פופאי המלח
פופאי המלח (באנגלית: Popeye the Sailor) היא דמות קומיקס וסרטים מצוירים שנוצרה על ידי אלזי סיגר (אנ') בשנת 1929. כאשר פופאי נקלע לצרה הוא אוכל תרד מקופסת שימורים, וזוכה לכוח אדיר, בדרך כלל כדי להציל את אהובתו אוליב אויל מאויבו בלוטו (או "ברוטוס", בכמה גרסאות של הסדרה והעלילון).
 | |
| מידע קומיקס | |
|---|---|
| יוצר |
אלזי סיגר (1919–1937, 1938) דוק ווינר (1937, 1938) טום סימס ובלה זבולי (1938–1955) ראלף שטיין ובלה זבולי (1954–1959) באד סגנדורף (1959–1994) בובי לונדון (1986–1992) הי אייזמן (1994–הווה) |
| סוגה | הומור, הרפתקאות |
| תקופת פרסום מקורית | 19 בדצמבר 1919 – 30 ביולי 1994 (74 שנים) |
| סינדיקציה | King Features Syndicate |
| ארץ מקור |
 ארצות הברית |
| שפת המקור | אנגלית |
| Popeye.com | |
היסטוריה
עריכהפופאי נוצר כדמות בקומיקס של אלזי סיגר "Thimble Theatre" (תיאטרון אצבעון). כשפופאי הופיע לראשונה בסדרה, היא כבר הייתה בשנתה העשירית, ונהנתה מקהל קוראים קטן אבל יציב, ופורסמה בכ-12 כתבי עת. במרכזה עמדו בתחילה הדמויות אוליב אויל (Olive Oyl) ובן זוגה האם גרייבי (Ham Gravy). אחיה של אוליב, קסטור אויל, היה דמות משנה והתפתח להיות גיבור הסדרה במהלך כמה משנותיה. פופאי הופיע בסדרה לראשונה בקומיקס ב-17 בינואר 1929 כדמות משנית בתפקיד חד-פעמי - קברניט של ספינה שהשיטה את קסטור אויל והאם גרייבי לאחת מהרפתקאותיהם. פופאי הוא גבר קרח הלובש בגדי מלח וחובש כובע מלחים. הוא מאופיין בעין אחת עצומה תמיד, במקטרת צהובה שתמיד נמצאת בפיו, גם כאשר הוא אינו מעשן, ושמשמשת לו לעיתים כמשרוקית, ובצחקוק אופייני. על כל אחת מאמותיו מקועקע עוגן, ואמותיו וכפות ידיו מעובות ובכך מדגישות את מקור העוצמה שלו - אגרופיו.
בסיום ההרפתקה הראשונה שבה הופיע נפרד פופאי מהגיבורים ותפקידו הסתיים, אך עקב תגובות נלהבות של קוראים הוא הוחזר לסדרה חמישה שבועות לאחר מכן[1]. דמותו צברה פופולריות במהירות, וכבר ב-1930 קיבלה מקום נרחב יותר בעלילה, ובמקביל הקומיקס החל להופיע ביותר ויותר עיתונים. ב-1931 עזבה אוליב אויל את האם גרייבי והפכה לבת זוגו של פופאי. במקביל ב-1948 שם הקומיקס שונה לשמו.
ב-1931 הופיעה בקומיקס לראשונה אכילת תרד כאמצעי של פופאי, ומאוחר יותר גם של סוויפי, לקבל כוח פיזי. עם זאת, תרד לא היה אלמנט נפוץ בגרסת הקומיקס המקורית של סיגר, והפכה למרכזית רק כמה שנים לאחר מכן, בסדרת סרטוני האנימציה המבוססת על הקומיקס. ההתייחסות לתרד כמזון מחזק נבעה ממחקר שייחס לתרד באופן שגוי כמות ברזל גבוהה פי עשרה מערכו התזונתי האמיתי, עקב טעות בהדפסת הנקודה העשרונית. הסברה הנפוצה שהדמות וסדרת הסרטונים נוצרו או שימשו כפרסומת לאכילת תרד אינה נכונה.
ב-1932 הופיעה בקומיקס דמותו של ג'יי. וולינגטון ווימפי, אדם משכיל בעל שפה עשירה אך פחדן, חובב המבורגרים הנוהג לומר ש"בשמחה אשלם לך ביום שלישי עבור המבורגר היום," משפט שהתאים לתקופת השפל הכלכלי של אותם הימים. ב-1933 קיבל פופאי בדואר תינוק, והוא אימץ אותו וקרא לו סוויפי. ב-1936 אוליב אויל קיבלה בדואר מדודה בן זִין אויל חבילה ובה חיית מחמד אפריקאית בשם יוג'ין, ובהמשך פופאי מאמץ אותו כחיית המחמד שלו. יוג'ין הוא ג'יפ, כלומר מזן של חיות קסם ארבע-ממדיות. כתוצאה מכך הוא נהנה מיכולות קסם שונות - הוא יכול לנבא את העתיד, להיעלם ולהופיע במיקום קרוב, ללכת על קירות ותקרות, ויש לו זנב קסמים. במקביל להופעת הדמויות החדשות הללו, דמויות ותיקות כמו קסטור אויל והאם גרייבי הופיעו בקומיקס פחות פחות. בלוטו, יריבו הנצחי של פופאי בסדרת הסרטונים המצוירים, היה בעל תפקיד מהותי רק בקו עלילה אחד בחוברות.
סיגר יוצר הקומיקס גדל בעיירה צ'סטר, כ-95 ק"מ מסנט לואיס, ארצות הברית. הוא למד איור בהתכתבות בתקופה שבה עבד בבית הקולנוע בצ'סטר. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 הוא עזב את העיירה ולא חזר לבקר בה. הוא נפטר ב-1938 בגיל 44, ובאותה התקופה הקומיקס כבר הופיע ביותר מ-500 עיתונים[2].
תושבי צ'סטר, עיירת הולדתו של סיגר, טוענים שדמויות הקומיקס שלו נוצרו בהשראת דמויות מקומיות בעיירה. על פי טענה זו, פרנק "רוקי" פיגל היה ההשראה לדמותו של פופאי, איש בעל עין אחת ומעשן מקטרת, שאהב להיכנס לקטטות, ובדרך כלל גם ניצח בהן. דורה פסקל הייתה ההשראה לדמותה של אוליב אויל, אישה רזה וגבוהה שנהגה ללבוש מטפחת על צווארה; היא הייתה בעלת חנות ולעיתים רחוקות יצאה ממנה. בעליו של בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט היה ההשראה לדמותו של ווימפי Wimpy. הוא אהב מאוד המבורגרים, ונהג לשלוח את עובדיו בבית הקולנוע, ביניהם סיגר, לקנות לו המבורגרים. האנשים, שנטען שהיוו מקור ההשראה לדמויות הסדרה, נפטרו כולם בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. כיום פועל בעיירה מוזיאון פופאי, ויש בה אוסף פחיות תרד.
החל מתחילת הדרך שימשה דמותו של פופאי גם לצורך מיתוג, ושלל מוצרים החל מסבון ועד סכיני גילוח, הופיעו עם תמונת פופאי עליהם. בשנת 1938 שווקו מעל 600 מוצרים שדמותו של פופאי מופיעה עליהם[2].
עם מותו של סיגר בשנת 1938, החל לכתוב את הסדרה טום סימס, ואייר אותה דוק ווינר, ובהמשך החליפו אותם בלה זבולי כמאיירת ורלף שטיין ככותב. החל מ-1959 כתב ואייר את הסדרה באד סגנדורף, שהיה עוזרו של סיגר, והוא המשיך ליצור את הסדרה היומית עד 1986, ואת סטריפ סוף השבוע עד מותו ב-1994. אחריו המשיכו לכתוב ולאייר את הסדרה בובי לונדון והי אייזמן.
סרטוני אנימציה ושיר הנושא
עריכהבשנים 1932–1957 הופקו לקולנוע 230 סרטונים מצוירים של פופאי המלח. עד 1942 הסרטונים הופקו על ידי אולפני פליישר והופצו על ידי סרטי פרמאונט. ויליאם קוסטלו דיבב את דמותו של פופאי בסרטונים, ובהמשך הוחלף על ידי ג'ק מרסר. את אוליב אויל דיבבו בין השאר בוני פו ומיי קסטל. בשנים הראשונות הסרטונים בוימו על ידי דייב פליישר וסימור נייטל. קרדיט הכתיבה יוחס לאלזי סיגר יוצר הקומיקס, עד 1939, ולאחר מכן לתסריטאים שונים.
בסרטונים הפכה אכילת התרד לאלמנט מרכזי שמכריע את הקונפליקט המרכזי שבסרטון לטובתו של פופאי. כמו כן ניתן בהם תפקיד מרכזי לדמותו של בלוטו כיריב הראשי של פופאי. מרבית הסרטונים המוקדמים ארכו 6 עד 10 דקות ובשחור-לבן, ו-3 סרטונים מיוחדים היו באורך של 20 דקות ובצבע: פופאי המלח פוגש את סינבד, פופאי המלח פוגש את אלי באבא וארבעים השודדים, ופופאי המלח פוגש את אלדין ומנורת הקסמים. החל משנת 1942 השתלטו סרטי פרמאונט על אולפני פליישר, החליפו את ההנהלה ושינו את שמם ל-Famous Studios. החברה המשיכה להפיק את סרטוני פופאי עד 1957.
את שיר הנושא של הסדרה, "I'm Popeye the Sailor Man" הלחין ב-1933 מלחין הבית של אולפני פליישר, סמואל (סמי) לרנר[3]. השיר הפך להיות מזוהה כל כך עם הסדרה ועם דמותו של פופאי, שהוא שולב במרבית סרטוני הסדרה הן כחלק ממוזיקת הפתיחה, הן בגרסה מואצת לאחר שפופאי אוכל תרד כדי להמחיש את האנרגיה שהתרד העניק לו, והן כשיר סיום שפופאי עצמו שר בחלק מהסרטונים, עם מילים ייעודיות לאותו סרטון שמתייחסות לאירועי הסרטון.
קטע מוזיקה נוסף שמזוהה מאוד עם הסדרה הוא הנעימה העממית "The Sailor's Hornpipe" שהייתה ככל הנראה פופופרית בקרב מלחים במאה ה-19[4]. היא מנוגנת לעיתים על ידי חליל משרוקית, ומלווה בריקוד סיפון. הנעימה הייתה חלק ממוזיקת הפתיחה של הסרטונים, כשהיא משולבת לסירוגין בלחן שיר הנושא "I'm Popeye the Sailor Man" ובשריקות הנובעות ממקטרתו של פופאי.
בזכות הסרטונים, הפופולריות של פופאי גברה הרבה מעבר להצלחה המקורית של הקומיקס, ובעקבותיהם גם הקומיקס זכה להצלחה הולכת וגוברת. ב-1938 נערכו סקרים שמצאו שפופאי הוא הדמות המצוירת האהובה ביותר מכל הדמויות ההוליוודיות[5][6].
במהלך שנות הפקת הסרטונים הם עברו שינויים והתפתחות. הפתיח הקבוע של הסדרה - לוגו של פופאי על רקע סיפון של ספינה, הוחלף לפתיח המזוהה יותר עם הסדרה של פרופיל ראש של פופאי בתוך סמל כוכב, כשהוא שורק שתי שריקות דרך המקטרת שלו. בשנת 1941 החליפו פופאי ובלוטו את המדים האזרחיים שלהו בצבעים כחול, שחור ואדום במדי הצי האמריקאי בצבע לבן, בהתאם לרוח התקופה במהלך מלחמת העולם השנייה.
ב-1956 נמכרו הזכויות של הסרטונים ל-AAP לצורך הקרנה בטלוויזיה[7], וזכו שם להצלחה עצומה. כתוצאה מכך נוצר ביקוש לסרטונים נוספים. חברת King Features Syndicate שהחזיקה בזכויות לקומיקס ולדמויות (אך לא לסרטוני האנימציה שהופקו עד אותו זמן) החליטה להפיק סדרת טלוויזיה של עלילות פופאי המלח. ב-1960 החלה הפקת סרטונים לטלוויזיה. הדמויות אוירו בסגנון פשוט יותר, כדי שיתאימו לעלויות הפקה זולות ולמשכי ההפקה הקצרים המאפיינים הפקות טלוויזיוניות, ולצורך כך שונו מעיצובו המקורי של סיגר. חברת King Features Syndicate חשבה בטעות שדמותו של בלוטו נוצרה על ידי אולפני פליישר במיוחד עבור הסרטונים, ושאין להם זכויות שימוש בה (למעשה זה לא היה נכון - בלוטו הופיע בקו עלילה אחד של הקומיקס, והזכויות לדמותו היו בידיהם). לכן הם החליפו אותו בדמות בעלת מראה ואופי דומים, וקראו לה בשם בעל צליל דומה, ברוטוס. מאותו זמן הפך ברוטוס ליריבו העיקרי של פופאי, במקום בלוטו. במרוצת השנים, הוחזר בלוטו לעולם הדמויות של פופאי בסרטונים וסדרות האנימציה שהופקו בשנים 1978 עד 1988 על ידי King Features Syndicate ואולפני האנה ברברה ושודרו ברשת CBS. בהמשך הופיעו ברוטוס ובלוטו כאחים תאומים, לראשונה בקומיקס "Popeye Special #2: Double Trouble Down Under" שיצא לאור ב-1988[8] ובהמשך בהפקות שונות במאה ה-21[9].
קולנוע
עריכהב-1980 הפיק הבמאי רוברט אלטמן את סרט הקולנוע "פופאי" בהשראת הקומיקס. רובין ויליאמס גילם את פופאי ושר את שיר הנושא, "I'm Popeye the Sailor Man". שלי דובאל גילמה את אוליב אויל ופול ל. סמית' את בלוטו.
ב-2004 הופץ סרט באנימציה ממוחשבת בשם "המסע של פופאי: החיפוש אחר אבא". עלילת הסרט נסובה סביב הרפתקאותיהם של פופאי ומשפחתו, כשהם יוצאים למצוא את פאפי, אביו של פופאי, ולגבור על מכשפת הים.
בישראל
עריכהבשנים 1971–1973 יצא בישראל שבועון לילדים בשם פופי אשר כלל בין השאר רצועות קומיקס צבעוניות מתורגמות לעברית. השבועון זכה להצלחה מסחרית רבה.
סדרת האנימציה הקלאסית שודרה בטלוויזיה החינוכית גם בדיבוב, ובערוץ המזרח התיכון.
בפסטיבל שירי הילדים הרביעי ב-1974, בוצע השיר "פופאי המלח" (מילים ולחן שייקה פייקוב) בפי צחי נוי ורביעיית ילדים[10].
הסדרה "פופאי ובנו" שודרה בערוץ 2 וכיום בערוץ ג'וניור. הסדרה עוסקת בחייהם של פופאי ואוליב, שבסדרה הם בעל ואישה, של ילדם פופאי ג'וניור, שלא הופיע בקומיקס ובסרטי האנימציה המקוריים, וכן במשפחתו של בלוטו וילדו טנק.
מחוץ לעולם הקולנוע והקומיקס
עריכה
הודות לפופולריות ולתפוצה הרחבה שלהן זכו עלילות המלח המחוספס, זכתה דמותו של פופאי לאזכורים שחרגו מעולם הקולנוע והקומיקס של עלילותיו:
- ב-8 בדצמבר 2009 הופיעה דמותו של פופאי כחלק מהלוגו של גוגל, כמחווה ליום הולדתו ה-115 של יוצר הדמות.[11]
- "פופאי" הוא שמו של טיל אוויר-קרקע שפותח בישראל על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והנמצא בשירות מספר חילות אוויר בעולם.
- דמויות בדיונית בסרטים או ספרים, שזכו לכינוי "פופאי", כגון: ג'ימי "פופאי" דוייל, בסרט הקשר הצרפתי, או "פופאי" ברומן "Sanctuary" מאת ויליאם פוקנר.
- דמויות אמיתיות שזכו לכינוי "פופאי", בעיקר בתחום הספורט, כגון: הנק אריקסון (מאמן כדורסל אמריקאי), גרג הלפורד (שחקן כדורגל אנגלי), ז'אן-פול וואן-פופל (רוכב אופנים הולנדי), מטיאס שכליט (מתאבק הורדת ידיים מגרמניה) ואחרים.
- ספינות תענוגות שכונו "פופאי" ושפעלו בעבר באגם טורנס, במחוז אדלייד שבדרום אוסטרליה.
- מגזין אופנה יפני לגברים, בשם "פופאי".
- תוכנה בשם "פופאי" לפתרון בעיות שחמט, שנכתבה במקור על ידי פיליפ שנוייבלן.
- רשת מסעדות מזון מהיר בארצות הברית, ששמה "פופאי'ס לואיזיאנה קיטצ'ין".
- מבצע "פופאי" היה כינויו של מבצע צבאי אמריקאי, במהלך מלחמת וייטנאם, שמטרתו הייתה להביא לעליה בכמות הגשם בווייטנאם.
- רשת המזון המהיר וימפי שפעלה בשנות ה-60 וה-70 גם בישראל נקראת על שם אחת הדמויות בסדרה.
- בסלנג בעברית מכונה לעיתים חביתת ירק בשם "פופאי" מאחר שהיא מכילה גם תרד, ועקב הדמיון בין הירק שבחביתה ובין התרד המשומר שפופאי נוהג לאכול ושנותן לו את כוחו.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פופאי המלח (באנגלית)
פופאי המלח, ברשת החברתית פייסבוק
פופאי המלח, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פופאי המלח, ברשת החברתית אינסטגרם
פופאי המלח, סרטונים בערוץ היוטיוב- אלי אשד, פופאי המלח בארץ הקודש, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 23 בינואר 2004
- לאה איני, חצי לירה לא תפריד בינינו!, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2011
- פרנק פיגל באתר "דמויות מצוירות שמבוססות על אנשים אמיתיים"
- פופאי המלח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רשימת הסרטונים בסדרת פופאי המלח שהפיקו אולפני פליישר בשנים 1933–1942, אולפני פיימוס בשנים 1942–1957, ותאגיד קינג בשנים 1960–1962.
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ Popeye franchise, Popeye the sailorpedia
- ^ 1 2 Walker, Brian. The Comics: The Complete Collection. New York: Abrams ComicArts, 2011. (pp. 188-9,191, 238-243) ISBN 9780810995956
- ^ I'm Popeye the Sailor Man, Popeye the Sailorpedia
- ^ The Sailor's Hornpipe, Popeye the Sailorpedia
- ^ "GAC Forums – Popeye's Popularity – Article from 1935". Forums.goldenagecartoons.com. אורכב מ-המקור ב-יולי 11, 2011. נבדק ב-נובמבר 30, 2009.
- ^ "Popeye From Strip To Screen". awn.com. נבדק ב-30 בנובמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ GRANDINETTI, FRED M., AAP Buys 'Popeye' Films For TV Station Release, Broadcasting Magazine, 11 June 1956, עמ' p. 52
- ^ Anniversary Productions: Popeye Special, Popeye the Sailorpedia
- ^ Popeye Characters: Brutus, Popeye the Sailorpedia
- ^ צחי נוי ורביעיית ילדים - פופאי המלח, באתר יוטיוב
- ^ Gabbatt, Adam, E.C. Segar, Popeye's creator, celebrated with a Google doodle , december 2009, in the guardian .co.uk site