פטר שרייר

פטר שריירגרמנית: Peter Schreier;‏ 29 ביולי 193525 בדצמבר 2019) היה זמר טנור ומנצח גרמני.

פטר שרייר
Peter Schreier
Bundesarchiv Bild 183-1987-1023-057, Berlin, 750-Jahr-Feier, Staatsakt, Konzert (cropped).jpg
לידה 29 ביולי 1935
מייסן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בדצמבר 2019 (בגיל 84)
דרזדן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קרויצשולה, Hochschule für Musik Carl Maria von Weber עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, מוזיקה כנסייתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר אופרה, מנצח, זמר, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • הפרס הלאומי של מזרח גרמניה
  • כוכב ידידות העמים (1989)
  • פרס לאוני סונינג למוזיקה (1988)
  • פרס ליפציג הבינלאומי ע״ש מנדלסון (2011)
  • פרס ארנסט פון סימנס (1988)
  • פרס רוברט שומאן של צוויקאו (1969)
  • פרס בך של האקדמיה המלכותית למוזיקה (2009)
  • מדליית באך (2013)
  • צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • הפרס לאמנות של עיריית דרזדן (2016)
  • מסדר ההצטיינות הפטריוטי בזהב (1984) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mhalberstadt.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

שרייר נולד בעיר מייסן שבסקסוניה, גרמניה. בשנותיו הראשונות התגורר שרייר בעיירה קטנה על יד מייסן, שבה כיהן אביו כמורה, קנטור ונגן עוגב בכנסייה המקומית. בשנת 1945, כשהיה כמעט בן 10, מספר חודשים לאחר הפצצת דרזדן, נכנס לפנימייה של מקהלת הילדים של דרזדן - מקהלת הצלב של דרזדן (Kreuzchor), באותה תקופה הוקמה המקהלה מחדש, ושרייר יחד עם הילדים הנוספים והמורים התגוררו במרתף בסביבת העיר. מנצח המקהלה, רודולף מאוארסברגר, זיהה את הכישרון של שרייר, ונתן לו לשיר קטעי סולו רבים, ואף כתב יצירות שהתאימו במיוחד עבור קול האלט של שרייר. שרייר אף הוקלט באותה תקופה, וניתן להשיג את ההקלטות הללו עד היום. בגיל 16 התחלף קולו של שרייר מאלט לטנור, כפי שקיווה, בעיקר בגלל כמה אוונגליונים לטנור בפסיונים וכן באורטוריה לחג המולד של באך. בתחילה למד באופן פרטי, אך עד מהרה נכנס לאקדמיה למוזיקה של דרזדן, שם למד במקביל גם ניצוח.

קריירה מוזיקליתעריכה

את הופעת הבכורה שלו עשה שרייר באוגוסט 1959, בתפקיד אסיר ראשון באופרה "פידליו" מאת בטהובן. בשנים הבאות הצטיין בתפקידי בלמונטה (החטיפה מן ההרמון) וטאמינו (חליל הקסם) של מוצרט. בשנת 1963 הוחתם באופרה של ברלין בשדרות אונטר דן לינדן. בשנת 1966 הופיע לראשונה כאורח באופרה של וינה שם המשיך במשך שנים רבות להופיע כאורח מדי שנה. באותה שנה הופיע גם לראשונה בפסטיבל ביירוית, באופרה "טריסטן ואיזולדה" מאת וגנר, בניצוח קרל בהם. בשנת 1967 הופיע לראשונה בפסטיבל זלצבורג, שם המשיך במשך 25 שנה להופיע בתוכנית השנתית. בשנת 1969 השתתף בהקלטת האופרה הנזל וגרטל של אנגלברט הומפרדינק (בתפקיד המכשפה), עם התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן. בין התפקידים אותם שר שרייר באופרה ניתן למנות את לוגה בזהב הריין ומימה בזיגפריד של וגנר, כמו כן היה חשוב לו להופיע בתפקיד הראשי באופרה פלסטרינה מאת המלחין הנס פפיצנר בברלין המזרחית, דבר שהיה שנוי במחלוקת בגרמניה המזרחית.

במהלך הקריירה שלו התפרסם שרייר בשירת לידר בעיקר מאת שוברט ושומאן, כמו כן הקליט הקלטות ראויות לציון ברפרטואר הלידר.

משנת 1970 משמש שרייר גם כמנצח בעבודתו, כמנצח התעניין שרייר בעיקר ביצירותיהם של מוצרט באך והיידן. כאשר ניצח על אורטוריות של באך, נהג לבצע גם את תפקיד הטנור תוך כדי שהוא מנצח.

בשנותיו האחרונות כזמר, כאשר איכות הקול שלו החלה להתערער, הוערך שרייר בזכות האינטליגנציה בה אופיינה ההבעה המוזיקלית שלו, ובשל העוצמה שהעניק למשמעות הטקסטים ששר. לדוגמה, במדריך פינגווין להקלטות של מוזיקה קלאסית נכתב בשנת 1996 על הקלטה של "שירת הברבור" מאת שוברט: "קולו של שרייר אולי אינו יפה עוד תחת לחץ, אך.. טווח הטונים שבקולו, והעוצמה בה מודגשת משמעות המילים, הופכת את ההקלטה הזו לאחת המשכנעות ביותר בכלל".

ביוני 2000, פרש שרייר מבימת האופרה. ההופעה האחרונה שלו הייתה בתפקיד טאמינו בחליל הקסם של מוצרט. שרייר טען כי בגיל 65 כבר איננו מסוגל לגלם תפקיד של נסיך צעיר. הוא המשיך להופיע כזמר במוזיקה הקלאסית, עד לפרישתו מהשירה ב-22 בדצמבר 2005, בביצוע לאורטוריה לחג המולד, בתפקיד מנצח וטנור (אוונגליון) בפראג.

משנת 1945 ועד למותו התגורר שרייר בדרזדן. שרייר זכה במגוון פרסים ועיטורים מכובדים בעולם המוזיקה הקלאסית.

שרייר נפטר ב-26 בדצמבר 2019.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פטר שרייר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה