר בוטל המינוי על ידי האספה הכללית של העמותה בלחץ רבנים חרדים לאומיים שהתנגדו לכך שמי שעבד במכון שכטר למדעי היהדות המזוהה כמוסד קונסרבטיבי, יעמוד בראש מכללה דתית[1] והוא בתגובה התפטר מכל תפקידיו במכללה.[2][3]

תחומי ההוראה של גליק מתמקדים בשלושה תחומים בתוך הספרות היהודית:

מחקר

עריכה

לגליק עשרות פרסומים ומאמרים. בשנות התשעים התמקד בעיקר בחקר תולדות המנהגים ותולדות החינוך היהודי. בשנות האלפיים, עוסק גליק בחקר ספרות השאלות והתשובות והמנהגים. ספריו החשובים שהתפרסמו בשני העשורים האחרונים הם:

  • אור נגה עליהם: הזיקה שבין מנהגי נישואין למנהגי אבלות במסורת ישראל - הספר במהדורתו החדשה דן בהתפתחותם של מנהגים מתחומי הנישואין והאבלות בתפוצות ישראל ובזיקה שביניהם. למרות הניגודים הקוטביים שבין שני אירועים אלו, בספרות ההלכה נידונו מנהגים אלו בסמיכות זה לזה. המחבר דן ומתחקה אחר אותם הטעמים הישירים והעקיפים שניתנו למנהגים אלו בספרות ישראל ובתרבויות אחרות.
  • חמודות מצרים: כרך א - תשובות חכמי מצרים האחרונים מגניזת קהיר - הספר מתעד תשובות מחכמי מצרים מהמאה הט"ז ועד המאה הי"ח שנמצאו בגניזת קהיר בספריות העולם, כולל מבוא על חכמי מצרים שחברו ספרי שו"ת שאבדו או נגנזו ולא ראו אור.
  • חמודות מצרים: כרך ב - תשובות רבי משה יהודה עבאס - רבי משה יהודה עבאס תלמידו של ר' יוסף מטראני, חכם מלא דעת וחכמת השיר, חי ופעל במצרים במאה הי"ז, תשובותיו יוצאות לאור לראשונה במהדורה מדעית בשני כרכים מתוך כתבי יד שהשתמרו בספריית הבודליאנה שבאוקספורד. מהדורה זו כוללת מדור להשוואת שינויי נוסח, ומבוא רחב על המחבר, על תשובותיו, על יצירותיו ועל חכמים מבני חוגו.
  • חמודות מצרים: כרך ג - תשובות רבי חיים שלום הכהן מעלי - רבי חיים שלום הכהן מעלי יליד ירושלים ומחכמי מצרים במאה הי"ח [בהכנה לדפוס].
  • שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית מגניזת קהיר שבאוסף א"נ אדלר שבספריית ביהמ"ד לרבנים באמריקה - הספר מתעד שרידים של 48 תשובות מהמאה הט"ז ועד המאה הי"ט שנמצאו בגניזת קהיר שבאוסף אלקן נתן אדלר שבספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כולל מבוא על דרך זיהוי תשובות בקטעים בלתי מזוהים.
  • שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית מגניזת קהיר ומכתבי יד שבאוספי הספריות שבאוניברסיטת קיימברידג' - הספר מתעד שרידים של 115 תשובות שנמצאו בגניזת קהיר שבאוספי הספריות שבאוניברסיטת קיימברידג' מהמאה הט"ז ועד המאה הי"ט. חלק מן המשיבים שזוהו הם פנים חדשות ומפתיעות בספרות השו"ת.
  • אשנב לספרות התשובות - הספר מתאר ציוני דרך במסעה של ספרות השאלות והתשובות, שראשיתה בסוף המאה השביעית, ומאפשר לקורא להיחשף לעולם ספרותי, היסטורי ותרבותי של שאלות ותשובות שהועלו על הכתב במהלך 1300 השנים האחרונות, לעמוד על טיבם של שואלים ומשיבים, על סגנונן ותוכנן של תשובות, ללמוד על הקהילה היהודית, על רבניה ומנהיגיה, ועל הרגעים הגדולים ורגעי השפל שנחרטו בין השיטין במאות אלפי התשובות שנתפרסמו עד היום.
  • שרידי תשובות מאוסף ז'אק מוצרי שבספריית אוניברסיטת קיימברידג' - הספר מתעד שרידים של שבעים וחמש תשובות שנמצאו בגניזת קהיר באוסף ז'אק מוצרי, מתקופת הגאונים ועד המאה הי"ח.
  • קונטרס התשובות החדש: אוצר ביבליוגרפי של ספרות השאלות והתשובות מראשית הדפוס ועד תש"ס - שלושת הכרכים הראשונים כוללים מחקר מקיף על תולדות ספרות השו"ת, ובהם תיאורים של מאות רבות של תשובות ייחודיות שיש בהן תרומה למחקר ההיסטורי ולחקר התפתחות ההלכה והמשפט העברי. הכרך הרביעי יצא לאור בשנת תש"ע (2010) והוא כולל 12,000 ערכים המתמקדים בהיבטים הלכתיים-היסטוריים וביוגרפיים שנסקרו בג' הכרכים הראשונים וביבליוגרפיה רחבה ומקיפה בחקר ספרות התשובות הכוללת לראשונה רשימה ממוינת של מאמרים, מחקרים ומונוגרפיות בעברית ובלועזית שנתפרסמו מראשית המחקר בספרות התשובות בשנת 1823 ועד 2010.
  • קונטרס על עניין שבת החתונה - עותק יחידי ששרד ונתגלה בספריית מכון שוקן שליד ביהמ"ד לרבנים באמריקה לאחר כמאתיים ושישים שנה. ספר זה נתגלה במסגרת מחקר על ספרי שו"ת נדירים בראשותו של גליק. הקונטרס הוא עותק יחידי (Unicom) ששרד מחיבור שנדפס באמשטרדם בשנת תק"ב (1742) לערך, על ידי ר' אליעזר סופינו. ספר קטן זה לא זכה בשעתו לתשומת לבם של תלמידי החכמים בישיבות איטליה – עודנו באיבו נגזרה עליו גזרת כליה, זאת לא מפני שחשדו את המחבר במינות, אפיקורסות או שבתאות, אלא בשל מנהג שאינו מעיקרי היהדות שנהוג בכמה מקהילות הספרדים ב"שבת שלאחר החתונה", שהיה שנוי במחלוקת בין המחבר לעמיתיו הרבנים. הקצף יצא על הספר שהעלימוהו ועל מחברו שהשתדלו להסתיר שמו ולא להשאיר לו זכר.

מספריו (כתיבה ועריכה)

עריכה

משפחתו

עריכה

שמואל גליק תושב אפרת, נשוי למרגלית ולהם ארבעה ילדים: אוֹריאל יצחק (אוֹרי) גליק, שנפל בשירותו הצבאי בעת מילוי תפקידו; ד"ר ציפורית גליק-מרקוביץ, פסיכולוגית ארגונית מומחית; ד"ר אלון גליק, חקר מדעי הצומח; וד"ר עמרם (עמי) גליק, רופא מומחה בכירורגית הפה והלסתות.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יובל דרור, "מקורות לתולדות החינוך בישראל והשלכותיהם לימינו", סקירה על ספרו של ש' אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל א-ב (בעריכת שמואל גליק), דור לדור: קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל יט (תשס"ב), עמ' 215–218.
  • ירון בן-נאה, שמואל גליק (עורך), מקורות לתולדות החינוך בישראל, ד, בית המדרש לרבנים באמריקה, ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל, שנה עג (תשס"ח), עמ' 227–230.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שמואל גליק בוויקישיתוף

על יצירתו

עריכה

ממאמריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה